בנאי של משמעויות 

מאת שגית שלמה, שומרת המנגינות

בנאי של משמעויות

"אמת, אין אנו יכולים לקחת עמנו כלום בשעת מיתתנו, אך אותה כוליות החיים , המגיעה לידי גמר ברגע מותנו, עומדת מחוצה לקבר.. משום שנהפכה לנחלת העבר. אפילו מה ששכחנו , מה שנשמט מתודעתנו , לא נמחה מן העולם; הוא נעשה חלק מן העבר והוא יוסיף להיות חלק מן העולם." (ויקטור פראנקל*)

אני כל כך אוהבת את יוסי בנאי. זוקפת זאת לזכות אבי שחשף אותי בילדותי לעושר מוסיקלי רב ויקר ערך שלא נס ליחו אף כי עברו עשרות בשנים מאז. כשבנאי שר הוא גם מדבר, הוא מדבר אלי, איתי, הוא מספר לי סיפור- לעיתים עצוב, לעיתים שמח, לעיתים ביקורתי, מעורר מחשבה ומסקרן אך תמיד מחזיק איזו חכמה ותבונה שגדולות מהמילים עצמן. הוא מספר לי על החיים בכוליותם, על פניהם השונים. 

גם הקול שלו כה ייחודי ועמוק, חודר לנימי הנשמה עד כי לעיתים בזמן ההאזנה לשירתו אני שוכחת מעצמי, משוטטת במחוזות אחרים.

אנסה להתחקות אחר אחד משיריו היפים "ממה עשוי כל יום" שמצליח בעיניי לזקק איזושהי אמת קולקטיבית ולגעת במשמעויות הרלוונטיות לחיי כל אחד ואחת מאתנו.  

ממה עשוי כל יום/ מאת יוסי בנאי, דוד קריבושי 

" ממה עשוי כל יום שבא 

מן יום כזה שבא 

מציפיות לקראת היום הבא 

מחגיגה אחת קטנה מרגע של משבר 

מהשתתפות בצער של חבר 

כך כן כך נושא לו האדם 

נושא בשקט על גבו 

את כל חייו.."

לשיר ביוטיוב – לחץ כאן 

כל הזכויות על השיר ו/או חלקו שמורות לכותבים 

החומרים שמהם עשויים החיים

השיר פורס מניפה של אפשרויות שכל יום נושא בחובו: 

ציפיות, חגיגה קטנה, רגע של משבר, השתתפות בצער, זכרון אהבה, פגישה, שיר, פרח, כאב. בתרגום לשפת המשמעות נאמר שהדובר מכיר בכל המנעד של החוויות והרגשות ובעצם ההנכחה שלהם בשיר נותן להם לגיטימציה להתקיים. זוהי הזכות להיות אנושי.

"האדם נידון לחירות"/ סארטר

הפזמון החוזר בשיר מהדהד את אחד הרעיונות הכי מהותיים בעולם המשמעות: 

"כך כן כך נושא לו האדם/נושא בשקט על גבו/ את כל חייו"

כתורה אקזיסטנציאליסטית הלוגותרפיה חרתה על דגלה את נושא אחריות האדם על חייו, וחובתו הבלעדית לעשות ככל שביכולתו כדי להיטיב את חייו, כדי למצוא בהם משמעות במסגרת התנאים האובייקטיביים שהוא שרוי בהם, כפי ששר בנאי- "את חורפיו ואת כל אביביו" . יש לו חופש לאחריות (responsibility) ולבחירה בכל רגע ורגע, ובידיו ה response-ability- יכולת התגובה, כדברי הפילוסוף והמחנך היהודי מרטין בובר. 

את אותה אחריות טוטלית מתאר פראנקל כך: "יש משהו תהומי באחריות.. יש משהו מפחיד אך גם משהו נשגב! מפחיד לדעת שבכל רגע עומדת בפניי אפשרות שביכולתי להגשים באותו הרגע או להחמיצה.. אך גם מרומם לדעת שהעתיד שלי, ועמו גם עתידם של האנשים סביבי, תלוי איכשהו ולו במידה מועטת בהחלטה שלי באותו רגע.."אני יוצר בעולם"" **

חמישים גוונים של אפור..

כשהקורא נחשף לפתיחה כזאת של בית: "ממה עשוי כל יום אפור/ מן יום כזה אפור",

הציפיה היא שההמשך יהיה אפל, חשוך, מלנכולי. ולא כך הוא- מפתיע הכותב (שוב) במגוון האפשרויות שהוא מעלה -גם כשהיום אפור: "מערפל משמש ומאור/ מזכרון של אהבה שמתה כבר מזמן/ ומפגישה שמשאירה סימן"– הטוב והרע, האור והחושך, החולף והנשאר- מהולים זה בזה, שזורים האחד בשני. כך אותה כוליות לוגותרפית הרואה את האדם ואת חייו במלאותם, ואף את הסבל כמשהו שניתן למצוא בו משמעות.  

פני החולין

הזמנים מופיעים כאן כרצף אחד שלם, שיש ביניהם קשר והאחד תלוי בשני.  

"ממה עשוי כל יום של חול/ מן יום כזה של חול/ מן המחר וגם מן האתמול 

משיר מפרח מלבלב אולי גם מכאב/ ומן היום אשר עובר חולף"

החוויה האחדותית שפראנקל מדבר עליה עולה מאד חזק מתוך התיאור הזה- 

אחדות בתוך ריבוי. 

"היום אשר עובר חולף" הוא הדבר הבטוח היחיד שקיים. המשמעויות שמומשו בו: אם זאת התרגשות מפרח מלבלב , שיר, פגישה שהשאירה סימן או התמודדות עם כאב הן אלה שישארו למשמרת נצח. החול הפך בהקשר הזה לקודש, למשהו שמעבר לפיסיות של האדם.  

עם הפנים קדימה

הלוגותרפיה עוסקת פחות ברטרוספקטיבה ובאינטרוספקטיבה ויותר במבט אל העתיד, בתהכוונות אל עבר תכלית, אל עבר הגשמת משמעויות, כדברי השיר: "ממה עשוי כל יום שבא../ מציפיות לקראת היום הבא"  

לבסוף, 

לחנו של דוד קריבושי לשיר והביצוע הנקי והעמוק של בנאי מלווה אך ורק בפסנתר ובכינור מעביר את המסר של החיים על מורכבותם והולם בעיניי את מילותיו. יש בו רכות, שמחה, עצב, הרמוניה, שלמות. מעורר געגוע ליוסי בנאי האמן, הזמר ומספר הסיפורים האולטימטיבי.  

ביבליוגרפיה

* פרנקל, ו' (1982). הזעקה הלא-נשמעת למשמעות. תל-אביב: דביר.

** פראנקל, ו' (2010). הרופא והנפש. יסודות הלוגותרפיה והאנליזה האקזיסטנציאלית. הוצאת דביר

 

נכתב ע"י שגית שלמה

שגית שלמה, סטודנטית לתאר שלישי (Ph.D), בוגרת התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטה תל אביב ו Viktor Frankl institute USA ומוסמכת Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם מכון ויקטור פרנקל ארה”ב Viktor Frankl institute USA ,​בעלת תואר BA בלשון וספרות ו- MA במנהל ומנהיגות החינוך -אוניברסיטה תל-אביב. חוקרת שירה ומשמעות, ומלווה את התפתחות האתר מראשיתו כיועצת תוכן מקצועית וככותבת תוכן ומאמרים. ​מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה למעשה” אשר משמש קהל קוראים רחב, חוקרים ומטפלים.

אחרים קראו גם את:

תמונה ללא תשלום של ריקוד נערות על ידי עץ. צילום: יוסי אפונסו

עץ המשמעות 

מאת שגית שלמה, שומרת המנגינות "הצמא הוא ההוכחה הניצחת ביותר לקיומם של מים" (פרנץ ורפל*) …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן