לקסיקון לוגותרפי

לקסיקון מונחים זה נבנה ונכתב על ידי דרור שקד לנוחות המתענינים בתחום. הנכם מוזמנים להציע ערכים נוספים .  

Column 1

אושר ומשמעות

האושר והתענוג הינם מושגים זמניים שרבים מייחלים להם אולם הם למעשה תוצרי לוואי של המשמעות המתגלית. החיים אינם חייבים לנו הנאות ועושר ועינוגים אולם הם חייבים לנו משמעות אשר לשם גלויה אנו מחויבים במאמץ. 

אחריות

אנו אחראים למעשינו ומחדלינו. הלוגותרפיה מדגישה את האחריות האישית של האדם לבחירותיו לטוב ולרע ומעודדת אותו שלא לברוח ממנה. פראנקל ראה בנושא האחריות אבן יסוד לריפוי מאחר ומדובר בהבנה שבכל מצב יש לאדם אחריות להגיב ויכולת תגובה על ידי השימוש בחופש הבחירה שלו. פראנקל מבחין בשני סוגי אחריות, הסוג הראשון מוטל עלינו מבחוץ ע”י גורמים חיצוניים לנו והסוג השני היא אחריות הנובעת מעצמינו.

ארגז הכלים הנואטי

ארגז הכלים הנואטי מתייחס למכלול משאבי רוחו של האדם המסייע בידו להתגבר על אתגרי החיים לרבות על הסבל והקושי. ארגז הכלים כולל אלמנטים חשובים ומשמעותיים רבים החל משאיפתו של האדם למצוא פשר ומשמעות בחייו, כמו כן לרשותו של האדם קיימים משאבים פיסיולוגיים ופסיכולוגיים נוספים כגון: מטרות ויעדים, יצירתיות, אהבה, המצפון (הנחשב לאיבר המשמעות), הומור, מחויבותו לתפקידים, רעיונות ואידיאלים וכן גם הדמיון מהווה משאב חשו להתגברות על קשיים. כמו כן קיימים כלים נוספים הכוללים את אחריותו של האדם להגיב במצבים השונים, את המודעות שלו לחיים ולמוות וכן את מידת החמלה והסלחנות שלו.

גילוי משמעות

כל אחד מוכרח לגלות את המשמעות הייחודית לו לפי יכולתו והבנתו ומתוך מאמץ מודע. לא ניתן להעניק למישהו אחר משמעות אולם ניתן לעזור לאדם לנקוט צעדים שיובילו לגילוי המשמעות הייחודיים לו בחייו. הלוגותרפיסט משמש מורה המסייע בגילוי זה.

דה רפלקציה

זוהי אחת מטכניקות העבודה בטיפול הלוגותרפי לפיה מסיטים את מבטו של האדם מהחיטוט העצמי הכפייתי, אל עבר משמעות עשייה ויצירה חיצונית. היות ומיקוד יתר בתהליכים ספונטניים של המטופל בולמת אותו ומשום שהפיכת האמצעי למטרה מרחיקה את האדם מהגשמת האמצעי. טכניקה זו יעילה לטיפול בבעיות שנובעות מהתכוונות והשתקעות יתר כמו למשל בסכיזופרניה ובבעיות מיניות כמו קרירות מינית ואין-אונות. 

הומור

ההומור על פי ציטוט של ויקטור פראנקל הוא “תופעה אנושית המאפשרת לאדם לראות כל מיני דברים בפרספקטיבה. ליצור מרחק בינו ובין מה שעליו להתמודד עמו. יתרה מכך, ההומור מאפשר לאדם להינתק מעצמו ובכך להשיג את מלוא השליטה האפשרית בעצמו”. הערך של ההומור טמון ביכולתו להתמודד בהצלחה עם תהפוכות החיים. להומור יש על ערך חברתי לשחרור מתחים וקונפליקטים והוא מביא מנוחה לנפשו של האדם. ההומור מאפשר לאדם לקבל את חולשותיו ואת חולשותיהם של אנשים אחרים והשפעתו החיובית ניכרת גם בפיזיולוגיה וגם בנפש.

הלא מודע הנואוגני

הלא מודע הנואוגני או גם נקרא בפי פראנקל הלא מודע הנואטי פועל כרובד נוסף ללא מודע הפסיכואנליטי והוא בעל שני היבטים מרכזיים: האחד הוא שינוי התהליך מחד צדדי לדו צדדי, כלומר לא רק להעלות למודע דחפים וטראומות שהודחקו, אלא גם לשכוח חלק מהזיכרונות כדי שהחיים יוכלו להימשך במסגרת הטבעית שלהם. ההיבט השני של הלא מודע הנואוגני היא שהוא מכיל את כוחות היצירה והפוטנציאל של בני האדם, את אותם הכישורים חבויים המחכים לביטוי עצמי.

המימד הנואטי

המימד הנואטי (הנואוס), מהווה את מימד הרוח האנושית אשר בו נמצאת תמצית אנושיותנו. על פי הלוגותרפיה מחלות מתהוות בממדים הנפשי והגופני שלנו, אולם הנואוס אינו יכול לחלות לעולם. את הכלל הזה מכנה פראנקל “האני המאמין הפסיכיאטרי הראשון שלו” . זו . האמונה שלאדם יש מימד נואטי בריא המחפש משמעות בכל רגע ורגע ולהגשים את עצמו.המימד הנואטי כולל את שלושת מרכיבי הלוגותרפיה: חופש הרצון, השאיפה למשמעות, ומשמעות החיים

המצפון

המצפון נחשב על פי הלוגותרפיה כאיבר המשמעות, המצפן ההתנהגותי שלנו. המצפון אינו ניתן לחקירה במימדים הפיזי והנפשי אלא רק במימד הנואטי רוחני. המצפון הוא תכונה ייחודית לבני אדם והוא המצפון נענה לאני העליון של האדם המימד הרוחני הגבוה שלו. המצפון מדבר אלינו אולם איננו חייבים להיענות לו. לעיתים הוא מוליך אותנו להכריע בעניינים של אי וודאות בהם איננו בטוחים מה הצעד הנכון.

התכוונות פרדוקסלית

אחת הטכניקות השימושיות בטיפול הלוגותרפי לפיה ממקדים את תשומת לבו של המטופל, בניסיון מכוון לחתור לדבר שמפחיד אותו בהקצנה ובהגזמה, כדי לשבור את מעגל הקסמים שמזין את עצמו. רצוי לשלב בטכניקה זו הומור, שמעלה באור מגוחך את הפוביה. טכניקה זו שמטרתה לפגוע בחרדת הציפיה ובמנגנון של בריחה מהפחד, טובה לטיפול בבעיות של אובססיות ופוביות. טכניקה זו מתבססת על יכולתו של האדם להתנתק מעל עצמו.

הטכניקה מתבססת על יכולתו של האדם להתנתק מעצמו, כדי לשבור את מעגל הקסמים בו הוא לכוד. הינתקות ביחד עם יכולת התעלות מעל עצמינו הן תכונות חזקות ברוח האדם. ההתנתקות הזו דווקא מאפשרת לנו להתקרב לעצמינו, דבר מאפשר לנו לראות את עצמינו מבחוץ. היכולת להתנתק מעצמי היא תכונה אנושית ייחודית ובישום “הכוונה הפרדוקסלית” אנו מעודדים את המטופל לבצע את המעשים המפחידים אותו או לקוות שדברים כאלו ייקרו ולו לרגע וזאת במטרה לשבור את מעגל הקסמים שהתפתח כתוצאה מחרדה מקדימה.

ברגע שהכוונה הפרדוקסלית ממלאת את מקומו של הפחד יוצא האוויר ממפרשי החרדה המקדימה. המעודדת את האדם לעמוד מול החרדות שלו במקום לברוח מהן בכדי להוכיח לו  שיש לו שליטה עליהן ויכולת לבחור.

התעלות

בני האדם יכולים להתעלות מעבר לעצמם למען אידיולוגיה, רעיונות ואנשים אהובים. פראנקל עשה שימוש תרפויטי בשתי התכונות “התעלות” והתרחקות” על מנת לעזור למטופלים להתמודד בהצלחה עם ההפרעות השונות שהיו להם.

התרחקות

היכולת של האדם לראות את עצמו כמשקיף ממרחק על אירוע מסוים . אנו מסוגלים לצחוק ולהתייחס לחולשות האנושיות בהומור ולא לקבל את עצמינו ברצינות יתרה. פראנקל עשה שימוש תרפויטי בשתי התכונות “התעלות” והתרחקות” על מנת לעזור למטופלים להתמודד בהצלחה עם ההפרעות השונות שהיו להם.

חופש הרצון

נקרא גם חירות הרצון ומשמעותו שיש לאדם חופש ללחשוב ולרצות ולנקוט עמדה חופשית לגבי חייו, וזאת על אף מגבלותיו ושהוא אינו משוחרר מתנאים והגבלות. יכולת יחודית זו מתאפשרת לאדם בשל יכולתו הייחודית להינתקות מעצמו ולרפלקציה עצמית. בזכות יכולת זו  האדם יכול לייחס לחייו משמעויות מבלי שיהיה מוגבל בכך, ויכול להתעלות מעבר לתנאי חייו, ולהחליט האם יקבל יכנע לתנאים ולמצב או שהוא ימצא בהם פשר ומשמעות כפי שהוא רואה אותה. 

חלופיות החיים

המונח מתייחס לעובדה שהרגע הזה יעבור ולא יחזור ועל האדם מוטלת האחריות להיות כל רגע ורגע מה שהחיים ממבקשים ממנו. עצם חלופיות החיים באה לעודד את האדם להתייחס באופן אקטיבי ואופטימי לחיים שהם בני חלוף וסופיים. כל פעולה שהייתה קיימת בפוטנציה ויצאה אל הפועל תמשיך להדהד ולהישמר כעקבות נצח בחולות הזמן

Column 2

יחודיותו של האדם

יחודיותו של האדם באה לידי ביטוי בתרומתו לעולם, ביצירתיות שלו, ובאופן התייחסותו לחייו. היחודיות משתקפת בדרך בה האדם חי את חייו ובדרך שבה הוא מקיים מערכות יחסים עם אנשים אחרים, סובל את סיבלו מנצל הזדמנויות ומתייחס לרגשות של אשמה. כאשר האדם חש ביחודיות הזו שלו נוצרת בו תחושת משמעות והבנה שהוא ייחודי ושלא ניתן להחליף אותו ומכאן שיש לו משמעות בעולם.

כח ההתרסה

כוח ההתרסה חשוב מאד למאבק בקשיי החיים. מונח זה מבטא את היכולת האנושית להתגבר על הכוחות ההרסניים הפנימיים והחיצוניים גם יחד. אין אנו צריכים לקבל ברוח נמוכה את קשייה החיים המונחים לפתחנו וביכולתנו להפעיל את כוח ההתרסה שכנגד ככלי נשק חשוב להישרדותנו בכל שלבי החיים.

לוגוס

במקורו המונח לוגוס בפילוסופיה היוונית מתייחס לתבונה והיגיון אולם הושאל על מנת לתאר את מערכת היחסים בין האדם לתבונה העליונה של הקיום. למעשה הלוגוס מתאר את התחום שמעבר ללוגיקה ואשר נקרא גם תת-הכרה רוחנית. על פי הלוגותרפיה בנוסף לעשרות אלפי המשמעויות שאנשים יכולים וצריכים לייחס לחייהם, ישנו את הפשר העליון. האדם אינו נתבע לשאת חיים חסרי פשר, אלא חיים שאת פשרם אינו יכול להבין.

לוגוסקופיה

המונח “לוגוסקופיה” הוטבע ע”י דרור שקד במסגרת פיתוח תרגיל “המשקפות” והוא מיושם בתהליכי עבודה עם קבוצות התפתחות וכן בעבודה פרטנית. המונח משלב את המילים: “לוגותרפיה”, “טלסקופ”, “מיקרוסקופ” ו”לוגוס” והוא מתאר תהליך של התבוננות והבנה רב ממדית בסיטואציה משמעותית אחת. התבוננות כזו מבעד למשקפות ומיקרוסקופים מאפשרת תהליך של התבוננות מעמיקה המאפשרת ניתוח קבוצתי או פרטני של מצבים וסיטואציות בחיים. הלוגוסקופיה מבטאת את “שתי הרגליים” על פי אליזבט לוקאס – רגל אחת במצב הפנומנולוגי בחקירת עומק (החוויה החיה) ורגל שנייה זו המבטאת את המתח הנואטי – הראייה לרחוק

מבט קדימה

על האדם להימנע מלחיות בעבר, עליו לחיות בהווה ולהביט קדימה אל מטרות שיש להגשים. על פי התפיסה הלוגותרפית קיומנו אינו מתמצה במי שאנו בהווה בלבד אלא גם במי שאנו חפצים להיות בעתיד. האדם מסוגל להתאמץ ולהקריב מעצמו רק כאשר הוא יודע וחש שמאמצים אלו הכרחיים עבורו להשגת שאיפה משמעותית עבורו.

מימדי הקיום

הלוגותרפיה רואה באדם ישות בעל שלושה מימדים גוף נפש ורוח. פראנקל מדבר על שלושת מימדי הקיום האנושי ככאלו שאינם ניתנים להפרדה והתכחשות האדם לאחד המימדים מהם תפגע בשלמותו

מערכת פתוחה

המונח מערכת פתוחה מתייחס לכך שהאדם שואף אל מעבר לעצמו, אל תכונתו של האדם להשתוקק ולהיפתח אל מחוץ לעצמו לאנשים אחרים ולמימדים אחרים של הקיום כמו אל המימד הנואטי

מצעיד ומפייס

על פי פראנקל המצעידים מעמידים אותנו בפני אתגרים מציבים בפנינו אידיאלים ודורשים להרחיב את אופקינו , המצעידים אינם מקלים על עצמם ולא על הסובבים אותם (משה רבנו היה מצעיד.  לעומתם המפייסים מדגישים את הצורך בשלום ובשלוות נפש בכל מחיר ומנסים לחסוך מאתנו עימותים

משמעות בחיים

על פי הלוגותרפיה לחיים יש משמעות פנימית מעצם היותם אף במצבים הנוראים והקשים ביותר ובאחריותו של האדם למצוא אותה ולא להמציא. החיים הם כמו כתב חידה גדול שצופן בעצמו משמעויות רבות ומבקש מהאדם לתת פשר, והאדם מאותגר לתת תשובה על כך באמצעות מעשיו. אף שאפשר למצוא משמעויות אוניברסליות כלליות, פראנקל סבור שאין מספר משמעויות בודדות, אלא עשרות ומאות אלפי משמעויות, שכל אחת ייחודית ומיוחדת לכל מצב או זמן בחייו של האדם.

משמעות הרגע

לכל רגע ורגע יש את המשמעות היחודית לו. המשמעויות הן יחידות ובנות חלוף, כשם שכל סיטואציה שהחיים מזמנים היא יחידאית. אם לא מממשים את ההזדמנות להגשים המשמעות החבויה בסיטואציה מסוימת, היא נמוגה ונעלמת. 

משמעות סובייקטיבית

לא ניתן להשאיל לרכוש או להעביר משמעות. על האדם עצמו לגלות בעצמו את משמעות חייו ולעשות זאת שוב ושוב בכל רגע מחדש. המשמעות הזו אינה סטטית וקבועה והיא משתנה כשם שהחיים משתנים בחלוף הזמן

משמעות עליונה או סופית

על פי פראנקל מעבר לעולם האנושי ישנו מימד בו השאלה של המשמעות הסופית של חייו ושל סבלו של האדם מוצאת תשובה. המונח משמעות עליונה או משמעות סופית אינו ניתן לתפיסה כמושג מופשט, אולם ההתבוננות שלנו בטבע ובקוסמוס די בה על מנת שנחוש שיש סדר מסוים בעולם. פראנקל משתמש בביטויים עליונה או סופית על מנת להמחיש שמשמעות כזו בדומה לאמונה באל אינה ניתנת להשגה באמצעות כלים מדעיים והיא מעבר למימד האנושי של האדם

מתח נואטי

המתח הנואטי הרוחני מהווה עבור האדם כוח להשיג מטרות חשובות, מחזיק אותו דרוך ומוכן לפעולה המתח היוצר אתגר וצמיחה, זהו מתח רוחני חיובי. על פי הלוגותרפיה האדם אינו אמור למנוע את המתח הנואטי מאחר ומתח זה מהווה את אחד הגורמים המדרבנים את האדם לנוע מחיים ריקים ואדישים אל עבר חיים משמעותיים יותר עבורו

נתיבי משמעות

על פי הלוגותרפיה בפני האדם ישנם שלושה נתיבים מרכזיים למציאת משמעות בחיים. הנתיבים הללו מתוארים כערכים על פיהם הוא מנהל את חייו בעולם והם הערכים היצירתיים, הערכים החווייתיים, והערכים ההתייחסותיים. (ראה הרחבה במונח “ערכים ומשמעות”)

Column 3

סבל

הסבל מתקשר עם ייאוש. הלוגותרפיה אינה מסוגלת למנוע סבל באופן מוחלט אולם היא מסוגלת למנוע ייאוש. על פי פראנקל סיבת הייאוש היא סבל שאין הסובל מוצא בו משמעות כלשהי. הסבל כשלעצמו הוא חסר משמעות אולם אנו יכולים למרות הקושי והסבל להעניק משמעות לאירועים. לעיתים נדרשת סבלנות עד מציאת המשמעות מאחורי הסבל. אף בסבל בלתי נמנע “סבל שיצא לדרכו” ניתן למצוא משמעות ושביב של תקווה. יחסם של אנשים לסבל עשוי להשתנות בהתאם למספר גורמים: תפיסת עוצמת הסבל, השאלה האם מדובר בסבל נמנע או בלתי-נמנע, סבל מועיל או חסר תועלת, בעל תוצאות מרובות או תוצאות פעוטות, סבל ראוי או בלתי ראוי, סבל הבא מתוך בחירה או שאינו רצוי, סבל מתקבל על הדעת או בלתי מתקבל על הדעת, ועוד. עוד יצוין שהשימוש במונחים “כאב” ו”סבל”, אינו מובחן תמיד ויש לבררו.

עידון המצפון

זהו מונח מונח לוגותרפי  הנובע מקריאתו של ויקטור פראנקל  לעידון המצפון על רקע תקופתנו שבה נראה כאילו עשרת הדיברות איבדו את תוקפם בעיני רבים, חייב האדם להיות דרוך ומספיק רגיש מצפונית על מנת לקלוט את עשרות אלפי המצוות הטמונות בעשרות אלפי המצבים שהוא מתמודד איתם בחייו. באמצעות עידון המצפון יש לאדם את היכולת החד פעמית לחוש במשמעות הרגע הטמונה בכל מצב ואשר כבולה למצב חד פעמי ויחיד במינו.

ערכים

פראנקל ערך אבחנה בין משמעות לערכים מבחינת פראנקל “ערך” הוא הנחה משמעותית אוניברסלית” . על פי הלוגותרפיה אין אפשרות להימנע בחיים מהתנגשות בין ערכים ולעיתים זה גורם לנברוזות ונידרש מאיתנו לשפוט ביניהם לבחור בין ערכים מתנגשים ולהחליט לגבי משמעויות במצבים יחודיים.כאשר ערכים אוניברסליים מתמוטטים אין לנו אלא ברירה לפלס בעצמינו דרך  למשמעות.  הלוגותרפיה טוענת שגם כשהערכים האוניברסליים לחסרי תועלת ניתן למצוא את המשמעות הייחודית הטמונה במצב המסויים.

ערכים ומשמעות

הערכים מהווים בסיס למציאת משמעות בחיים. ערכי אדם הם הבסיס לפיתוח עצמי על פי הלוגותרפיה ישנם שלשה ערכים מרכזיים והם: א. ערכים יצירתיים- בהם האדם מוצא משמעות במה שהוא נותן לעולם כמו למשל יצירתו ועבודתו בחייו.  ב. ערכים חווייתים לפיהם האדם מוצא משמעות במה שהוא נוטל מהעולם ובמה שהוא חווה בעולם כמו למשל מערכות יחסים ואהבה. ג. ערכים התייחסותיים שלאורם האדם מוצא משמעות באופן ההתייחסות שלו אל מצבו בעולם, ובמיוחד בתחום התייחסותו אל שלושת המצבים מהם אין האדם יכול להתחמק אשם, סבל ומוות. (ראה הרחבה בערך “משולש טרגי”)

פואטולוגיה

ה“פואטולוגיה” פותחה והוטבעה כענף לוגותרפי חדש הבא לחקור משמעות בשירה. התחום פותח על ידי שגית שלמה המכונה גם “שומרת המנגינות” אשר מתמחה בחקר טקסטים פואטיים וניתוח משמעות בשירה. הפואטולוגיה בוחנת את השירים במבט לוגותרפי ומחלצת מהם תובנות רבות העונים על שאלות כגון מדוע אנחנו זקוקים לשירים, ומה מעמדם בעידן שבו אנחנו נמצאים כל הזמן בכל מקום ובשום מקום, ממהרים אל הדבר הבא, מדברים “מברקית”, צמאים להספיק כמה שיותר, עסוקים בהגשמת מטרות ויעדים.

על פי “הפואטולוגיה” השיר הוא יותר מסך מילותיו, הוא מערב מימדים שונים, הוא מציע התבוננות אינטגרטיבית ומורכבות- כמו בחיים, הוא מערב עולם פנימי עם עולם חיצוני, הוא משמש דרך לתקשר עם עצמי ועם העולם, הוא מאפשר פריצת גבולות וחריגה מעצמי, הוא מגלה טפח ומכסה טפחיים, הוא נשאר למשמרת נצח, הוא לוקח אותנו אל מחוזות חדשים ומשמעותיים בחיים.  במסגרת הפואטולוגיה מבוצע ניתוח וחקר של משמעות בשירים של כותבים רבים מתקופות שונות וחילוץ של תובנות ותכנים לוגותרפיים בשירים כגון: את הגילוי העצמי בשיר של חלפי “עטור מצחך” , את היציאה מעצמי וההתעלות בשיר של זך “כולנו זקוקים לחסד”  ואת החיבור לאחר ולרוח האנושית בשיר  “אחרי הכל את שיר..” של שלמה ארצי

פילוסופיה אקזיסטנציאליסטית

אֶקְזִיסְטֶנְצִיָּאלִיזְם משמעו פילוסופיה הקיומית, היא גישה לפיה הפילוסופיה מתחילה באדם הפרטי, החי, המרגיש והפועל. האקזיסטנציאליזם מתייחס בין השאר למושגים של חופש הרצו, אבסורד,  משמעות החיים והבדידות הקיומית וההוגים המרכזיים בו הם: סרן קירקגור, פרידריך ניטשה, מרטין היידגר, ז’אן-פול סארטר ואלבר קאמי . על פי סארטר האקזיסטנציאליזם הוא הומניסטי בכך שי “הקיום קודם למהות”. כלומר, אדם הוא קודם כל קיים ונוכח, ורק אחר כך בעל משמעות.

פשר החיים

מושג סובייקטיבי אותו מרגיש כל אדם ואדם ביחס לעצמו בכל רגע ורגע. פשר החיים הוא רגעי ויחודי למצב או לסיטואציה המיוחדת, ויכול להתגלות במעשה שהאדם עושה, בהתנסות וחוויה של ערך, ואף בסבל. לא האדם שואל לפשר החיים, אלא החיים שואלים אותו בעצם קיומם, והאדם צריך לענות על שאלות החיים, ורק באמצעות מעשיו בפועל.

פשר הסבל

פשר הסבל הינו הפשר העמוק והנעלה ביותר הוא פשר הסבל. שכן עמדתו של האדם כלפי הייסורים, הוא מבחנו הנעלה ביותר. שכן יש לחייו של האדם משמעות עד הרגע האחרון של הקיום אף כאשר הקיום כואב.

קצב החיים

המונח קצב החיים מופיע בהקשר שפראנקל טוען שאין להטיל אשמה לתחלואינו הנפשיים על קצב החיים בימינו. בולמוס החיפזון כלשונו הינו “פעילות פנאי צנטריפוגלית” , כלומר הניסיון לברוח מעצמינו, מהמרכז שלנו לכל הכיוונים שמחוץ לעצמינו. פראנקל מצדד בפעילויות פנאי המכוונות כלפי עצמינו העוזרות לנו להתייצב מול עצמינו ומול בעיותינו הקיומיות. רוב האנשים מתחמקים מעימותים אלו ומעסיקים את עצמם בפעילות חסרת משמעות

ריק קיומי

ריק קיומי הוא הכינוי אשר מעניק ויקטור פרנקל אבי הלוגותרפיה, למצב שבו האדם לא מוצא משמעות לחייו. פרנקל היה הראשון שאבחן את התסמונת ותיאר אותה כתסכול קיומי המתבטא בשעמום, ריקנות פנימית אדישות והרגשה של חוסר משמעות.על פי הלוגותרפיה שיטות הטיפול הפסיכולוגיות המסורתיות אינן יעילות בטיפול בתסמונת הריק הקיומי מאחר ולתפיסתה מדובר בהגדרה מחדש של “טבע האדם”  אשר מביא בחשבון את הכיסופים למשמעות ולמעשים שהם משמעותיים עבורו, הן במימד הפיזי והן במימד  הנואטי של הרוח האנושית כפי שמכנה זאת פראנקל

שיח סוקרטי

שיטת מחקר דיאלקטית, אשר תוארה לראשונה על ידי אפלטון בדיאלוגים הסוקרטיים ואשר מיושמת בתהליך השיח הלוגותרפי. מונח זה .נקרא גם בשם דיאלוג סוקרטי והוא ידוע גם כ” שיח לגילוי עצמי .הוא מאפשר לאנשים להתקשר עם הלא מודע הנואטי שלהם ובכך לעודד אותם להיות מודעים להערכה העצמית שלהם ולהבנת הכוחות הגלומים שבעצמם.

השיח מורכב מסדרת שאלות סביב נושא מרכזי ומתן מענה על ידי בן השיח. הדיאלוג בדרך כלל מאופיין בעימות בין שתי נקודות השקפה ובכך נוצר תהליך המיילד תובנות ועוזר לאדם לגלות את הידיעות הבלתי מודעות שלו

תחושת הצלחה ומשמעות

על פי פראנקל הרגשת הצלחה אינה בהכרח כרוכה בתחושת משמעות ותחושת כישלון אינו בהכרח כרוכה בהרגשת ייאוש. משמעות יכולה להימצא גם אצל אלו שלא זכו להצלחה ותחושות של ספק וריקנות יכולים להיות גם נחלתם הפנימית של אנשים שחוו הצלחה.

תכלית

שאלת התכלית בלוגותרפיה מתייחסת לשאלה מדוע ועבור מי אנו רואים את עצמנו אחראים כלומר מוכנים לשאת בנטל, מוכנים להקריב קורבן אישי, אחריות כזו מייצגת את תכלית קיומנו.

תסכול קיומי

תסכול הנובע בשל שאיפה למשמעות שלא התמלאה. פראנקל ראה את התסכול של חוסר המשמעות כנוירוזה של העידן החדש שיצרו שקיעת המסורות והדת.