השיבה אל עצמי: אותנטיות ומשמעות בעידן הסימולקרה

רבים מדברים על אותנטיות, אולם מעבר לתחושה "אני לא בדיוק מי שאני", קיים קושי להתמודד עם שאלת האותנטיות בחיינו. מדוע המושג "אותנטיות" כל כך חמקמק וקשה ליישום בחיינו, מה אומר לכם המונח "סימולקרה"? מה תופס את מקומה של האותנטיות האנושית ומה אומרים על כך הלוגותרפיה וההוגים הקיומיים. 

את המאמר הזה כתבתי לאחר שהוזמנתי לקחת חלק בדיון שעסק באנושיות ואותנטיות בעולם הדיגיטלי, והתבקשתי לייצג בו את נקודת המבט של הלוגותרפיה. לכאורה, מדובר בנושא מוכר, כזה שכולנו בוודאי כלוגותרפיסטים מרגישים בו "בבית". אך דווקא מתוך השיחה עם המשתתפים בדיון התחדדה בי ההבנה עד כמה המושג אותנטיות חמקמק, עמוס במשמעויות ופירושים ולעיתים גם מבלבל. מתוך כך בחרתי להכין את המאמר תוך התייחסויות ליסודות שלפחות בעיניי הכרחיים להבנתה של האותנטיות.

המונח סימולקרה (Simulacra) הוא מושג מפתח בפילוסופיה הפוסט-מודרנית של ז'אן בודריאר (בודריאר 2007), המתאר מצב שבו העתקים, דימויים ושכפולים (בעיקר במדיה הדיגיטלית וברשתות החברתיות) מחליפים לחלוטין את המציאות המקורית. האייקונים הויזואליה והתמונות הפכו למציאות העומדת בפני עצמה, הם כבר אינם מייצגים משהו "אמיתי" מחוץ לעצמם, ההבדל בין דימיון למציאות נמחק, ובמקומו נוצרת "היפר-מציאות" שבה הייצוג נתפס כמוחשי יותר מהמקור עצמו. דוגמה: סרטון טיקטוק או תמונת אינסטגרם "מושלמת" של חופשה הופכת ל"חופשה האמיתית", בעוד שהחוויה האנושית עצמה שונה מאד מהמסרים שנראים בה. במצב זה המניפולציה תופסת את מקומה של האותנטיות האנושית והיא הופכת למצרך אנושי נדיר קשה להשגה.
המאמר מבקש להתבונן בשאלה הזו דרך עיניהם של ההוגים האקזיסטנציאליסטים והלוגותרפיה: מה פירוש לחיות חיים נאמנים לעצמנו, מול חירות, אחריות, יחסים עם הזולת ומפגש בלתי נמנע עם סבל, אבסורד ומוות. בהשראת הוגים ופילוסופים כגון קירקגור, היידגר, סארטר, לוינס, פרנקל ואחרים, תוצג שאלת האותנטיות ואי אותנטיות על היבטיה השונים.

למאמר 7 עמ' בעברית

לקריאת המאמר המלא

למאמרים נוספים של דרור שקד

למאמרים בפילוסופיה קיומית

"בין אדם למשמעות" המדריך ללוגותרפיה יישומית

This site is not for profit. ©All rights reserved to the authors and authors of the article and / or the book and / or to the source sites – we respect copyright and make an effort to locate the rights holders in the photographs and texts that come to us. If you have identified a photo or text on the site that you have rights to, you may contact us by email and request to stop publishing it or request to add your credit.

Image by Tharushi Jayawardana from Pixabay

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד, חבר באגודה הבינלאומית ללוגותרפיה וניתוח קיומי במכון ויקטור פרנקל בווינה, בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטת תל אביב ומוסמך Logotherapy Clinical in Diplomate מטעם מכון ויקטור פראנקל ו-Institute Frankl Viktor USA. מוסמך לגישור מקצועי ומשפחתי מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים, ולימודי תעודה ב-CBT. תואר שני במדעי ההתנהגות ותואר שלישי (Ph.D) מאוניברסיטת סליניוס למדעים וספרות, בולוניה, איטליה, בתחום יישום הלוגותרפיה בגישור וניהול קונפליקטים במערכות יחסים. מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב, ועוסק בפיתוח תכנים יישומים והכשרה בתחום הלוגותרפיה היישומית במסגרת "המרכז הישראלי ללוגותרפיה יישומית" (ICAL). מחברם של הספרים "מבטים נסתרים" (2018) "לוגוסקופיה" (2020) "גישור ממוקד משמעות" (2023), "בין אדם למשמעות - המדריך ללוגותרפיה יישומית" (2025).

אחרים קראו גם את:

מדברים חיים רועי כהן

מדברים חיים

המאמר מציג את גישת "מְדַבְּרִים חַיִּים", שיטת טיפול אינטגרטיבית שפותחה ע"י ד"ר רועי כהן, המשלבת …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן