מאת דרור שקד
סקירת הערכים והיסודות הפילוסופיים בתורתו של ויקטור פראנקל
מבוא
"משמעות בחיים" – המילים הללו כל אחת בפני עצמה ושתיהן יחד נדונו רבות על ידי פילוסופים רבים מאז ומתמיד. צמד המילים הללו מהדהד רבות בכתביהם של הוגים וסופרים רבים, ובכל פעם הן מתנסחות מחדש בליבו של כל אדם.
כולנו זקוקים לגישה רוחנית ופילוסופית אשר תשמש עוגן בסערות ובטלטלות הצפויות לנו בתקופות חיים שונות והגישה הפילוסופית של פרופ' ויקטור פראנקל אבי תורת הלוגותרפיה יכולה לסייע רבות במשימה הזו. פילוסופיה בהגדרתה היא תחום מחשבה בו עוסק האדם ביסודות הקיום ובמשמעות הגורמים השונים הפועלים עליו. הפילוסופיה מתקיימת בבסיסה של ההבנה האנושית והיא קודמת למעשיו של האדם. כל גישה פילוסופית מנוסחת על פי רוב ביחס לכלל בני האדם ומבחינת הגדרות אלו, די בהן בכדי לבסס את תפיסתו של ויקטור פראנקל ותורת הלוגותרפיה כפילוסופיה והיא תקרא "הפילוסופיה הפראנקליאנית". במאמר זה אני מבקש לתמצת את עקרונותיה וערכיה של פילוסופיה זו.
ויקטור פראנקל מגלם בתורתו את הגל החדש בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית אשר עסקה בקיומנות (מלשון פילוסופיה קיומית) ,דנה בחופש הרצון, משמעות החיים והבדידות הקיומית ונמשכה מסוף המאה התשע עשרה ועד המאה העשרים. ההוגים הבולטים שלה הם סרן קירקגור, מרטין היידגר , ז'אן-פול סארטר ופרידריך ניטשה – "מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך' "- פרידריך ניטשה מתוך ספרו "אנושי, אנושי מדי".
בראשית דרכה הלוגותרפיה התגבשה כתאוריה המבוססת על ההנחה כי רוח האדם, היא המימד של החופש האנושי ולכן אינה משועבדת לחוקים דטרמיניסטיים. פראנקל לעומת זאת אינו מדבר על חופש כשחרור ממצב פיזי או נפשי, אלא חופש למשהו, חופש לגישה, חופש בנקיטת עמדה במצבים וסיטואציות בחיים. פראנקל יצא נגד הדטרמיניזם לפיו יצורי האנוש נתפשים כמותנים באופן חד כיווני על ידי השפעות פנימיות או חיצוניות, על ידי תנאים גנטיים וסביבתיים ונוצר הרושם "שהכול נקבע מראש" עוד בטרם החלו החיים.
פראנקל ביסס את משנתו הפילוסופית על שלוש נקודות משען עיקריות:
א. חופש הרצון- גם אם ישנו דטרמיניזם בחיים עדיין יש לנו כוח השפעה על הנעשה בחיינו.
ב. השאיפה למשמעות- בניגוד לשאיפה לכוח ומעמד או השאיפה לעונג השאיפה של האדם היא למצוא משמעות במצבים המשתנים שבחייו.
ג. יש משמעות בחיים- לכל בני האדם יש משמעות והאדם יכול ונידרש למצוא אותה
שאלת משמעות החיים עומדת במרכזה של הפילוסופיה הפראנקליאנית והיא מניעה תפיסה חדשה ומהפכנית בתחום המשמעות, ההוויה האנושית ובחיפושו של האדם אחר משמעות זאת. על פי תפיסה זו השאיפה למצוא משמעות, היא הכוח המניע הראשוני של האדם. "השאיפה לפשר" פירושה, שבכוחו של אדם לחיות למען ערכיו ולמען משמעות.
הפילוסופיה של פראנקל הולכת וצוברת תאוצה כתחום פילוסופי בזכות הסקרנות שהיא מעוררת בקרב חוקרים, פילוסופים, פסיכולוגים, מטפלים ויועצים. היא מספקת הזדמנויות לחקירת הרלוונטיות והיישומיות של המושגים הרעיונות והאידיאלים אשר עומדים בבסיסה. ניתן לומר שהלוגותרפיה הינה הרובד היישומי של התפיסה הפילוסופית של פראנקל, והיא כלי טיפולי מרכזי וממנה מוסיפות להתפתח יישומים נוספים המבוססים על תפיסת המשמעות כדרך חשיבה מרכזית אשר מוטמעת יותר ויותר בתחומי חינוך, ארגונים, יעוץ אישי, קבוצות תמיכה ועוד.
על פי הפילוסופיה של פרנקל, לחיים יש משמעות בכל תנאי כל עוד הוא מסוגל לבחור את תגובתו למה שקורה לו, העיקרון הזה עמד במבחן המציאות וקיבל תוקף בניסיון החיים של פרנקל וחבריו במחנות הריכוז. הבסיס האקזיסטנציאליסטי של הפילוסופיה הפראנקליאנית מבוסס על ההנחה שהאדם תמיד מסוגל לבחור, ללא קשר למצבו או לסביבתו. זוהי פילוסופיה של אופטימיות אשר נוכחת בחיי האדם גם במצבים קשים של קושי וסבל אותם הוא חווה.
הפילוסופיה של פראנקל מעודדת את האדם לחקור את מודעותו למשאבים הרוחניים שלו והיא עוסקת בשאלות יסוד כגון:
כיצד אנו מוצאים משמעות?
כיצד אנו יודעים מתי סבל הוא בלתי נמנע ומהי משמעותו?
כיצד אנו מוצאים את משמעות הרגע במצבים של קונפליקט ערכי?
לשם הנוחות חילקתי את נקודות המבט בפילוסופיה הפראנקליאנית לשלוש נקודות מבט מרכזיות אשר דרכן ניתן להשקיף על התורה כולה:
- מנקודת מבטו של האדם
- מנקודת המבט של המשמעות
- מנקודת המבט של הרוח
מנקודת מבטו של האדם
עיקרו של היבט זה מדגיש את האחריות האישית שיש לאדם למציאת המשמעות
- השאיפה למשמעות היא הגורם המניע העיקרי בחייו של האדם והיא הכוח המניע המרכזי של התנהגותו והתייחסותו לאחרים
- בני אדם חופשיים ויכולים למצוא ולגלות את המשמעות בחייהם אין אנו ממציאים את פשר קיומנו, המשמעות היא גילוי של האדם, מציאת משמעות אינה מתנה אלא הישג של האדם
- מצפונו של האדם אינו תלוי באמונה דתית או במוצא תרבותי, המצפון מהווה את איבר המשמעות המאפשר לו להבחין במשמעותהסובייקטיבית, ובמשמעות הרגע
- אי אפשר לתת משמעות לאחרים כל אחד מוכרח לגלות אותה לפי יכולתו והבנתו. המשמעות היא סובייקטיבית ומשתנה בחלוף הזמן, על האדם לגלות בעצמו את משמעות בחייו ולעשות זאת שוב ושוב בכל רגע מחדש
- החיים אינם מבטיחים לאדם אושר ותענוג אלה רק משמעות, על האדם להתאמץ לגלותה אושרו של האדם הוא התוצר של המשמעות שיש לו בחייו.
- האדם חווה שלושה סוגי סבל אשר נקראים בפי פראנקל המשולש הטראגי: א. מכת גורל אותה לא ניתן לשנות, ב. כאב רגשי, חוויה של טראומה ופגיעות, ג. העדר משמעות אשר מכונה בפי פראנקל ריק קיומי
- כל אדם הוא ייחודי ומיוחד ולא ניתן להחליף אותו. הייחודיות שלו באה לידי ביטוי בתרומתו לעולם ובדרך שבה הוא חי את חייו ומקיים מערכות יחסים עם בני אדם אחרים. המשמעות של האדם מתגלית כאשר הוא חש בייחודיות הזאת.
- באדם קיימת מודעות אינטואיטיבית בדבר קיומה של משמעות כלשהי בחייו ויש לו שאיפה בסיסית למצוא משמעות זו.
- הפילוסופיה של פראנקל מתמקדת בגרעין הבריא שבאדם
- אין האדם יודע את מגבלותיו עד שהחיים מכריחים או מאלצים אותו לבחון אותן
- אחד מכוחות הרוח האנושית הוא כוח ההתרסה המסייע לאדם במאבקו להישרד
- על האדם מוטל האחריות להגיב לדרישות החיים, לבצע בחירות ולנקוט עמדה בכל רגע ורגע ובכל מצב בו החיים מעמידים בפנינו מצבים של בחירה.
- האדם מגלם את שלושת הממדים שלו ביחד: הסומטי (הפיזי) הרגשי (הפסיכולוגי) והרוחני (הנואטי) . אין להתייחס אל בני אדם שלא במסגרת שלושת הממדים יחדיו
- לחיים יש משמעות, כל עוד האדם מודע לעצמו, לחיים יש משמעות והיא קיימת בכל מצב ובכל תנאי גם במצבי קושי וסבל קשה מנשוא.
- חייו של האדם פירושם, נטילת אחריות למציאת התשובה הנכונה על בעיותיו וקיום התפקידים שהם מעמידים בלי הרף בפניו . תפקידים אלו שונים ומשתנים בין כל אדם ואדם ובכל רגע ורגע. לא ניתן להגדיר את פשר החיים באופן כללי
- אם יש טעם ומשמעות לחייו של האדם צריך שתהא גם משמעות לסבלו ולקשיים שלו
- קיומנו אינו מתמצה במי שאנחנו היום ואינו נקבע רק על ידי עברינו, אלא גם על ידי שאיפותינו לעתיד.
- מנקודת המבט של המשמעות
עיקרו של היבט זה מדגיש את טיבה של המשמעות והדרכים לגלותה
- לחיים יש משמעות בכל הנסיבות בחייו של האדם גם במצבים קשים ביותר אפשר לגלות משמעות לחיי האדם
- המשמעות אשר מהווה כוח רב עוצמה בחייו של האדם ללא קשר למצבו האישי או החברתי
- המשמעות היא ייחודית ואישית ויכולה להתגשם אך ורק על ידי האדם עצמו
- כשהאדם אינו מגלה את המשמעות שלו הוא עלול לחוש בריק קיומי
- משמעות ניתן לגלות בשלוש דרכים : באמצעות מעשה, באמצעות חוויה, ובאמצעות התייחסותו כלפי סבלו הבלתי נמנע
- משמעות הרגע אינה ברורה תמיד לאדם, לעיתים עליו לגלות סבלנות ואורך רוח על מנת לגלות אותה.
- מנקודת המבט של רוח האדם
עיקרו של היבט זה מדגיש את המימד הנואטי )הרוחני) בתורתו של פראנקל
- בנוסף לראיית האדם כמורכב מגוף ונפש, ישנו מימד נוסף נואטי, הוא המימד הרוחני, המאפשר לראות את האדם השלם בראיה הוליסטית כוללת.
- המימד הנואטי הוא הרוח האנושית והוא מהווה את הגרעין הבריא אצל כל החולים, האדם יכול להיות חולה בגופו ובנפשו אולם לא ברוחו.
- רוח האדם, היא העוזרת לו להתגבר על מוגבלויות ועל אינסטינקטים הרסניים.
- בכוחה של רוח האדם להתריס ולהיאבק למען הישרדותו
- בכוחו של האדם להתעלות מעל ומעבר לעצמו, ולהתעלות למען אנשים אהובים ולמען רעיונות נשגבים
- מתח נואטי דרוש לו לאדם על מנת לדרבן אותו לחיות את חייו כך שיהיו משמעותיים עבורו, זהו מתח המלווה כל אדם משחר ילדותו להיות דרוך ומוכן לפעול במקום לשקוע באדישות
- רוחו של האדם מאפשרת לו להתנתק ולהתעלות מעל עצמו, להתבונן באופן פרדוקסלי על החיים ועל עצמו , להתייחס אל עצמו בהומור, לשכוח ואף להסיח את עצמו ממצבו.
- ברגע שהאדם חולל דבר מה, סופו שיהיה נחלת הנצח ויהדהד גם לאחר לכתו של האדם. משמעות של האדם בכוחה להתמיד ולהמשיך אחריו.
- אהבה היא המטרה הסופית והנעלה ביותר אשר אליה יכול לשאוף האדם. מעלת האהבה בכוחה לאפשר התעלות עצמית אל מעל ומעבר לעצמנו למען אדם אחר.
ביבליוגרפיה:
- הרופא והנפש: יסודות הלוגותרפיה והאנליזה האקזיסטנציאלית מאת ויקטור פראנקל בהוצאת דביר, תרגום ועריכה מדעית: פרופסור דוד גוטמן
- האדם מחפש משמעות" מבוא ללוגותרפיה
- "מקורות ההומניזם" ספריית מט"ח
- "משמעות הסבל", אליזבת לוקאס, הוצאת מודן 1995
- "המשמעות של חייך", ג'וזף פאברי 1983,
- פרופ' דוד גוטמן, "לוגותרפיה למטפל" 1999, הוצאת דיונון
- פרופ' דוד גוטמן, "האם איחרתי את הרכבת" 2007, הוצאת מודן
- אתר : Viktor frankl institutet – http://www.viktorfranklinstitute.org
קישורים למידע נוסף