משמעות מהסרטים 

משמעות מהסרטים 

נכתב ע"י חנה רודיטי 1.11.2017, 

לא מעט סרטים עוסקים במצב של חיפוש אחר משמעות כאשר גופו של האדם קורס.

הידועים ביותר ביניהם הם אולי  הסרט הצרפתי "מחוברים לחיים" שעוסק ביחסים בין אין הון והמטפל הסנגאלי שלו שמחזיר אותו לחיים (סרט שזכה להצלחה "מטורפת" גם כאן בישראל) והסרט "התאוריה של הכל" שמבוסס על סיפור החיים של סטיבן הופקינג.

החודש מוצגים על המסכים שני סרטים בנושא: הסרט "לנשום" של הבמאי אנדי סירקיס והסרט הישראלי "אמור".

"לנשום" מביא את סיפורו האמיתי של רובין קאוונדיש (גארפילד), שבשנות החמישים לקה בנגיף הפוליו ונותר משותק מצווארו ומטה. שני הדברים היחידים שהותירו אותו בחיים משך ארבעת העשורים הבאים היו מכונת הנשמה שאליה היה צמוד, ואשתו המסורה דיאנה (קלייר פוי) שנותרה לצידו.

 רובין פוגש את דיאנה במסיבה ומתאהב בה במבט ראשון. כדור קריקט שהוא חובט ומרסק בטעות פריט מסרוויס התה מבשר את העתיד לקרות. הם נישאים ונוסעים לקניה, במסגרת עיסוקו של רובין כיבואן תה, מה שמאפשר לצלם רוברט ריצ'רדסון להפליא בצילומי שקיעות אפריקניות. אלא שתמונת האושר המושלם נמוגה באחת כאשר גופו של רובין קורס, והאבחנה הרפואית קובעת שנותרו לו חודשי חיים ספורים בלבד.

חזרה באנגליה, רובין מאושפז במחלקה עם חולים נוספים במצבו, נטול יכולת דיבור, צינור הנשמה מחובר ישירות לגרונו, ושפתיו מבטאות באילמות "תנו לי למות". זה הרגע שבו התקווה מנצחת את הייאוש, ודיאנה, יחד עם שני אחיה התאומים-הזהים (טום הולנדר בתפקיד כפול), וחבר טוב שהוא גם ממציא מחונן (יו בונוויל), מחליטים להוציא את רובין מבית החולים הקודר ולהעבירו לבית כפרי מט לנפול שמשוקם, כמה סמלי, כדי לאכלסו. שם הוא כמובן מתאושש באורח פלאי, ומצויד בכיסא גלגלים ומכונת הנשמה ניידת, המצאה פורצת דרך של ידיד המשפחה הנ"ל – הוא שב לחיים ומכה את כל התחזיות.

אחרי שלושים שנות היעדרות מהקולנוע הישראלי, הבמאי רפאל רביבו חוזר עם סרטו החדש, "אמור". הסרט מגולל שני סיפורים שמתרחשים במקביל – האחד על דניאל (לירון לבו), צייר שחוזר למושב ילדותי במרכז הארץ לאחר שוטטות ארוכה באירופה, שם הוא פוגש את אהבת נעוריו.

הסיפור השני הוא על לילה (אור אילן), מורה למחול לשעבר שנותרת משותקת ולא מגלה שום רצון לחיות. משפחתה מסרבת לעזור לה לסיים את חייה.

הסרט "אמור הוא חדש  ועדיין לא התפרסמו לגביו ביקורות מקיפות.  לגבי הסרט "לנשום" הביקורות אינן חד משמעויות. יש הרואים בו סרט המציג את נצחון הרוח על פגעי הגוף ויש כאלו הרואים בו עוד חזרה על אותו נושא ללא עומק מספק.

ןאנחנו-  תמיד נמצא בסרטים את אותם "רמזים"  שמובילים גם אנשי עם פגעי גוף קשים למצוא  את המשמעות בחייהם.

נכתב ע"י חנה רודיטי

חנה רודיטי משרד החינוך יועצת חינוכית ומדריכה ארצית למורים במדעי החברה. חברה בועדת המקצוע בפסיכולוגיה וסוציולוגיה כיום פעילה בהנחלת כישורים דיגיטליים למבוגרים בני הגיל השלישי פעילה בהנחייה, ובוגרת לימודי תעודה בלוגותרפיה באוני ת"א

אחרים קראו גם את:

קירקגור אמונה

Kierkegaardian Selves: The Will Transformed

מאמר מעורר השראה העוסק בתפיסת ה"אני" של סרן קירקגור, תוך בחינת ההתפתחות הרעיונית שלו – …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן