נוירוזה נואוגנית והתעלות עצמית: הגישה הקיומית-הומניסטית בפסיכולוגיה קלינית

המאמר "Noogenic Neurosis and Self-Transcendence: The Existential-Humanistic Approach in Clinical Psychology" מאת אורליאנו פאציולה מתמקד בניתוח הגישה האקזיסטנציאליסטית-הומניסטית בפסיכותרפיה, תוך דגש על משמעות החיים והסימפטומים. המאמר בוחן את מושג הנוירוזה הנואוגנית ואת אבחונה, כולל השוואה לקריטריונים של DSM. 

תמצית מאמרו של פרופ' אאורליאנו פצ'ולה (Pacciolla, 2019)

המאמר (בהמשך יש קישור למאמר המלא) מבהיר שאובדן פשר ומשמעות בחיים מוביל לנוירוזה נואוגנית, מצוקה קלינית המתבטאת בדיכאוניות, וריק קיומי, אותה מציע המאמר לאבחן באמצעות שילוב כלי ה-DSM-5 עם מדדי מטרה והתעלות עצמית. כמו כן לדברי פצ'ולה הריפוי למצוקה זו אינו נשען על טיפול גנרי, אלא על פסיכותרפיה ממוקדת-משמעות (לוגותרפיה) המאפשרת לאדם לגייס את משאביו הרוחניים, להרחיק עצמו מתסמיניו ולהתעלות מעבר לאגו לעבר שליחות פרו-חברתית ונתינה לזולת.

המשגת הפשר, המשמעות והנוירוזה הנואוגנית

הגישה האקזיסטנציאליסטית-הומניסטית בפסיכותרפיה, ובראשה הלוגותרפיה שפיתח ויקטור פראנקל, רואה בשאלת פשר החיים ציר אנושי מכריע לבריאות הנפשית ולרווחתו של האדם. המאמר מחדד את ההבחנה האונטולוגית בין פשר טבעי (Sense), המהווה תכלית וסדר הנתונים מראש בעצם קיומו של כל יש בטבע, לבין משמעות סובייקטיבית (Meaning), שהיא תוצר של פרשנות, בחירה חופשית ומחויבות אישית שאותן מעניק האדם לקיומו.
משמעות מתגבשת לרוב סביב תפיסת החיים כהזדמנות להגשמת שליחות פרו-חברתית למען הטוב המשותף, מתוך עמדה של צמיחה הדדית.
לפי האנתרופולוגיה הפראנקליאנית, האדם פועל בשלושה ממדים: הגופני, הפסיכו-סוציאלי והנואוגני (הרוחני). הממד הנואוגני מייצג את מוקד החופש, האחריות והמצפון, וכשלעצמו אינו לוקה בחולי, אך ביטוייו עשויים להשתבש. כאשר הצורך הקיומי במשמעות נתקל במחסום מתמשך, נוצר תסכול קיומי המוביל לריק קיומי ולאובדן כיוון. מצב קליני זה מוגדר כנוירוזה נואוגנית (Noogenic Neurosis) , מצוקה פתולוגית המובחנת מדיכאון פסיכוגני או ביולוגי רגיל, שכן מקורה באובדן פשר וייעוד, ועל כן היא מחייבת התערבות טיפולית ממוקדת-משמעות. בהקשר זה, גם התסמינים והסבל נתפסים לא רק כהפרעה תפקודית, אלא כהזדמנות קלינית להפקת משמעות ולטרנספורמציה אישית.

המודל האבחוני האינטגרטיבי בראי ה-DSM-5

המאמר מציע מסגרת אבחונית סדורה לנוירוזה נואוגנית באמצעות שילוב כלי ה-DSM-5 (מודל האישיות הממדי). פרופיל הליבה של ההפרעה מתאפיין ברמות מוגברות של אנהדוניה ודיכאוניות, המשולבות ברמות ירודות של מטרה בחיים (Purpose in Life) והתעלות עצמית (Self-Transcendence).
ההערכה הקלינית נשענת על שני צירים מרכזיים:
  • רמת התפקוד האישיותי (LPFS-  קריטריון A): מיפוי דרגות הפגיעה על פני חמש רמות חומרה,  החל מרמה 0 המייצגת עמידות, מודעות לשליחות ותפקוד גמיש; דרך רמות ביניים של חוסר בשלות, קונפורמיזם ופגיעה באותנטיות; ועד לרמות 3 ו-4 המתאפיינות בריקנות עמוקה, אובדן בוחן מציאות, אי-יציבות רגשית וסיכון אובדני ממשי המחייב התערבות דחופה.
  • תכונות ומבני אישיות (PID-5-  קריטריון B): ניתוח 25 תכונות אישיות בחלוקה לשישה מבנים אישיותיים ולחמישה תחומים רחבים, כאשר תכונת העוינות מזוהה כגורם רוחבי ושכיח במיוחד המלווה מצבים קליניים אלו.

התעלות עצמית, הרחקה עצמית ומחקר אמפירי

התעלות עצמית מוגדרת כתנועה של האדם מעבר לגבולות האגו המיידיים והתכווננות אל עבר ערך, משימה או זולת מתוך אהבה ונתינה. המאמר משווה בין הגישה הביו-פסיכו-סוציאלית של רוברט קלונינג'ר (מדד ה-TCI), הרואה בהתעלות עצמית בעיקר נטייה לרוחניות מופשטת, חוויות מיסטיות וחשיבה מאגית, לבין הגישה האקזיסטנציאליסטית-הומניסטית (פראנקל, וונג, רונקו וגרמטיקו), המדגישה אלטרואיזם, מחויבות מוסרית ויחסים בין-אישיים.
מרכיב חיוני בגישה האקזיסטנציאליסטית הוא ההרחקה העצמית, היכולת האנושית ליצור מרחק התבוננותי וביקורתי מהתסמינים, מהדחפים ומההתניות הסביבתיות, ובכך לפעול מתוך חופש פנימי.
ממצאי המחקרים שערך פצ'ולה מאששים את מרכזיותם של ממדים אלו:
  • במחקר מתאמים על מדגם נשים נמצא כי ציון נמוך בהתעלות עצמית (TCI) נקשר לירידה בעמדות אחריות (RAS) ולהפחתת אשמה אובססיבית, לצד עלייה בחשיבה מאגית.
  • במחקר בקרב צעירים ומתבגרים נמצא קשר חיובי מובהק בין התעלות עצמית גבוהה לבין נחישות בקבלת החלטות, כנות ותחושת ייעוד ומטרה בחיים (סולם PIL). שילוב של התעלות עצמית גבוהה והרחקה עצמית מאפשר לאדם לחוות את קיומו כמלא פשר, לפעול באופן אמפתי ולגייס את משאביו לטובת הכלל.
לסיכום,
התעלות עצמית מוצגת כעמדה קיומית רחבה בעלת ביטוי קוגניטיבי, מוסרי ובין-אישי. אבחון מקיף של נוירוזה נואוגנית מצריך שילוב של מדדי תפקוד אישיותי (LPFS), הערכת תכונות אישיות (PID-5) ומדידת המשאבים הנואוגניים (מטרה והתעלות עצמית). לצורך ביסוס מתודולוגיה יישומית מבוססת-ראיות לפסיכותרפיה, מציג המאמר מחקר בינלאומי רחב היקף (1,500 נבדקים בחמש מדינות) שמטרתו תיקוף כלי מדידה אופרטיבי לרתימת הפוטנציאל הנואוגני לתהליכי צמיחה וריפוי קליני.

המאמר כולל גם שאלונים מדגים את הרעיונות הללו באמצעות מקרים קליניים ודוגמאות, ומציע פרספקטיבה תיאורטית שמקשרת בין נוירוזה נואוגנית, התעלות עצמית, ומשמעות בחיים בהקשר של פסיכותרפיה קיומית-הומניסטית.

למאמר המחקרי המלא כולל שאלונים ודוגמאות, כולל 39 עמ' PDF אנגלית  

לקריאת המאמר המלא

למאמרים מחקרים נוספים

ללקסיקון המונחים הלוגותרפי

כלי הערכה ומבחנים פסיכומטריים המוזכרים במאמר

  • LPFS – Level of Personality Functioning Scale: סולם ה-DSM-5 להערכת רמת התפקוד האישיותי (קריטריון A), הבוחן תפקוד עצמי (זהות והכוונה עצמית) ותפקוד בין-אישי (אמפתיה ואינטימיות).
  • PID-5 – Personality Inventory for DSM-5: שאלון להערכת 25 תכונות אישיות בחמישה תחומים רחבים (קריטריון B).
  • PILS / PIL – Purpose In Life Scale / Test: שאלון שפותח על בסיס עקרונות הלוגותרפיה למדידת מידת הנוכחות של פשר, מטרה וכיוון בחיים (או קיומו של ריק קיומי).
  • TCI – Temperament and Character Inventory: שאלון האישיות של רוברט קלונינג'ר, המודד 4 ממדי מזג (כמו חיפוש חידושים והימנעות מנזק) ו-3 ממדי אופי (כולל התכווננות עצמית, שיתופיות והתעלות עצמית).
  • STMB – Self-Transcendence Measure-Brief: שאלון קצר להערכת התעלות עצמית על פי 4 מאפיינים שנוסחו על ידי פול וונג (שינוי מיקוד, ערך אינטרינזי, מצפון מוסרי והתפעמות).
  • STS – Self-Transcendence Scale: סולם למדידת התעלות עצמית (שפותח בין היתר על ידי גרמטיקו) המדגיש את הממד הבין-אישי, האלטרואיזם וההיפתחות לטוב המשותף.
  • RAS – Responsibility Attitude Scale: שאלון להערכת עמדות של תחושת אחריות ואשמה (נבדק במחקר ביחס לחשיבה אובססיבית).

© CITE: Pacciolla, A. (2019). NOOGENIC NEUROSIS AND SELF-TRANSCENDENCE. Angelicum, 96(4), 453-492

© AURELIANO PACCIOLLA
School of Psychotherapy Humanitas at LUMSA University, Rome

LINK to the article

This site is not for profit. ©All rights reserved to the authors and authors of the article and / or the book and / or to the source sites – we respect copyright and make an effort to locate the rights holders in the photographs and texts that come to us. If you have identified a photo or text on the site that you have rights to, you may contact us by email and request to stop publishing it or request to add your credit.

Image by Victoria from Pixabay

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד (Ph.D), חבר באגודה הבינלאומית ללוגותרפיה וניתוח קיומי במכון ויקטור פרנקל בווינה, בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטת תל אביב ומוסמך Logotherapy Clinical in Diplomate מטעם מכון ויקטור פראנקל ו-Institute Frankl Viktor USA. מוסמך לגישור מקצועי ומשפחתי מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים, ולימודי תעודה ב-CBT. תואר שני במדעי ההתנהגות ותואר שלישי (Ph.D) מאוניברסיטת סליניוס למדעים וספרות, בולוניה, איטליה, בתחום יישום הלוגותרפיה בגישור וניהול קונפליקטים במערכות יחסים. מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב, ועוסק בפיתוח תכנים יישומים והכשרה בתחום הלוגותרפיה היישומית במסגרת "המרכז הישראלי ללוגותרפיה יישומית" (ICAL). מחברם של הספרים "מבטים נסתרים" (2018) "לוגוסקופיה" (2020) "גישור ממוקד משמעות" (2023), "בין אדם למשמעות - המדריך ללוגותרפיה יישומית" (2025).

אחרים קראו גם את:

לוגותרפיה מזרח ומערב

לוגותרפיה ודתות המזרח

תקציר השוואתי בין לוגותרפיה ותורות המזרח המבוסס על המאמר של ג'וזף פאברי משנת 1975 Logotherapy …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן