דיאלוג אני אתה זה

דיאלוג אני-אתה-זה (לז)

גישת "אני אתה" נהגתה על ידי מרטין בובר[i] (Buber) לפיה ישנם שני אופני יחס עיקריים בדיאלוג בין אנשים: יחסי "אני-אתה", או יחסי "אני-זה". הדיאלוג הוא מפגש בין אנשים, והוא עשוי להיות בעל השפעה מכרעת על ההליך כולו. מפגש איכותי מאפשר הפגנה של התעלות עצמית (transcendence), הושטת ידו של האחד אל מעבר לעצמו.

המונח "אני -אתה", מתאר את יחסי הזיקה הדיאלוגיים בין אדם לחברו. מדובר ביחסים של הזדהות ואמפתיה הכוללים מידה רבה של קשב, הכלה והבנה רגשיים. הדיאלוג בנוסח של אני-אתה במהותו הוא פעולה של אהבה ושל אחריות מלאה, שאינה כרוכה בתגובות אוטומטיות כפי שמורגלים בה בחיי היומיום.

המונח "אני–זה", מתאר מצב בו צד אחד מתייחס לצד השני בניכור ובזרות, זהו דיאלוג פונקציונלי ותועלתני המתקיים במצב בו צד אחד תובע מזולתו למלא את האינטרסים שלו. דיאלוג בזיקת "אני-אתה", משמעותו הכרה מלאה בנוכחותו של בן-השיח, הוא בעל חשיבות אונטולוגית מכרעת, המסמלת את האנושיות והרוחנית של האדם. בובר ראה ביחסינו עם הזולת את לב-ליבו של קיומנו החברתי, הנפשי והרוחני כאחד. הוא מייחס חשיבות אונטולוגית לדיאלוג, לדיבור הבינאישי. האדם הבודד אין לו קיום, אלא זה המצוי בזיקה עם הזולת, לא במובן הפיזי, אלא בתוך הדיאלוג. תפיסה זו מזכירה גישתו של בוהם[ii] (Bohm David) לגבי היכולת לקיים דיאלוג איכותי בעל מעלה רוחנית. ביכולתו של האדם להכיל בעצמו את כל המשמעויות וההיבטים שלו ושל בן שיחו ביחד.

הטרנספורמציה עשויה בראש ובראשונה מהאנושיות של הצדדים, מהמוסר ומהמצפון שלהם, מההגינות ומכוח ההתעלות שבהם. בבני אדם מצויות גם יכולות טבועות להיענות, ולהתאוששות מוסרית המאפשרת את הגברת הביטחון והדימוי העצמי. כל צד מגלה את יכולתו ואת כוחו העצמי להתמודדות עם קשיים מסוגים שונים.

הנחת היסוד של הגישור הטרנספורמטיבי (מתוך "גישור טרנספורמטיבי – הפן העיוני והמעשי"),[iii] היא שקונפליקט הוא כלי לצמיחה לטרנספורמציה מוסרית, אישית ובין אישית, פרטית וכלל חברתית. הטרנספורמציה המוסרית הזו, היא למעשה מעבר מאוריינטציה אינדיווידואליסטית אל עבר דאגה מאוזנת של היחיד לעצמו ולאחרים. היא מערבת צמיחה בשני מימדים: הראשון מימד ההעצמה – לפיו היחיד מכיר ביכולתו הטבועה בו, להתמודד עם קשיים על ידי הפעלת שיקול דעת, בחירות ומעשים ומחזק יכולת זו, השני ממד ההכרה – לפיו היחיד מכיר בנכונותו וביכולתו להתייחס לאחרים המצויים לכאורה מעבר למתרס ולהתחשב בהם. הגישור הטרנספורמטיבי אינו בא לשנות את האנשים, הוא הליך המשנה את איכות האינטראקציה בין הצדדים, על ידי שינוי תפיסתם את המצבים השונים שקשורים בקונפליקט. הצדדים משנים את מעגל הסכסוך השלילי לחיובי, מייסדים מחדש אינטראקציה פורה ובונה, ומתקדמים אל עבר מערך חיובי של התייחסות הדדית. יש בכך תרומה רבה לשינוי באופן שבו הצדדים חשים ופועלים כלפי עצמם וכלפי זולתם.

Image by: Giulia Grani 
Image by Giulia Grani

כמי שעוסק בפיתוח גישת גישור ממוקד משמעות אני חווה שדיאלוגים איכותיים הם הבסיס לטרנספורמציה, להתפתחות מתוך הקונפליקט, ולצמיחה מוסרית ואתית כתוצאה מהעצמה והכרה. השאיפה היא שתיווצר הקרקע אשר תאפשר הכרה הדדית זה בסבל של זה, כמנוף להתקדמות בתהליך.[iv] הלוגותרפיה מסייעת בשינוי הנחות היסוד איתם באו הצדדים לגישור, ומעניקה להם הזדמנות לקיים דיון על ערכים ומוסר, מאפשרת לכל צד להביע דאגה כלפי האחר, לפתח ביטחון עצמי ולזהות נקודות מבט של הצד האחר, למרות מגוון הדעות השונות ואי ההסכמות. הכרה זו היא פרי של דיאלוג משתף איכותי, והיא חשובה למציאת פתרון מוסכם. בהינתן הכרה כזו הצד המכיר ניתפס כצד המעניק משמעות לצד השני.  

ביבליוגרפיה :

[i] Buber, M. (2012). I and Thou. eBookIt. com

[ii] Bohm, David (1990), On Dialogue, David Bohm Seminars

[iii] Lavi, D. (2015). Transformative Mediation: The Substantive and Procedural Aspects-a Proposal to Adopt a New-Old Model into the Current Discourse).

[iv] Bush, R. B., & Folger, J. P. (1994). The Promise of Mediation; Responding to Conflict Through Empowerment & Recognition. San Francisco: Jossey-Bass.

המאמר מובא מתוך הספר "גישור ממוקד משמעות" ׁמאת דרור שקד (עמ' 159-161) אשר עוסק ביישום הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל בניהול קונפליקטים במערכות יחסים.

This site is not for profit. ©All rights reserved to the authors and authors of the article and / or the book and / or to the source sites – we respect copyright and make an effort to locate the rights holders in the photographs and texts that come to us. If you have identified a photo or text on the site that you have rights to, you may contact us by email and request to stop publishing it or request to add your credit.

Image by: Giulia Grani  from unsplash site

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד (Ph.D), חבר באגודה הבינלאומית ללוגותרפיה וניתוח קיומי במכון ויקטור פרנקל בווינה, בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטת תל אביב ומוסמך Logotherapy Clinical in Diplomate מטעם מכון ויקטור פראנקל ו-Institute Frankl Viktor USA. מוסמך לגישור מקצועי ומשפחתי מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים, ולימודי תעודה ב-CBT. תואר שני במדעי ההתנהגות ותואר שלישי (Ph.D) מאוניברסיטת סליניוס למדעים וספרות, בולוניה, איטליה, בתחום יישום הלוגותרפיה בגישור וניהול קונפליקטים במערכות יחסים. מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב, ועוסק בפיתוח תכנים יישומים והכשרה בתחום הלוגותרפיה היישומית במסגרת "המרכז הישראלי ללוגותרפיה יישומית" (ICAL). מחברם של הספרים "מבטים נסתרים" (2018) "לוגוסקופיה" (2020) "גישור ממוקד משמעות" (2023), "בין אדם למשמעות - המדריך ללוגותרפיה יישומית" (2025).

אחרים קראו גם את:

חיים ומוות

Miss B and Miss P

המאמר "Miss B Pursues Death and Miss P Life in the Light of V. E. …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן