מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
ביקורת על המפגש הטהור
מאמר בז'ורנל האקדמיה האמריקאית לפסיכואנליזה, שנת 1973 (עמ' 73-83).
המאמר תורגם על-ידי פרופסור דוד גוטמן | עריכה לשונית: מיכל יהלום
עד כמה הומנית הפסיכולוגיה ההומניסטית?
מה שהפסיכותרפיה זקוקה לו הוא חדירה לממד האנושי, לתופעה האנושית. השאלה היא רק עד כמה עוזרת הפסיכולוגיה ההומניסטית להשגת המטרה הזאת.
שרלוט בוהלר, בספרה החדש, מייצגת את הפסיכולוגיה ההומניסטית וכוללת את הלוגותרפיה כמכוונת לכיוונים ההומניסטיים בפסיכולוגיה.
את המושג הזה המציאו הפילוסופים מרטין בובר ופרדינן דה סוסיר. אך צריך לקחת בחשבון גם את יעקוב מורנו. הפילוסופים האלה תרמו רבות לכיוון האקזיסטנציאליסטי בפסיכולוגיה ההומניסטית, אך התעלמו מממד שלם. מאיזה ממד? מממד הדיבור, לפי התיאוריה של קרל בוהלר. הוא ייחס לממד הזה חמש פונקציות לפי המקובל בחברה. הפונקציה הראשונה היא הקריאה לשיחה; השנייה היא המתארת משהו, איתה אנו משוחחים על עובדות וגישות לחיים; בממד הזה מדברים בפרט על מושגים. המפגש הטהור דומה לקשר אנושי טהור, שמתבטא ביחסים של "אני-אתה" ומתרחשים ברמה האישית כדי להביא לידיעת האדם האחר איזה דבר או עובדה.
ובכל זאת, לא פחות ולא יותר, ממד אנושי שלם נותר בחוץ. זהו הממד המתאר את העובדות, המחשבות ואת התגובות של הפרטנר לשיחה.
מדובר על הממד של מושג הדיבור שיצר קרל בוהלר. הוא ייחס לדיבור שלוש פונקציות. וקודם כל, את הדיבור שקיים תמיד כשאנו פונים אל אדם אחר ומשוחחים איתו על עובדות ומושגים מוכרים לכולם. כאן מדובר על לשון לא מדעית, אלא על דיבור שמנוסח בתוכי ומתקיים עם הפרטנר לשיחה בקול המתאים ובביטויים מוכרים לכולם. האנלוגיה תקפה גם לגבי חיות הבית, שממש מדברים איתן על משהו בחיינו. מבחינת הדיבור האנושי, אנו נכנסים לתוך הפונקציה המתארת והחשובה, ששייכת להבנת החיים.
בובר ואבנר מדגישים לא רק את המשמעות של המפגש והדיבור, אלא גם את הרצון לפנות לעבר המטרה האמיתית של הדוברים. כל אדם רוצה לבטא את עצמו; שיחה ללא לוגוס מאפיינת חולים באי שפיות.
החוכמה של האינסטינקטים לכאורה
נניח שאני רוצה להמציא מכונה שמסוגלת לעטוף סחורה מסוימת. אז עליי להצטייד באינטליגנציה גבוהה יותר מזאת שמספיקה לעטיפת הסחורה ביד – כדי לעמוד במשימה הזאת. וברור גם שאינטליגנציה כזאת הייתה עומדת על רמה גבוהה יותר מהקודמת.
ההבדל בין האדם ובין החיה ברור היום יותר מאי פעם. לחיה יש אינסטינקטים ולאדם – האינטליגנציה; והיא עומדת על רמה גבוהה כל כך שלא ניתן להשוות אותה ל"חוכמת החיה". האינטליגנציה של האדם מסוגלת להעניק משמעות למעשיו. האינטליגנציה הזאת נותנת לאדם יכולת לנסות להבין את העולם, בשעה שלחיה יש "אינסטינקטים חכמים."
בקטע הבא, נציג מקרה של אישה, שהצטרפה לקבוצת דיון. ובאחת הישיבות, סיפרה על הגירושים מבעלה אחרי שנהג בה ביד קשה ובשליטה. מדריך הקבוצה ביקש מהאישה הזאת לדקור בבלון אוויר נפוח במקום המטרה העיקרית – בראש הבעל. האישה נענתה בחפץ לב להצעה הזאת, והרגישה הקלה ממשית מהלחץ הנפשי שהייתה נתונה בו מקודם.
האם ההקלה הזאת הייתה אמיתית או לא? לפעמים יש צורך ביצירת אלטרנטיבה למצב מסוים, כגון הפרעה נוירוטית. היום ישנן אפשרויות רבות ליצירה אישית כאקט רוחני, ששומר על האיזון הנפשי.
למה שזקוקים האנשים בימינו, הוא לאיזון בין האפשרויות הרבות ליצירה אישית. איזון זה חיוני לקיומם. הוא נותן את היסוד לקיום.
אילו רצינו למדוד את עומק האוקיינוס בנקודה מסוימת, היינו צריכים להשתמש במודד חוזק ההד. הוא שימש בסיס מוקדם למכונת הרדאר בימינו. אם אנו שולחים גלי קול לעבר תחתית הים ומודדים את הזמן עד שהקול מגיע לתחתית, אנו עושים מה שעשו המטה-פיזיקאים.
הצהרה
אנו יכולים להגדיר את הקיום, שהוא אינו דבר אחר מלהיות אחראי להגשמת משמעות מסוימת שקיומנו תלוי בה. עלינו להשאיר את ההחלטה כיצד למלא את האחריות הזאת בידי המטופל. אפשר לטעון כנגד הגישה הזאת, שלא צריך להשאיר את השאלה הזאת פתוחה, כיוון שהתשובה קיימת כבר מזמן. אך ההוכחה לכך עדיין חסרה. כאן מדובר בהנחה בהצהרה עקרונית דתית המעידה על ההחלטה שניתנה מראש. זו לא עוזרת בכלל אם מדברים באנשים שאינם דתיים. אילו היו אנשים אלה מאמינים בהצהרה הדתית אז היו נחשבים לדתיים.
יסוד הקיום
אם רוצים למדוד את עומק האוקיינוס בנקודה מסוימת צריכים להשתמש במכונה למדידת ההד. המכונה הזאת היא היסוד לרדאר בימינו. אנו שולחים גלי קול לכיוון תחתית האוקיינוס ומודדים את הזמן שעובר עד שהקול מגיע לתחתית הים. המטה-פיזיקאים השתמשו בשיטה הזאת כדי להבין את יסוד הקיום. אך הקיום חסר גבולות כמו עומק האוקיינוס. וכל השאלות וההנחות לא פוגעות במטרה, כי אי אפשר לבסס את יסוד הקיום על הגלים שיוצרים את ההד. הכול תלוי בהערכה נכונה של המצב. האם אנו מבינים בצורה נכונה את מושג "הנס"? האם הקיום האנושי חסר גבולות? אנו יודעים שהיעדר הגבולות של היקום שולל מאיתנו מראש להבין את יסוד קיומנו על הדים וניסים.
הרהור על ביקורת עצמית
אנו מדגישים שוב, שכל הידע הקיים לגבי קיומנו מתייחס לעולם האנושי הנוכחי בלבד. והידע הזה חסר לגבי מה שמעל ומתחת העולם הזה. אנו לא יודעים וגם לא יכולים לדעת את התשובות לשאלות הקשורות בתחומים אלה, ללא גילוי מלוא המשמעות לקיומנו. הידע הנוכחי מספיק בקושי רק לציון מושגים כגון "חומר", "אלוהים".
(פרנקל, "האל הלא מודע").
תורגם על-ידי פרופסור דוד גוטמן, עריכה לשונית – מיכל יהלום This site is not for profit. ©All rights reserved to the authors and authors of the article and / or the book and / or to the source sites – we respect copyright and make an effort to locate the rights holders in the photographs and texts that come to us. If you have identified a photo or text on the site that you have rights to, you may contact us by email and request to stop publishing it or request to add your credit. Image by mostafa meraji from Pixabay
