מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
תקציר השוואתי בין לוגותרפיה ותורות המזרח המבוסס על המאמר של ג'וזף פאברי משנת 1975 Logotherapy and Eastern Religions
המאמר של פאברי מתאר כי הלוגותרפיה של פרנקל, אף שפותחה במערב כשיטה פסיכותרפית אקזיסטנציאלית, שואבת ומנסחת מחדש תובנות ורוחניות עמוקות שהיו קיימות אלפי שנים במסורות המזרח. היא מחברת בין אחריות אישית, חופש בחירה, התעלות מעל הסבל והתחברות למשמעות רחבה יותר.עוד בוחן פאברי את ההקבלות, הזיקות והשורשים המשותפים שבין עקרונות הלוגותרפיה (והגישה האקזיסטנציאליסטית של ויקטור פרנקל) לבין פילוסופיות ותורות רוחניות מזרחיות, בעיקר הינדואיזם, בודהיזם וטאואיזם.
פרנקל סיפר כי בביקוריו באסיה (בהודו וביפן) נאמר לו שרעיונותיו אינם בגדר חידושים עבורם, אלא משקפים אמת עתיקה המצויה בכתבי הוודות, בזן-בודהיזם ובכתבי לאו דזה. פאברי נעזר בספרו של יוסטון סמית' (The Religions of Man) כדי לנתח הקבלות אלו באופן שיטתי. (מאוחר יותר פרנקל מתייחס לכך בספרו "זיכרונות" אשר תורגם לעברית ע"י פרופסור דוד גוטמן)
על המשותף בין הלוגותרפיה לדתות המזרח
ההבחנה בין הלוגותרפיה לדת : "ריפוי" מול "גאולה"
לוגותרפיה אינה דת: פאברי מדגיש כי פרנקל פיתח שיטה פסיכותרפית ולא תיאולוגיה.
רפואה מול אמונה: בעוד שדתות (מזרחיות ומערביות כאחד) עוסקות בגאולת הנשמה (Saving souls), הבודהיזם והלוגותרפיה מתמקדות בריפוי הסובל (Healing sufferers) בעולם הזה.
פתיחות לכל אדם: הלוגותרפיה מאפשרת לאדם המאמין למצוא משמעות-על (Supra-Meaning) דרך אמונה דתית, אולם היא פתוחה ומותאמת באותה מידה גם לאנשים חילונים, על ידי מציאת משמעות בתוך גבולות החיים הארציים (דרכה של יצירה, חוויה או עמדה מול סבל).
הינדואיזם ולוגותרפיה, נתיב התשוקה והשאיפה למשמעות:
ההינדואיזם מחלק את שאיפות האדם לשניים: "נתיב התשוקה" (הנאה והצלחה בעולם, ענף שנתפס כסיפוק ילדי /זמני) ו"נתיב הוותרנות/ההקרבה" (חובה ושירות). מרדף בלתי פוסק זה אחר הנאות והצלחה מוביל את האדם לתחושת "הליכון ללא הפסקה", דבר המקביל למושג הריק הקיומי.
בלוגותרפיה, אושר והנאה אינן המטרה הסופית אלא תוצרי לוואי של מציאת משמעות. "החובה" בהינדואיזם מקבילה ל"דרישת הרגע" (או "משמעות הרגע") בלוגותרפיה, החריגה מעצמך כדי לשרת או לתרום.
שינוי תפיסת התת-מודע: המימד הרוחני (הנואטי) ביקורת על הפסיכואנליזה הקלאסית: המאמר מציין כי הפסיכותרפיה שלפני פרויד התעלמה מהנפש, ואילו הפסיכותרפיה הפרוידיאנית התעלמה מהרוח (הנואוס).
התת-מודע הרוחני: בדומה לתפיסה ההינדית (Atman) והיונגיאנית, הלוגותרפיה טוענת שהתת-מודע אינו מכיל רק דחפים מודחקים ויצרים, אלא גם כמוסה רוחנית, שאיפה למשמעות וצמא לחיבור מעבר לעצמי. בריאות נפשית שלמה מחייבת התייחסות לכל הממדים: גוף, נפש ורוח.
מבנה האדם (מימד הנואוס): ההינדואיזם רואה באדם ייצור שכבות (גוף, אישיות מודעת, תת-מודע, ו-Atman/Brahman , הליבה האינסופית והלא-חולה). בלוגותרפיה זה מקביל לשלושת הממדים: גוף (Soma), נפש (Psyche) ורוח/נואוס (Noötic dimension), כאשר המימד הרוחני אינו יכול לחלות.
חופש ואחריות (קארמה): הקארמה ההודית קובעת כי להחלטות העבר יש תוצאות, אך לאדם יש חופש מלא לבחור כיצד לפעול מעתה. פאברי משווה זאת למשל השחמט של פרנקל, השחקן אינו בוחר את צעדי העבר, אך חופשי לחלוטין לבחור את הצעד הבא.
בודהיזם ולוגותרפיה אופי מעשי וטיפולי: הבודהיזם והלוגותרפיה שניהם חווייתיים, אמפיריים, פרגמטיים וממוקדים בריפוי ובסבל האנושי (ולא בתיאולוגיה או פולחן).
ארבע האמיתות הנאצלות והסבל:
Dukkha (סבל): מקביל למושג "סבל בלתי נמנע" בלוגותרפיה.
Tanha (תשוקה אנוכית): מקבילה ללוגותרפיה כ"השתקעות יתר" (Hyper-reflection) וציפייה שיקרית שהחיים חייבים לספק לנו הנאות ישירות. התגברות על התשוקה: מקבילה לטכניקת "ההרחקה" (Dereflection) והסטת המבט לעבר משמעות.
הדרך כפולת השמונה: מקבילה לשלבים השונים בלוגותרפיה (חריגה מעצמך/Self-transcendence, מציאת משמעות בעבודה, הינתקות עצמית/Self-detachment, ותגובה למשמעות של הרגע).
אחריות המטופל: הבודהיזם והלוגותרפיה מדגישים שהריפוי אינו מגיע מבחוץ (מגלולה או מורים), אלא מאימון, הרחבת אופקים ולקיחת אחריות אישית של המטופל.
גישה אקולוגית וסביבתית: "להתיידד עם הטבע, לא לכבוש אותו "החיבור לטאואיזם: המאמר מקשר בין עקרון ה-Tao לבין חשיבה אקולוגית מודרנית.
טאואיזם ולוגותרפיה שלושת המובנים של ה-Tao ("הדרך"):
הדרך כמציאות אולטימטיבית: מקבילה למושג "משמעות-על" (Supra-Meaning/Logos) , משמעות שמעבר לתפיסה השכלית הרגילה של האדם.
הדרך כאימננטית ביקום: מקבילה למימד הנואטי (שואף למשמעות) באדם המבקש להיות חלק מהסדר היקומי.הלוגותרפיה מציעה לאדם לשלב את עצמו בתוך מערכות החיים והסדר היקומי, ולא להציב את עצמו שליט כובש מעליהם. חיפוש משמעות אמיתי דורש מהאדם לפעול בהרמוניה עם הסביבה והיקום.
הדרך כהכוונת חיי היום-יום: מקבילה ל"משמעות של הרגע" (Meaning of the moment).
עקרון ה-Wu Wei (עשייה מתוך שקט): שילוב בין פעילות מירבית לרגיעה/קבלה.
גישת "לחיות לצד המחלה" השפעת הלוגותרפיה ביפן: המאמר מביא את הדוגמה של הרופא והלוגותרפיסט היפני הירושי טאקאשימה (Hiroshi Takashima).
טאקאשימה יישם את עקרון ה-Wu Wei (עשייה מתוך קבלה ושקט) בעבודה עם חולים: במקומות שבהם ניתן להילחם במחלה ולרפא אותה, יילחם החולה בכל כוחו. במקומות שבהם המחלה או הסבל כרוניים ובלתי נמנעים, המטרה אינה להילחם בטחנות רוח, אלא ללמוד "לחיות לצד המחלה" ולמצוא משמעות בתוך גבולותיה. ( להרחבה קרא כאן על הירושי טקשימה וספרו "רפואה פסיכוסומטית הומניסטית" )
בלוגותרפיה מדובר על מציאת משמעות הן בעשייה יצירתית והן בקבלת גזירת גורל שלא ניתן לשנותה (כמו ללמוד "לחיות לצד המחלה" כאשר אין לה מרפא). הטאואיזם מטיף לידידות עם הטבע ולא לכיבושו, הלוגותרפיה דורשת מהאדם למקם את עצמו בתוך המציאות היקומית ולא מעליה.
לסיום, פאברי מציין במאמרו כי מדובר בסקירה ראשונית בלבד, ומטרתו העיקרית בכתיבת המאמר הייתה לעורר מחקר עמוק ורחב יותר בחיבור שבין הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית המודרנית לבין החוכמה העתיקה של מזרח אסיה, חיבור שמבחינתו טומן בחובו גילויים ועושר טיפולי רב.
© CITE: Fabry, J. B. (1975). Logotherapy and eastern religions. Journal of Religion and Health, 14(4), 271-276.
LINK to article – Journal of Religion and Health, Vol. 14, No. 4, 1975
© Logotherapy and Eastern Religions Author(s): Joseph B. Fabry Source: Journal of Religion and Health , Oct., 1975, Vol. 14, No. 4 (Oct., 1975), pp. 271276 Published by: Springer Stable URL: https://www.jstor.org/stable/27505314
Image by 沙中灰1 from Pixabay
This site is not for profit. ©All rights reserved to the authors and authors of the article and / or the book and / or to the source sites – we respect copyright and make an effort to locate the rights holders in the photographs and texts that come to us. If you have identified a photo or text on the site that you have rights to, you may contact us by email and request to stop publishing it or request to add your credit.
