2
Feb
2019
thinking-2415474_640

להתרגל לחיפוש משמעות

מאת שגית שלמה , שומרת המנגינות

להתרגל לחיפוש משמעות

“לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל. ” / לאה גולדברג

יש הרגלים טובים, זה נכון. לברך אדם לשלום, לחייך לעולם, להתאמן, לדאוג לבריאותנו.. 

אבל הרגלים ברובם עלולים לסמא את עינינו, להשאיר אותנו מאחור, למנוע מאתנו לראות את המציאות כהוויתה (שהלוא אין בה דבר רגיל..), לראות את האחר, את האפשרויות העומדות בפנינו בכל רגע ורגע ובעיקר את מי שנוכל להיות. 

את הדיון על הרגלים ארצה לנהל דרך שני שירים: 

“הרגל הופך לטבע”/ חוה אלברשטיין ויובל דור  

“..הרגל הופך לטבע, 

וטבע קשה לשנות. 

אבל בדרך קבע, 

יש לנסות. .”

הזכויות על השיר ו/או חלקו שמורות למחבר/י השיר

 

“הרגל”/ משה דור  

“יותר מכל אני מתיירא מפני ההרגל.

הגבול קורע לא אדמה בלבד, כי אם גם אנשים,

המתרגלים לקרע.”

הזכויות על השיר ו/או חלקו שמורות למחבר/י השיר

 

לא להתרגל לגבול אך גם לא להתכחש אליו 

הרגל הוא גבול בלתי עביר, יותר מכך- מתייחס אליו משה דור בשירו כקרע בלתי ניתן לאיחוי: “יותר מכל אני מתיירא מפני ההרגל./ הגבול קורע לא אדמה בלבד, כי אם גם אנשים,/ המתרגלים לקרע”. 

דווקא משום שחונכנו שגבולות זה דבר חשוב כי הוא תוחם לנו את גזרת המותר, מאפשר לנו לחיות בחברה מתוקנת, שומר עלינו ועל זולתנו מפגיעה ומעוולות,  

אני אוהבת את נקודת המבט ההפוכה על רעיון הגבול המעלה סכנה שטמונה בו-

להפוך לטבע כמילות השיר של אלברשטיין ודור, טבע שמתקבע וקשה לשנותו.

משה דור מעלה בסיום השיר מעין אזהרה למי שישאף ליצירת אותו גבול: “גבול ככלות הכל, בהחלט אינו משחק.”, רוצה לומר בעיניי- זה לא תמיד הפיך וזה לא דמיוני כמו משחק.         

לא להתרגל לרע אך גם לא לטוב

סכנת ההרגל המתוארת בשירו של משה דור מיוחסת למקומות השליליים האורבים לו לאדם אם לא ישים לב לכך: השנאה, הייאוש, “פנים ריקות”, העדר אהבה, עיניים שאינן רואות, שגרה, “שמות חלולים” או בשיר השני –התלונות התכופות ועוד. אולם לא רק הסתגלות לרע רובצת לפתחנו אלא גם הטוב עלול לתעתע. בשיר “הרגל הופך לטבע” נוספים אף דברים חיוביים שאל לא לאדם להתרגל אליהם “שמור אותי מן הנצחונות/ זה בור ללא תחתית”.  

   

לא להתרגל לעצמי אך גם לא לשכוח אותי בדרך

דוד גוטמן, לוגותרפיסט בעל שם, מתאר תופעה של “התכוונות יתר” המלווה ב”הרהורי יתר” כהתעסקות מופרזת בעצמנו, בדיקה עצמית כרונית או מה שנהוג לכנות “היפר רפלקציה” שלרוב מביאה לתוצאה הפוכה ממה שהתכוונו כי נוצר מעין מעגל קסמים של רדיפה אחר משהו שמראש לא ניתן להשיגו. כך מבקש מאיתנו השיר “הרגל הופך לטבע”: “מי שעטוף ומרופד/ בכאבים שלו/ הוא נהיה אדיש וקר/ לנעשה סביבו (ח. אלברשטיין, י.דור). מנגד מציע השיר להזכיר לעצמנו את איכויותינו, את כוחנו ואת עוצמתנו: “תן לי לומר גם לעצמי/ איזו מילה טובה./ולהבין שגם אני/חלק מהתשובה   

 

לא להתרגל לזרות ביחס לאחר אבל גם לא ביחס לעצמי

משה דור מתריע מפני הניכור, העיוורון והזרות שמתרחשת תחילה בין אדם לאדם: “מסיבת הנואשים הופכת כנוס של כלי שולחן“, ולאחר מכן מגיעה מבלי משים גם לעצמנו: “לבסוף זרות לך גם שתי ידיך/ אשר צריכות היו לשאת את הפעלים./ עכשיו חיב אתה לחצות את עצמך כדי לבוא עדיך.”

השיר של אלברשטיין ודור נשמע מעט פחות פטליסטי ויש בו הזמנה לראות את האחר, למצוא בו את הטוב ואף לבטא זאת כלפיו בו ברגע- לא להתעלם: “תן לי למצוא בכל אחד/מה שיקר וטוב/ולהגיד לו זאת מיד/לא לחכות לסוף”. 

 

הרבה “לאווים” להרגלים אבל כן אחד גדול- כן להתרגל לחיפוש המשמעות!

השיר “הרגל הופך לטבע” הוא מעין תפילה למצוא את החוכמה החבויה בכל אחד ואחד מאיתנו, ובלשון הלוגותרפיה- למצוא את המשמעות:    

“תן לי ללמוד מטעויות/ולהמשיך לטעות/תן לי לשכוח לקחים/ולהמשיך ללמוד “, “לא לחפש תמיד הסבר/ פשר או כוונה/ וכשצריך יש לוותר/אך לא להיכנע.

“יש לנסות” ו”לא להכנע” כמילות השיר משקפים תנועה כלפי מעלה, מצב שאינו סטאטי ואינו שואף לאיזון רוחני כפי שמציע לראות זאת ויקטור פראנקל בספרו “האדם מחפש משמעות”: “המצב האנושי נושא בקרבו מתחים, הנוצרים בין הקטבים של מה שאני בהווה לבין מה שאומר לי מצפוני להיות בעתיד , כלומר בין המציאות לחזון . אילו הנמכנו את המתח הזה , היינו מתכחשים לאנושיותנו. הוא עשוי לחדד את מצפוננו”

 

ביבליוגרפיה

גוטמן,ד. (1999). לוגותרפיה למטפל- עבודה סוציאלית משמעותית. הוצאת דיונון 

פרנקל, ו. (1970). האדם מחפש משמעות: ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם. מבוא ללוגותרפיה. תל-אביב: דביר.

הזכויות על השירים ו/או חלקם שמורות למחבר/י השירים

התמונה  צולמה עי Österreich והיא מתוך אתר pixabay ברישיון CC0 Creative Commons 

You may also like

לוגוסקופיה – כלי תומך בטיפול ויעוץ לוגותרפי
לוגותרפיה – תמצית הגישה
שובי לערכך 
מהי משמעות- כפירה או כפרה?