טהר הלב של המשמעות

“הקשבה ממקום בוגר עוררו בי את המשמעות, שחיכתה לבוא זמנה להתגלות, ובהיותה רוחנית גם היא מתחברת לניקיון, לרגש, לחיבור לטבע,  לראשוניות, ולמצב פרה רציונלי” / שגית שלמה

הוודאות היחידה היא שאנחנו כאן, ברגע הזה, ב’עכשיו’ הזה. אנו אלה שצריכים להחליט לחיות את החיים במלואם, ולחוות כל רגע, באורח מודע, בתשומת לב ובקשב. אנחנו כאן, כל אחד מאיתנו, כדי לכתוב את הסיפור של עצמנו- והסיפורים שנוצרים הם סיפורים מרתקים! (אספהאני סמית, 2017, עמ’ 48)
הפרוייקט “יעלה ויבוא”, ביצועים חדשים לשיריו של יורם טהרלב, מחווה ליצירתו הענפה, הציף בי געגועים לימים אחרים, לעידן של תמימות, של פשטות, של הסתפקות,  של מועט המחזיק את המרובה.
הקשבה להם ממקום בוגר עוררו בי את המשמעות, שחיכתה לבוא זמנה להתגלות, ובהיותה רוחנית גם היא מתחברת לניקיון, לרגש, לחיבור לטבע,  לראשוניות, ולמצב פרה רציונלי.

קוריוז קטן:

בילדותי גר טהרלב שני רחובות ממני, ליד “המכולת של חיים” ומול גן השעשועים השכונתי בו ביליתי שעות רבות. בכל פעם שהייתי עוברת ליד ביתו הייתי נעמדת, שותקת, ובעיקר מדמיינת את דמותו. כבר אז, היה נחשב, דרך קולו של אבי, ליוצר חשוב ואבן דרך בתרבות הישראלית. 
כשהייתי רואה אותו עובר מולי במקרה, בחטף, ראיתי בעיני רוחי את אליהו הנביא, עם הזקן הלבן והחזות שכמו הגיחה ממחוזות אחרים, מעולמות הפנטזיה.

בחרתי להתכתב עם מספר שירים של טהרלב שהזכירו לי שעוד לא תמו כל פלאיו של הפזמונאי הזה, וגם פלאיה של המשמעות.

אתייחס לשירים דרך הפריזמה שמציעה אמילי אספהאני סמית, מחברת הספר “כוחה של משמעות”. 
היא מונה ארבעה יסודות של משמעות שבהנתנם יכול אדם לחוש שחייו בעלי פשר, הגיון, וקוהרנטיות. היופי בהם לדבריה הוא שהם נגישים לכל אחד. הן מתוך הדת והן מחוצה לה הוא יכול לשלבם ולטפחם בכל היבט של הקיום שלו.

שגית שלמה
שגית שלמה

השתייכות

היסוד הראשון הוא קשרים עמוקים וחיוביים עם אחרים, כפי שמראה השיר “הביתה לחזור”: “הביתה לחזור/ הביתה אל השקט/הביתה אל האור/ אל אמא השותקת/ הביתה לחזור/ מכל תלאות ויגע/ הביתה אל האור/ ולו גם רק לרגע.”

מוטיב השיבה הביתה מקפל בתוכו את הצורך בהשתייכות, במקום בטוח, בשקט, גם אם זה לפרק זמן קצר בלבד. אותה כמיהה לחיבור, להתמזגות מחדש משתקפת גם בשיר “שהשמש תעבור עלי” היא השיבה אל האהובה, געגוע לקשר ישן “האם אמצא את כל היופי/ האהבה הנושנה/ אשר היתה שם כשעזבתי/ עת אהבתי פעם ראשונה”

  
תכלית

בתכלית מדברת אספהאני על מציאת עיסוקים שאנשים רואים טעם להקדיש להם את זמנם.
בשיריו של טהרלב התכלית מגולמת בלשונו של פרנקל בעיקר בנתיב החוויה. זה מתבטא בתאורי טבע מרהיבים שיפים כשלעצמם דרך עיני הדובר: ” במדרון מעל הוואדי/ עץ השקדיה פורח/ באוויר ניחוח הדסים” (צל ומי באר), מבטאים כמיהה שלו להתחבר אליהם: “ומוכרחה אני לנגוע/ בעשבים, באדמה./ לפסוע באותה הדרך/ בתוך פריחת הכרכומים” (שהשמש תעבור עלי)
מהווים רקע או ביטוי להתרחשויות פנימיות, נפשיות שלו, ובפרט לחווית האהבה: ” שקט ורק צעדינו נותרו על השביל./ לילה ירד על צמרות הברושים ועלינו./טל על שיחי ההרדוף/ על הבריכות והסוף,/טל על ראשך הכסוף/ ועל עינינו.” (החולמים אחר השמש), “בשביל אל הבריכות פסעו שלובי ידים/ וכוכבים נשרו למים עם הטל/ ותן בודד צחק הרחק בתוך הליל/ והיא אמרה: אתה כל כך יפה, חייל.” (בשביל אל הבריכות), דמעות הטל נתלו גדולות על קני הסוף/ והוא את כף ידה אחז ביד בוטחת/ והיא הביטה בו מתוך מסך שקוף”. כמה יפה ועוצמתית בעיני המטאפורה של הטל – טל על הראש ועל העיניים, דמעות הטל ושקיפותו כמו מסך שקוף דרכו הביטה הנערה באהובה. כל אלה מציירים תמונה חצי אמיתית חצי מדומיינת של זוג שנפגש אולי רק במוחו של הדובר.  קשה שלא להתחבר כאן לתאורו של פרנקל אודות הליכתו כאסיר בקור המקפיא של החורף באירופה בימות המלחמה, שמצליח לזהות את משמעות הרגע בדמיינו את דמות אהובתו, במלוא יופיה והדרה ובאמירתו שאחת היא אם היתה זאת היתה מציאות או דמיון.       

סיפור

בני אדם אוהבים סיפורים, ולא אך זאת אלא שטוויה של נרטיבים עוזרת להם להבין את עצמם ואת העולם. מבלי להכנס ל”מאחורי השירים” אותם תעד טהרלב, מספיק לקרוא את הסיפור המצטייר בכל אחד מאיתנו בעת קריאת השירים. השיר “על כפיו יביא” מבטא זאת בצורה מופלאה:
“ברחובנו הצר
גר נגר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.

איש אינו בא לקנות,
ואין איש מבקר,
ושנתיים שהוא
כבר אינו מנגר.

והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו
לבנות כסא לאליהו שיבוא,
על כפיו אותו יביא,
לאליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום..”

מתוך השיר עולה נתח משמעותי מסיפור חייהם של הנגר והסנדלר (שהם אולי אדם אחד), דמותם המסקרנת, חלומם הפשוט לכאורה. אלה מאפשרים לקורא לספר את סיפורו האישי דרכם, ולהבין אותו טוב יותר דרך הזדהות, וסובלימציה של תחושות עוצמתיות שיתכן שעולות בו במהלך הקריאה. הסיפור הספציפי הזה, שהוא באופן מן האופנים הסיפור של כולנו, מדגיש את ההמתנה למשהו שממאן להגיע, את הרצון והכמיהה לתת, את החיפוש המתמיד אחר הלא מושג וכד’. זהו החיפוש אחר הנשגב, אחר המשמעות הטרנסנדנטית כפי שניתן לראות להלן. 

טרנסנדנטיות

“היופי שאנו מוצאים בטבע הוא השתקפות של יופי אלוהי, והטבע עצמו הוא גילוי אלוהי ודרך המובילה לאלוהים” (שם, עמ’ 146)

בטרנסנדנטיות הכוונה לחוויות מיסטיות שבהן מתפוגג ה”אני” (שם, עמ’ 49), ושבהן הוא מרגיש אחד עם הבריאה, עם היקום, עם הטבע, עם האהבה, כפי שמראה לנו טהרלב: “רק תפילה אשא/ הו אלי אלי/ שהשמש תעבור עלי/ ותראה לי שוב את משעולי” (שהשמש תעבור עלי).
פרנקל טוען שלא ניתן לדבר עם אלוהים אבל ניתן לדבר אל אלוהים, זאת, כפי שנראה בשיר, דרך תפילה. דוגמאות נוספות למימד הנשגב ולהשתחררות מהאני: “על כפיו אותו יביא,/לאליהו הנביא.” (על כפיו יביא), ובשיר “הביתה לחזור”: “שוב ידך על עיני מרחפת”.

לבסוף, הביצועים החדשים והמרגשים, כשלעצמם, פותחים לי צהר נוסף להגשמת המשמעות. לשמוע למשל את לירון עמרם שר עם ח’ ו-ע’ גרוניות את “בשביל אל הבריכות”, המזוהה כל כך עם חוה אלברשטיין במבטא האשכנזי האירופאי, או את עדן חסון מסלסל ומגיש בסגנון ים תיכוני מפעים את “על כפיו יביא” שמיוחס לרבקה זוהר במקור, מאפשר לי להכניס את המזרחיות והמקורות התרבותיים והאותנטיים שלי אל תוך השירים. להרגיש את הרוח האנושית דרך מוטיב השמש בביצוע ועיבוד כל כך ייחודי ורענן של תמר פילוסוף ודוד לביא ל”החולמים אחר השמש” שמיוחס לפרברים, ובשירה המרגשת של להקת שלווה ל”שהשמש תעבור עלי”, שאין סמלי ממנה לחבורה של עוורים-
יותר מכל מוכיח שהמשמעות מגולמת בפנים, לא זקוקה לנראות חיצונית ומחוברת לאור פנימי שבתוך כל אחד ואחת מאיתנו..

לחנים לשירים של טהרלב:
על כפיו יביא- יאיר רוזנבלום
בשביל אל הבריכות- אלונה טוראל
הביתה לחזור- אביבה אהרון
שהשמש תעבור עלי- חנן יובל
צל ומי באר- לוי שער
החולמים אחר השמש- סשה ארגוב

ביבליוגרפיה
אספהאני-סמית, א’ (2017). כוחה של משמעות. הוצאת מטר
פרנקל, ו. (1970). האדם מחפש משמעות: ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם. מבוא ללוגותרפיה. תל-אביב: דביר

Image by zanna-76 from Pixabay 

נכתב ע"י שגית שלמה

שגית שלמה, דוקטורנטית לפילוסופיה, חוקרת שירה ומשמעות ומכונה גם "שומרת המנגינות". בעלת הסמכה כלוגותרפיסטית, Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA. עוסקת בפיתוח תכנים, מרצה ומנחת סדנאות וכן משמשת כיועצת התוכן של מגזין "בלוגותרפיה". מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומציאות” אשר משמש קהל קוראים רחב ואנשי מקצוע.

אחרים קראו גם את:

חירות משמעות

החירות למשמעות

החירות למשמעות  אז אנחנו אולי יודעים מאיפה באנו אך האם ברור לנו גם לאן אנחנו …

כתיבת תגובה