שאלון עצמי בלוגותרפיה – רמה 1

פרופ' ויקטור אמיל פרנקל (Viktor Emil Frankl) נולד ב- 1905 בוינה. בן לאם ממשפחת אצולה מפראג, יהודיה אדוקה ואב שהיה פקיד ממשלתי, דתי גם הוא אך יותר פתוח וביקורתי במחשבתו.
מגיל צעיר מאד העסיקה אותו שאלת משמעות החיים דווקא נוכח חלופיותם. הוא האמין שקיימת משמעות שהיא מעבר לתפיסתו של האדם- משמעות סופית או עליונה, שהחיים מציגים בפני האדם תביעות ועליו להענות להם להיות אחראי לקיומו.
הוא היה רופא, נוירולוג, פסיכיאטר, ייסד בית ספר לפסיכותרפיה, פילוסוף שהגה את תורת הלוגותרפיה בשנות ה-30 של המאה העשרים, תיקף אותה בעל כורחו במהלך שהותו הארוכה במחנות הריכוז, ופרסם את ספריו לאחר מכן, כאשר הראשון שבהם נקרא: "הרופא והנפש". בסך הכל פרסם 26 ספרים.
הוא איבד את כל משפחתו בשואה, נישא מחדש לאחריה לאלינור פרנקל ונולדו להם שני ילדים.
הוא היה תלמידם של פרויד ואדלר וראה עצמו כ"גמד העומד על כתפי ענקים" ובכל זאת גרס שאלו תורות העושות רדוקציה של האדם בעודן רואות רק חלקים ממנו ומתעלמות מכושרו הסגולי להתעלות מעל ומעבר לנסיבות.
מעבר לעבודתו כרופא ולכתיבתו הענפה הוא היה איש רב פעלים ומגוון-
תחביבו המרכזי היה טיפוס הרים, והוא עשה זאת עד גיל 80. הוא אף החל לקחת בגיל 67  שיעורי טיס, הלחין מוסיקה, עיצוב מסגרות למשקפיים, כתב מחזה, שיחק ועוד.
הוא ניחן בחוש הומור יוצא דופן, אהב את החיים והגשים אותם למרות הקשיים שחווה. הוא האמין שיש למצוא משמעות בחיים בכל מצב וספרו "האדם מחפש משמעות" כונה במקור: אף על פי כן אמור כן לחיים".

הלוגותרפיה מעלה על נס את רוחו של האדם לא רק בהקשר הדתי כי אם בהקשר הרפואי. היא רואה בה מימד שלם- הנואוס, הוא המימד האנושי, הסגולי המיוחד אך ורק לאדם וכולל תכונות שונות כמו: הכמיהה למשמעות, קביעת יעדים, יצירתיות, דימיון, אמונה ועוד- המתווסף למימדים הפיסי והפסיכולוגי המוכרים מתיאוריות קודמות,
ומאפשר לו להתעלות ולהפוך משמעויות וערכים לחלק בסיסי של הוויתו.
לא אך זאת אלא שלא ניתן להפריד בין שלושתם ויש לעסוק באדם השלם ולא לחטוא ברדוקציוניזם. האדם, לפיו, אינו מכונה הנשלטת ע"י תגובות מותנות ויש לו תמיד היכולת לבחור ולקחת אחריות על חייו תהיינה הנסיבות אשר תהיינה ,גם אם זה יהיה רק ע"י נקיטת עמדה. הרוח תמיד בריאה ואינה תלויה בדבר. לגבי פרנקל ה"אני קיים" אינו יצור שמהותו נקבעת ביולוגית, כפי שהאמין דארווין, לא באמצעות החברה, ע"פ תורת מרקס, ואף לא פסיכולוגית לתפיסתו של פרויד.  על אף ההשפעות של כל הגורמים הללו על האדם הוא מחזיק בשטחי חופש נרחבים בהם יכול לעמוד באומץ על שלו.

פרנקל היה פילוסוף קיומי, אקזיסטנציאליסט, וחקר את ההוויה מנקודת הראות של ניסיונו האישי. הוא התבסס על ה"אני הקיים" של דקארט. התנגד לדטרמיניזם ולהשענות על הביולוגיה או על החברה כקובעות את גורל האדם ודיבר על אחריות האדם לקחת את גורלו בידיו ולעשות את המיטב שיכול בנסיבות הקיימות.
הוא נשען על פילוסופים כמו שפינוזה בנוגע לחשיבות החופש והאפשרות לבחור במשמעות שניתן לחיינו, על המחשבה והמוסר הרציונליים של קאנט ובפרט על נושא היחס ההוגן לזולת, על סוקרטס שהשתית את השיטה הדיאלוגית, המיילדת מתוך האדם תשובות ומסייעת לו לחלץ מהלא מודע אמיתות אודות עצמו ופוטנציאלים למשמעות בחייו. (השלושה האחרונים היוו בסיס למחזה היחיד שכתב פרנקל ב 1946 "סינכרוניזציה בבירקנוואלד).
הוא היה מיודד עם הפילוסוף מרטין היידיגר והושפע ממנו בין היתר בנושא חשיבות עברו של אדם. עוד הוא ניזון מרעיונותיהם של פרידריך ניטשה, קרל יאספרס, לודוויג בינשוונגר גבריאל מרסל ואחרים.

הנחות היסוד-
א) החיים משמעותיים בכל מצב – מימד המשמעות הוא מימד בפני עצמו , מעל האדם
ב) השאיפה למשמעות- כוח מוטיבציוני והשרדותי החזק ביותר אצל האדם (כיסופים למקור)
ג) חופש הרצון – החירות לנקוט עמדה בכל תנאי.
תפקיד הלוגותרפיה לא לתת תשובות אלא להניע למציאתן ולגילוי המשמעות אצל כל אדם. מטרתה להפוך את ה"עצמי האמיתי"  למודע יותר כדי שיזכר בזהותו האמיתית
פראנקל היה הראשון שהכניס לרפואה המערבית את ממד הרוח האנושית  וחשיבותו לבריאות

השימוש בלוגותרפיה הולך ומתרחב בכל העולם. החלוצים היו בווינה ובארה"ב ומאז התחום מתפתח מאד והשימוש בו מתרחב. בשנים האחרונות אף יש פריחה שלו גם בארץ.
לוגותרפיסטים ידועים ובעלי שם שהלכו בעקבות ויקטור פרנקל, ופרסמו ספרים ומאמרים לאורך השנים שחלקם אף נכתבו או תורגמו לעברית הם: ג'וזף פאברי, אליזבת לוקאס, פרופ' דוד גוטמן, גדעון מילול, ד"ר אלכסנדר בטיאני, טריה שנטל, דר' מיניון אייזנברג.

והנה כאן עוד אנשים ראויים בעולם להם יש תרומה בפיתוח התחום, וזאת כפי שציין בפנינו פרופ' דוד גוטמן.

Acevedo, Geronimo – 1994 –  Argentina

Eugenio Fizzotti  – 1990  – Italy

Reuven Bulka  – 1979 USA

James Crumbaugh – 1973 –  USA

Patti Havenga Coetzer –  South Africa

Jim Lantz  – 1993 – USA

Robert Leslie  – 1965  USA

Leticia Ascencio de Garcia  – Mexico  City

Noblejas Maria  –  Spain

Popielski K. – Poland

Peter Sarkany  – Hungary

T akashima,  Hiroshi  – Japan

Yoder, James  – USA

Zsok, Otto  – Hungary

ויקטור פרנקל כתב 26 ספרים, חלקם תורגמו לאנגלית ובודדים לעברית. כמו כן נכתבו עוד ספרים בתחום ע"י ממשיכי דרכו.

להלן רשימת הספרים שתורגמו או נכתבו בעברית בתחום:

ויקטור פרנקל:  

• האדם מחפש משמעות- ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם. מבוא ללוגותרפיה (1970)
• הזעקה הלא נשמעת למשמעות (1982)
• הרופא והנפש- יסודות הלוגותרפיה והאנליזה האקזיסטנציאלית (2010)
• השאיפה למשמעות (1969)
• האל הלא מודע -פסיכותרפיה ודת  (1985)
• זיכרונות- מה שלא נכלל בספריי (2015)
• כן לחיים – למרות הכל (2021) קובץ ההרצאות בעברית

גוזף פאברי:

• המשמעות של חייך (1983)
• ציוני דרך למשמעות (1992)

אליזבת לוקאס:

• חיים משמעותיים- ספר לוגותרפי (1998)
• משמעות הסבל (1995)

פרופ' דוד גוטמן:

• לוגותרפיה למטפל – עבודה סוציאלית משמעותית (1999)
• האם איחרתי את הרכבת (2006)
• לוגותרפיה הלכה למעשה, (2022)

שגית שלמה – שירת המשמעות – לוגותרפיה בין מציאות למעשה (460 עמ' 2019)

דרור שקד (Ph.D) – גישור ממוקד משמעות – יישום הלוגותרפיה של ויקטור פראנקל במערכות יחסים (2023)

הירושי תקשימה – רפואה פסיכוסומטית הומניסטית – ספר לוגותרפי (1990)

ד"ר פנינית רוסו נצר, דוד מעוז ישראל – משמעות מחפשת אדם (2021)

הרב אהרן (ארל'ה) הראל – תנחומיך ישעשעו נפשי (2019) (בין לוגותרפיה, יהדות וחסידות)

באופן כללי ישנן שתי קבוצות מרכזיות שהנושא מתאים ורלוונטי עבורם:

א. כל אדם המחפש משמעות בחייו, הזקוק לפשר, השואל שאלות קיומיות, החש שאין לו בשביל מה לחיות או שהוא איבד טעם או ערך לחיים, או שהיה מעוניין להעשיר את חייו ולצקת בהם תוכן ראוי, או שרוצה להבין יותר את הנושא, את עצמו.

ב. פסיכותרפיסטים מכל הקשת הטיפולית- הלוגותרפיה, להבדיל מאסכולות אחרות של הפסיכותרפיה – אינה מצטמצמת בממד הנוירוזה. היא מדגישה את בריאות הנפש ולא מחלה נפשית, את האדם השלם ולא את האדם הגופני נפשי בלבד, את החופש ולא את המגבלות ואת אתגר העתיד במקום החבלות הנפשיות של העבר. היא עוזרת לאדם להתחזק ולהתגבר על המתיחויות הנילוות אל החיים המודרניים.
היא משלימה תרפיות אחרות ואיננה מחליפה אותן. מסייעת להן להתבונן באדם מהזווית הרוחנית, המאפשרת חיזוק השרירים והכישורים הסגוליים הטמונים בו, ולזמן לו מרחב בטוח לגילוי משמעויות בחייו ומתוך כך התמודדויות בריאות עם משברים באשר יהיו.

ניתן לכנות את הלוגותרפיה "פסיכותרפיה מן הזווית הרוחנית" (פרנקל, 2010) שמסוגלת לגלות מעבר לדינמיקה הרגשית ולסבל הנפשי של המטופל הנוירוטי את מאבקו הרוחני.
זוהי תורה פילוסופית בד בבד עם שיטה טיפולית המציעה מספר כלים שחלקם חדשניים בגישתם וחלקם נשענים על חוכמת העבר: הדיאלוג הסוקרטי (המיילד), הסחה (דה-רפלקציה), התכוונות פרדוקסלית, שינוי נקודת המבט, נקיטת עמדה, עבודה על ערכים, זיהוי נתיבים לגילוי משמעות ועוד.
האוכלוסיה שעבורה השיטה רלוונטית מגוונת מאד: אנשים החווים מה שמכונה בפי פרנקל "תסכול קיומי" או "ריק קיומי",  אנשים שמקור הבעיה אצלם הוא נואוגני (קשור למימד המשמעות-הרוח), אוכלוסיות עם בעיות של התמכרויות, פוביות למיניהם, קשיי שינה, בעיות בתפקוד המיני ועוד.