מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
הלא מודע
מאמר זה הופיע לראשונה בווינה בשנת 1948, בספרו של ויקטור פרנקל "האל הלא מודע".
הרוח לא מודעת למקורה. היא לא מודעת לא רק למקורה ולתחילתה, גם לא לעומקה הגדול ביותר. רק נחשוב שיש שומר חלומות שקובע כי האם תשמע שתינוקה חסר מנוחה. היא לא מתעוררת מרעשים אחרים.
המצפון מגלה לאינדיבידואל את האפשרויות הקונקרטיות. אנו יכולים לראות את הדרך הזאת כנתונה באופן אינסטינקטיבי, ואת המצפון כניגוד ל"שכל הישר".
מקובל להתייחס לשכל הישר כנוגד ל"אינסטינקט האתי". האינסטינקט הזה פועל לטובת האינדיבידואל. כמו באהבה. האדם האהוב הוא המטרה הייחודית של האוהב. המצפון מגלה מהו הדבר היחיד שעל האוהב לעשות כדי לזכות באהובתו.
אנו מכירים מקרה אחד של אומן שניגן בכינור, ורצה להפוך את הנגינה שלו למודעת. הוא ניסה להגשים את רצונו ועשה כל דבר, כולל רפלקסיה עצמית, כדי להצליח. וזה הסתיים בכישלון אומנותי.
הטיפול הפסיכותרפי שקיבל התרכז תחילה בהחזרת הביטחון של המטופל בלא-מודע שלו באמצעות דה-רפלקסיה. הטיפול הזה שחרר אותו מהמודעות המוגזמת להתנהגותו, ואפשר לו להתרכז באומנותו. במקרה הזה, המטרה של הפסיכותרפיסט הייתה לאפשר לכוחות האומנותיים הלא מודעים של האומן להתרכז באומנותו.
בספר שמואל א' מסופר כי בהיותו נער צעיר ישן שמואל בבית המקדש יחד עם שני כוהנים גדולים. לילה אחד הוא התעורר לשמע קול שקרא בשמו. הוא קם ופנה אל הכוהן, עלי, כדי לשאול אותו האם קרא לו? מה רצה הקול ממנו? אך הכוהן הגדול אמר לשמואל כי הוא לא קרא לו, והציע לו להמשיך לישון. הדבר הזה קרה גם בפעם השנייה. ורק לפני הפעם השלישית, הכוהן הגדול אמר לשמואל שאם ישמע שקוראים לו בשמו עליו לקום ולומר "אדוני, עבדך שומע את קולך". כלומר, גם הנביא כשהיה נער לא הכיר את הקול שנבע מהלא מודע שלו. אז כיצד יכול אדם פשוט להבין שהקול נבע ממצפונו? וכיצד יכולים אנו להתפעל מכך שהקול שנבע ממצפונו של שמואל לא הובן על-ידו כראוי? כיוון שהוא לא הבין שהקול שמדבר אליו שייך למצפונו וקיים בתוכו!
גם לאדם הלא דתי יש מצפון ואחריות, אך הוא לא שואל לפני מי הוא אחראי וגם לא מהיכן נובע המצפון.
