שמונה האסטרטגיות של פרנקל לגילוי משמעות בתנאי כאוס

(על בסיס מחקרם של Hanan Bushkin, Roelf van Niekerk, & Louise Stroud, שפורסם ב-Europe's Journal of Psychology, 2021)

חלק זה הינו ניתוח חלקי המתמקד בשמונה האסטרטגיות של פרנקל ומובא על ידי דרור שקד מתוך המאמר המלא ,Searching for meaning in chaos: Viktor Frankl’s story

למאמר המלא יש להקיש כאן 

על פי ניתוחם של מחברי המאמר (בושקין, ואן-ניקרק וסטראוד), מתוך הנרטיב וקורות חייו של פראנקל בתקופת מאסרו במחנות הריכוז זוקקו שמונה אסטרטגיות מובחנות ליצירת ולגילוי משמעות בתוך הכאוס:

שמונה האסטרטגיות לגילוי ולחילוץ משמעות בתנאי כאוס (Bushkin et al., 2021)

במאמרם הפסיכוביוגרפי, בוחנים בושקין, ואן-ניקרק וסטראוד את האופן שבו ויקטור פראנקל יישם הלכה למעשה את המושג המרכזי נואודנמיקה (Noö-dynamics), אותו מתח קיומי בריא הנוצר בשדה הקוטבי שבין האדם לבין המשמעות הממתינה להגשמתו. מתוך שנות מאסרו בארבעה מחנות ריכוז והשמדה (1942–1945), זיקקו החוקרים שמונה אסטרטגיות התמודדות קונקרטיות שבאמצעותן חילץ משמעות ושימר את חוסנו הנפשי והרוחני בתוך התוהו:

1. מעורבות במיזמים יצירתיים וביטוי תרבותי

בסביבה שתוכננה לשלול כל צלם אנוש, השתתפות בפעילות אינטלקטואלית, תרבותית ואמנותית היוותה מעשה של התקוממות הרוח (The Defiant Power of the Human Spirit). במחנה טרזיינשטט, פראנקל נטל חלק פעיל באירועים תרבותיים, האזין לקונצרטים והעביר הרצאות מקצועיות לאסירים בנושאים כגון פסיכותרפיה, הפרעות שינה והפסיכולוגיה של טיפוס הרים אלפיני. העיסוק ביצירה וברוח שימש כהסחת דעת ממוקדת-משמעות, שאפשרה לו לחרוג מגבולות הסבל הפיזי, להתעלות מעל אכזריות הסביבה ולהשיג איזון פנימי מחודש.

2. שירות והתמסרות למען האחר

אסטרטגיה זו ממחישה את עיקרון ההתעלות העצמית, שלפיו מהות הקיום האנושי מכוונת תמיד אל מעבר לעצמי, אל משימה שיש להגשים או אל אדם שיש לפגוש. בטרזיינשטט עמד פראנקל בראש מערך למניעת התאבדויות ולסיוע בקליטת אסירים חדשים, כשהוא רותם כלים לוגותרפיים להארת טעמי החיים בקרב אסירים נואשים. בהמשך, כשניתנה לו הבחירה לעבור למחנה טורקייהם ולשמש שם כרופא, החלטה שלֻוותה באי-ודאות קודרת ובסכנת מוות, בחר ללכת כדי לטפל בחולים. הסטת מוקד הקשב מההישרדות האישית להקלת סבלו של הזולת הטעינה את חייו, ואף את מותו הפוטנציאלי, בתכלית מוסרית עליונה.

3. חילוץ משמעות מתוך חוויות דיאלקטיות וניגודיות

פראנקל זיהה כי תפיסת הסבל וההנאה באדם היא יחסית, וכי הניגודים החריפים של הקיום הם שמחדדים את גילוי המשמעות. תובנה זו התגבשה אצלו בעקבות הפער הבלתי נתפס שבין עינויים קשים והשפלה פיזית בידי הגסטפו בשעות הבוקר, לבין נוכחות מנחמת בקונצרט ג'אז מאולתר באותו ערב, ניגוד שלימד אותו על קוטביות החיים שבין כיעור תהומי ליופי נשגב. באופן דומה, כאשר רכבת הגירוש פנתה לדכאו במקום למאוטהאוזן הידוע לשמצה, חוו האסירים פרץ של הקלה ואושר מתוך ההשוואה בלבד. היכולת להבחין בפער שבין המצוי לנורא מכל אפשרה לו להעריך אפילו רווחים זעירים (כגון חום רגעי של שתן בקור המקפיא) כחוויות של חסד והישרדות.

4. מחויבות מוחלטת להכרעה ערכית

בלוגותרפיה, חירות הבחירה כרוכה בהכרח באחריות. פראנקל הפגין מחויבות טוטלית להחלטות שקיבל, ללא עיסוק מעקר בחלופות אפשריות ("מה היה קורה אילו"). הדבר בלט בהחלטתו המודעת לוותר על אשרת ההגירה לארצות הברית ולהישאר בווינה לצד הוריו. כאשר אביו נפטר מזיהום ומרעב בטרזיינשטט, פראנקל חווה שלווה פנימית וסגירת מעגל: ההשלמה המלאה עם בחירתו להגן על הוריו הפכה את האובדן הקשה לקורבן בעל פשר, ומנעה ייסורי אשמה או חרטה. דפוס זה התבטא גם בניסיונו העיקש להיאבק על שימור כתב היד של ספרו בעת הכניסה לאושוויץ.

5. חיבור לממד הטרנסצנדנטי והרוחני

אסטרטגיה זו נשענת על היכולת לגייס את משאבי הממד הנואטי מול שבר המציאות הפסיכו-פיזית. שתי נקודות מפנה המחישו זאת: הראשונה התרחשה במחנה אושוויץ, כאשר לאחר הפשטתו מכל בגדיו ורכושו מצא בכיס המעיל שנמסר לו דף קרוע מסידור תפילה ובו מילות "שמע ישראל", מאורע שחווה כצו רוחני מחייב לחיות את אשר הטיף וכתב. השנייה התרחשה בעת עבודת כפייה מפרכת בשלג; בעיצומו של מאבק פנימי על תכלית הסבל, ראה אור נדלק בבית חווה מרוחק. הצטלבות זו של מראה האור עם "קול פנימי" שאמר "הן" בלתי-מותנה לחיים, הציתה בו את כוח ההכרעה לשכתב מחדש את ספרו "הרופא והנפש".

6. התבוננות מחודשת במשימות שגרתיות בעדשת משמעות

פראנקל סירב להגדיר את עבודות הפרך השרירותיות והמשפילות (כגון חפירת תעלות, נשיאת משאות כבדים ובניית סוללות רכבת במחנה קאופרינג) כפעולות חסרות פשר בלבד. במקום זאת, הוא תרגם את המציאות המנוכרת הזו למונחים מתוך עולמו הפנימי: הוא השתמש במיומנויותיו כאיש טיפוס הרים אלפיני כדי לחשב במדויק את תנועותיו, לווסת את שיווי המשקל ולשמר אנרגיה גופנית. הטענת עבודת הכפייה במשמעות תפקודית ואישית שמרה על תחושת המסוגלות והאוטונומיה שלו.

7. הצבת מטרות עתידיות וחתירה אליהן

בעוד שהסביבה במחנה כפתה על האסירים התמקדות צרה בצרכי ההישרדות המיידיים (השגת פת לחם, פיסת חבל לנעל או הימנעות מהכאות), פראנקל החיל על עצמו אוריינטציה עתידית (Futurism). בעיצומו של הסבל הפיזי, הוא דמיין את עצמו עומד באולם הרצאות מואר וחם, ומרצה בפני קהל סטודנטים על תובנות הפסיכולוגיה של מחנה הריכוז. הצבת החזון לעתיד, לצד המטרה המוגדרת של שחזור ספרו המדעי, אפשרה לו להתעלות מעל מגבלות ההווה המיוסר. בגישה זו השתמש גם כשייעץ לאסירים שנטו לאבד את עצמם לדעת, וסייע להם לאתר חוט מקשר אל משימה שטרם הושלמה או אל אדם היקר לליבם שמחכה להם בעולם.

8. אימוץ עמדה בלתי-מותנית של חוסן פנימי

תצפית קלינית ואמפירית מכרעת שפראנקל ביסס במחנות הייתה כי הישרדותם הנפשית של האסירים לא נשענה בהכרח על חוסנם הגופני, אלא על עוצמת רוחם. אסטרטגיה זו מבטאת את המושג ערכי עמדה (Attitudinal Values): כאשר המציאות החיצונית נטולת אפשרות לשינוי ואינה מאפשרת מימוש של ערכי יצירה או חוויה, נותרת בידי האדם החירות האחרונה, לבחור את יחסו כלפי גורלו ולשאת את סבלו בכבוד. עמדה איתנה ובלתי-מותנית זו מנעה את ההתמוטטות הפנימית והקנתה לו ולאסירים אחרים את החוסן הקיומי שנדרש לחציית התופת.

א. התבוננות על משימות חסרות פשר בעדשה של משמעות

הטענת פעולות שרירותיות, משפילות ומפרכות בערך ובמשמעות אישית. בעבודות הכפייה של סלילת מסילות וחפירת תעלות, פראנקל ראה בכך הזדמנות ליישם מיומנויות של הדרכת טיפוס הרים אלפיני ושימור אנרגיה גופנית, וכך הפך עבודת פרך לתרגול בעל תכלית.

ב. הצבת מטרות עתידיות וחתירה לקראתן

אוריינטציה מובהקת אל העתיד במקום שקיעה בייאוש ההווה. בעוד שמרבית האסירים התמקדו בצרכים מיידיים (כמו השגת חתיכת לחם או שרוך), פראנקל פינטז על עצמו עומד באולם הרצאות מואר ומלמד על הפסיכולוגיה של מחנה הריכוז, והציב לעצמו כמטרה עליונה לשחזר ולפרסם מחדש את ספרו שאבד באושוויץ ("הרופא והנפש").

ג. אימוץ עמדה בלתי-מותנית של חוסן פנימי

ההכרה בכך שההישרדות הנפשית אינה תלויה בחוסן גופני אלא ברוח האדם ובערכי עמדה (Attitudinal Values). פראנקל נוכח לדעת כי אלו שבחרו בעמדה פנימית איתנה של כבוד עצמי ומשמעות לנוכח גורל בלתי ניתן לשינוי, פיתחו עמידות נפשית גבוהה בהרבה גם מול התנאים האכזריים ביותר.

המאמר המלא 10 עמודים PDF באנגלית 

לקריאת המאמר המלא

לרשימת כל הנושאים במגזין

© Hanan Bushkin, Roelf van Niekerk, Louise Stroud

© Europe's Journal of Psychology 2021, Vol. 17(3), 233–242 https://doi.org/10.5964/ejop.5439

CITE:  Searching for meaning in chaos: Viktor Frankl’s story. Europe's journal of psychology, 17(3), 233.

Europe's Journal of Psychology (EJOP) Theoretical Contributions Searching for Meaning in Chaos: Viktor Frankl's Story

This site is not for profit. ©All rights reserved to the authors and authors of the article and / or the book and / or to the source sites – we respect copyright and make an effort to locate the rights holders in the photographs and texts that come to us. If you have identified a photo or text on the site that you have rights to, you may contact us by email and request to stop publishing it or request to add your credit.

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד (Ph.D), חבר באגודה הבינלאומית ללוגותרפיה וניתוח קיומי במכון ויקטור פרנקל בווינה, בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטת תל אביב ומוסמך Logotherapy Clinical in Diplomate מטעם מכון ויקטור פראנקל ו-Institute Frankl Viktor USA. מוסמך לגישור מקצועי ומשפחתי מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים, ולימודי תעודה ב-CBT. תואר שני במדעי ההתנהגות ותואר שלישי (Ph.D) מאוניברסיטת סליניוס למדעים וספרות, בולוניה, איטליה, בתחום יישום הלוגותרפיה בגישור וניהול קונפליקטים במערכות יחסים. מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב, ועוסק בפיתוח תכנים יישומים והכשרה בתחום הלוגותרפיה היישומית במסגרת "המרכז הישראלי ללוגותרפיה יישומית" (ICAL). מחברם של הספרים "מבטים נסתרים" (2018) "לוגוסקופיה" (2020) "גישור ממוקד משמעות" (2023), "בין אדם למשמעות - המדריך ללוגותרפיה יישומית" (2025).

אחרים קראו גם את:

ויקטור פרנקל סדר משפחתי

הביוגרפיה המשפחתית של ויקטור פרנקל. לאורך השנים שבהן אני עוסק, מלמד וחי את הלוגותרפיה ואת …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן