על חוויית הצפייה כאירוע של גילוי משמעות
"אדם מסוגל לשמור על שארית של חירות רוחנית, של עצמאות המחשבה, אף בתנאים נוראים אלה של עקה נפשית וגופנית" / מתוך האדם מחפש משמעות עמ' 85
אני לא מבקרת טלוויזיה וקולנוע, ואף לא צופה אדוקה בסדרות. מכאן שהמילים שיעלו על הכתב הן פרי חוויה אישית בלבד, ואף מכוונים להאיר עליה את הזרקור- החוויה ככלי למציאת משמעות.
כשנחשפתי לסדרה "ריקוד האש" התהפנטתי מיד. סיימתי את שמונת הפרקים תוך זמן קצר מאד,
והרגשתי שקרה לי משהו. שהיה כאן אירוע.
מעבר להתייפחות חסרת הגיון שפקדה אותי במהלך הצפייה, דמעות שאכזופרי בוודאי היה מצביע עליהן כמחוז מסתורי ונעלם,
חשתי עוצמה רבה ולא מוסברת בגוף, בנפש, ובמקום שממנו נובעת האמת.
משהו בסדרה הזאת משך אותי פנימה, טלטל אותי, החסיר בי פעימה– לא רק בין פרק לפרק, או בין סצינה לסצינה, אלא בין מילה למילה, בין תנועה לתנועה, בין מבט למבט, בין שתיקה לשתיקה.
לא יכולתי להסיר ממנה את עיניי ואת מחשבותיי.

למי שבמקרה פספס (ותעשו לעצמכם טובה רוצו לראות..) מדובר בסדרה על קהילה חסידית, ועל החיים המרתקים הרוחשים בתוכה. במרכזה עומדות שתי דמויות: בנו של האדמו"ר, רב נתן, שהוא "רב של נשים", אותו מגלם יהודה לוי בתפקיד יוצא דופן, ופייגי בת הקהילה, שמתוארת תחילה כמעורערת בנפשה, ומגולמת ע"י השחקנית המצויינת והמפתיעה מיה עברין. היא כמו רבות בקהילה נמשכת אחר קסמו של הרב ואחר יכולותיו להציל את אותן נשים תועות בעולם. עוד דמויות רבות ומעניינות נמצאות על הסט, אשר מעשירות ומעניקות נפח לסיפור, אך לצערי לא אזכיר אותן כאן (כדאי לקרוא עליהן בהרחבה ברשת). כן חשוב לציין את הבימוי המופתי של רמה בורשטיין.
למעשה, לא מדובר על קהילה חסידית, לא על רב ולא על נשים פגועות בנפשן (לפחות לא זה העיקר). כבר בתחילת הסדרה כל הסטריאוטיפים הללו הולכים ונסדקים, כל הציפיות מתערערות, ואט אט כביד אמן שוזרים יחד התסריט, הבמאית, הצילום, המוסיקה והשחקנים מרחב אנושי חי, נושם (שלא לומר בועט), דינמי, מורכב, סותר, נע ונד, עולה ויורד, מלא תשוקה, וגדוש ברגשות על כל הקשת.
למעט פה ושם גינונים שמזכירים לצופה שמדובר באנשים חרדים, רוב הזמן הזהות הדתית מטשטשת ובמרכז נצבים במלואם, בכוליותם פשוט אנשים, בני אדם, כמוני כמוך.
אני יכולה להמשיך ולהפליג בשבחי הסדרה כי אני באמת חושבת שהיא מופלאה.
וכן, אני יודעת שהשפה האומנותית עשויה להיות מתוחכמת ולעיתים אף מניפולטיבית ביכולתה "להשתלט" על רגשות הצופה ולייצר את החוויה שהיא מבקשת להעביר. ובכל זאת, אם קרה כאן משהו, כדאי לפחות לנסות ולהבין מה זה היה..

נדמה לי שאפשר לחלץ מהסדרה מספר תובנות על ערכה של חוויה כדרך לגילוי משמעות:
1. אנחנו האוייב הכי גדול של עצמנו (טוב לא צריך את הסדרה בשביל לדעת את זה אבל היא בהחלט מעלה את הרעיון לשיאים חדשים..)
2. גם אם אנחנו האוייב שלנו- מלחמה היא לא הפתרון (כמו בחיים, לא?)
3. אין טוב ורע – חוץ ממה שבאמת טוב וממה שבאמת רע
4. "בואי נדבר תכל'ס", כמו ששלום אומר לפייגי בפרק האחרון- תכל'ס זה הכי טוב.
5. שיפוטיות וביקורת (פנימה והחוצה) דרכן לחבל גם אם מונחות בבסיסן כוונות טובות
6. חמלה היא תמיד התרופה לכל- די היה לראות את מבטיה החומלים של פייגי בבקשות הסליחה שקיבלה בפרק האחרון ע"י מי שפגעו בה
7. את תמיד יותר ממה שאת חושבת שאת- צריך רק לדעת איפה, מתי וכמה ללחוץ..- רב נתן ידע לעשות זאת היטב, כדאי לשים לב לטכניקות שהשתמש בהן..
8. הקשבה אמיתית, פעילה, אמפטית ורגישה מאפשרת לאדם קודם כל להכיר בקיומו בעולם, ולאחר מכן להכיר בערכו לשנות אותו (את עצמו ואת העולם)
9. "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" כמילותיו של אלתרמן- לראות את הקיים בעיניים חדשות
10. אהבה אמיתית לא רק שאינה מונעת את ריקוד האש, אלא אף מציתה אותו ומכוונת את תנועותיו.
ואם נתרגם את כל התובנות (בהתאמה) לשפה לוגותרפית נאמר כך:
1. נפסיק להיות האויב של עצמנו כשנצא מעצמנו
2. ואם כבר נצא- אז למען מישהו או משהו
3. אין טובים ורעים אלא יש אנשים, יש פרטים שחלקם איבדו את הדרך (או מצפונם הודחק) וחלקם מצאו אותה, או עדיין מחפשים..
4. מציאת משמעות טמונה בזיהוי האמת, בגילוי התשובה הנכונה שלעיתים אנו סומים מלראותה
5. תמיד תהיה עם רגל אחת בסירה לצד היושב בה, כפי שמציעה לוקאס (את השניה תשאיר בחוץ כדי לעזור לו למשוך אותה קדימה ולהביאו למקום מבטחים)
6. התעלות עצמית חושפת משאבי נפש ועוצמות פנימיות יוצאות דופן באדם
7. אל תסתכל על האדם במקום שבו הוא נמצא אלא לזה שאליו הוא יכול להגיע
8. יחסי "אני"-"אתה" (בובר), "הכלה" של האחר, מגביהה את האדם אל עבר יעודו
9. ברגע אחד הבנתי הכל! רפריימינג של סיפור, התבוננות באדם מנקודת מבט אחרת לעיתים עושה את ההבדל
10. לוגותרפיה היא תרפיה של אהבה, כלומר הריפוי מגיע דרך אהבה אמיתית, נואטית, דרך מחול הלבבות
למאמרים נוספים של הכותבת – לחץ כאן
© התמונות בפוסט מובאות מתוך סדרת "ריקוד האש" וכל הזכויות שמורות ליוצריה. אנו מכבדים זכויות יוצרים ואם זיהיתם באתר צילום או טקסט המפר זכויות, אתם רשאים לפנות אלינו בדוא”ל ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם. למידע נוסף על הסדרה ויוצריה מתוך ויקיפדיה לחץ כאן