עוגן הרם! ספינת חיינו בדרך אל המשמעות 

מאת שגית שלמה, שומרת המנגינות

עוגן הרם! ספינת חיינו בדרך אל המשמעות

“העוגן הלוגותרפי, או החכה הלוגותרפית, מתייחס להתנסות בעבר, או החזויה בעתיד, עשירה במשמעות, שניתן להשתמש בה כעוגן במצב הנוכחי..  המטרה היא כי העוגן יהיה בהישג יד רוחני בשעת הצורך. ניתן להשיג אותו ע”י שימוש בדמיון רב חושי, בהעלאת זיכרונות של אותם אירועים או התנסויות” (וסטרמן, 1993)

סבי זכרו לברכה נפטר לפני לא מעט שנים אך הוא מהווה עבורי עד היום עוגן חשוב. 

אני נזכרת בו לא מעט, בדמותו הצבעונית, הקלילה והמצחיקה, משוחחת איתו לעיתים קרובות ושואבת ממנו כוחות ברגעים מאתגרים. 

הוא היה קורא לי בערבית חלבית, במבטא המיוחד רק לו “רוח סבא” (הנשמה של סבא) ועד היום הד קולו מתנגן לי בראש ומספר לי משהו חשוב על רוח ועל משמעות בחיי. 

עוגן במובן הליטרלי הוא “אביזר עשוי ברזל או חומר כבד אחר, שנועד לרתק כלי שיט או חפצים שונים למקום מסוים בים, מבלי שייסחפו על ידי הרוח, הגלים, זרמי הים או כל גורם אחר.” (ויקיפדיה)

כשקראתי את “שיר הספנים” של נתן אלתרמן חשבתי על היותו משל מקסים לחיינו

ועל העוגן המטאפורי העולה ממנו. 

בפוסט הנוכחי אנסה להתחקות אחר משל זה דרך עין המשמעות. 

  שיר הספנים /נתן אלתרמן 

לדרך ספן, הים לפניך,    

הרוח על המים קם.        

אם לא יבגוד לבך         

עד נצח לא יבגוד בך הים.       

עוגן הרם,         

הגה כוון, 

עוגן הרם, 

ופתח, ופתח בשיר הספנים:        

הלכה ספינתי בלילה כחול, 

הובילה אותי לים הגדול, 

הים הוא רחב, גלים וענן           

הדרך עוד רב, רב, רב, הלאה ספן.       

סופות כבר היו ושבע תחזורנה 

אתה על המשמרת קם,   

אמיץ היה וזכור נא, 

כי את האמיצים אוהב הים.        

עוגן הרם…

לשיר ביוטיוב לחץ כאן

הספן בדמותנו

השיר פותח בפנייה ישירה לספן: “לדרך ספן, הים לפניך“, כמו מזמין אותו הדובר לצאת לדרך החיים ולהוביל את הספינה, היינו להתוות את מסלול חייו. בשפה הלוגותרפית זה יתורגם ללקיחת אחריות עליהם , כפי שכותב ויקטור פראנקל “חיים פירושם.. נטילת אחריות למציאת התשובה הנכונה על בעיותיו של אדם וקיום התפקידים שהם מעמידים בלי הרף לפני כל יחיד ויחיד”, “ועלינו להשיב, לא בדיבור ולא בהרהור אלא בפעולה נכונה ובהתנהגות נכונה.”  (האדם מחפש משמעות).

הספן, כאחד האדם, כמוני כמוך (לא רב חובל בעל סטטוס גבוה), ראוי ויכול לפי השיר לעשות כן- לקבוע יעדיו, מסלולו וכיוון חייו.  

ים החיים

אם הספן הוא כל אחד מאתנו הים משול בעיניי לחיים עצמם, לנסיבות, למה שהם מזמנים לנו, ליד הגורל- שזה הטוב והרע גם יחד, הצפוי והמתוכנן אך גם המפתיע, השמחות ורגעי האושר אך גם המהמורות והקשיים שבדרך- “הים לפניך”, “לים הגדול, /הים הוא רחב, גלים וענן”, “סופות כבר היו ושבע תחזורנה”- 

יש בו בים כמו בחיים מכל וכל ועלינו הספנים להיות מוכנים לכך.             

״המים והרוח והחושך עונים לי בחידה שאין לה סוף״/ נעמי שמר

אף על פי שגם הרוח וגם המים הם כוחות טבע אדירים המשולים כאמור לכוחות האדם ולמימד הסגולי שבו, נראה כי אלתרמן בשיר מכוון לכך, לפחות להבנתי, שהמים הם המקום הנראה, השקוף יותר, גם אם הוא מתעתע לעיתים, והרוח היא האלמנט הנסתר, הנשגב, הסמוי אך הנוכח כל הזמן, כפי שכותב  “הרוח על המים קם.“ 

אני מתרגמת כאן את הרוח כאותן תנודות של החיים אך גם כאיזה קול שקורא לנו להתעלות עצמית, להיות מעל ומעבר לנסיבות. 

בלב המשמעות

כמו פראנקל שטוען “שתבונת לבנו מעמיקה יותר מתבונת מוחנו.”, כך גם בשיר הנידון מיוחס ללב מקומה האמיתי של המשמעות: “אם לא יבגוד לבך/ עד נצח לא יבגוד בך הים”. אם תקשיב לו, לים, רוב קשב, תאזין לרחשי החיים ותהיה בתשומת לב וערנות –תגיע למקום הנכון, הראוי והמדויק לך. היה מכוון מטרה וכך תמצא את הדרך גם אם היא לא פשוטה או בלשונו של אלתרמן: “הדרך עוד רב, רב, רב”,  כמו שאמר הפילוסוף פרידריך ניטשה: “מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך” 

החיים ציוו לנו את המשמעות!

לשון הציווי בשיר “הרם!”, “פתח!”, “היה!”, “זכור!” מדברת לתחושתי את צו השעה, כמו רוצה הדובר לומר לנמען, אל תתמהמה, אל תנוח, אין זמן אחר, יש רק את הרגע הנוכחי. צא למסע החיים, נווט ספינתך אל עבר המשמעות וכאמור קח אחריות על מציאתה. 

עוגני חייך- כוחות הרוח האנושית

לתחושתי כל הבית הראשון היה מעין הקדמה, תאור מצב, חווית החיים המשתנה כפי שהיא והזמנה לצאת לדרך, לקפוץ למים תרתי משמע וללמוד לשחות בהם.

הבית השני שעובר ללשון ציווי, הופך אקטיבי יותר, נחרץ וחד משמעי : “עוגן הרם,/      

הגה כוון, /עוגן הרם, /ופתח, ופתח בשיר הספנים“, כמו נותן תחושה שהגענו לדבר האמיתי, להתמודדות בשטח. הספן, כמו הקורא, כבר נמצא במים העמוקים, מנסה לשחות ונאבק בים הסוער, בגלים ובעננות הקשה.

כאן העוגן מתבטא דרך השירה (שעשויה להתפרש גם כהסחת דעת- מוטיב לוגותרפי מרכזי), הזכרונות והפגנת האומץ – “פתח בשיר הספנים..”, אמיץ היה וזכור נא, / כי את האמיצים אוהב הים“- כל אלה עוגנים השייכים לכוחות הרוח האנושית.      

הם יאפשרו לך הספן, לעמוד על המשמר  (“אתה על המשמרת”), לשמור על יציבות, על מירכוז , בתוך הסערות והסופות הצפויות לך (“סופות כבר היו ושבע תחזורנה”), ובכוח ההתרסה של הרוח האנושית למצוא את הגיבור שבך. 

 הרמוניה של מילים ומנגינה

ניתן לראות שגם הלחן של השיר בא בהלימה למסר שלו. יש תנועה מעניינת בין זרימה מוסיקלית, מנגינה יחסית נינוחה בבתים, מנדולינה מסתלסלת בעדינות ובנועם ברקע בעת תאור תנועת הספינה והאפשרויות העומדות בפני הספן לבין עצירת מרבית הכלים ברגע האמת, בבוא הקריאה להרים עוגן, לעצור את הסחף, ליצב את הספינה. הטמפו משתנה והמאזין מבין שזהו רגע האמת, שזה עכשיו או לעולם לא.  

לסיכום כותב דוד גוטמן בספרו “לוגותרפיה למטפל”: 

“תרומתה של טכניקת העוגן הלוגותרפי היא בשמירה על האדם, החזקתו מליפול במצבים מאתגרים, חיבורו לרוח, מציאת נקודות אור שישאירו אותו בחיים, יחזקו אותו ויתנו לו משמעות גם בתוך הקושי. אחיזה במקור כוח מאפשרת תנועה קדימה, יציאה ממשברים וחיפוש משמעויות ומטרות חדשות.”

אז נתבו את ספינתכם בים החיים ומצאו בו עוגנים של משמעות.

הפוסט מוקדש באהבה לסבי בנימין חן ז”ל