יום המשמעות 

מאת שגית שלמה, לוגותרפיסטית, חוקרת שירה ומשמעות ומחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומציאות”

יום המשמעות 

“היום נעשה משהו בלתי נשכח / שישאיר זיכרון של שמחה מבורך” (אהוד בנאי)  

אחת הדרכים להנכיח ערך , רעיון או אירוע כלשהו היא לציין יום על שמם: יום האהבה, יום המשפחה, יום האישה.. 

אז אני שואלת את עצמי למה לא קבעו את “יום המשמעות”- הלוא בינינו, יש חשוב ממנו? 

לאה גולדברג מזמינה אותנו בעיניי בשירה “ביום זה” לחשוב על מאפייניו של יום שכזה.

ביום זה/ לאה גולדברג, מוני אמריליו  

“..איכה תמותי נפשי ביום הזה

שהוא יפה ומלא, שהוא גדוש ופשוט

שהוא אור, שהוא יום

שהוא יום ככל הימים?..”

לקישור לשיר המלא לחץ כאן 

להאזנה לשיר לחץ כאן 

יום של עשייה

זהו יום שבו אדם צריך להיות בתנועה, בפעולה בעשייה כפי שמעידים שני בתיו הראשונים של השיר: פריסת הלחם, איסוף הפרי, חזרת הבנים הביתה. 

השימוש הרב בפעלים מחזק את תחושת ההתרחשות והתכונה הרבה: “פורסים”, “הולכים”, “אוספים”.. 

עוד ניתן לראות כי אלו הם אירועים שבשגרה, תיאור שמתהווה לכדי תמונת מציאות יומיומית.  

יום של חוויה 

השיר מעורר חוויה חושית עשירה של מראות (“מבריקים קשקשי הדגים”), ריחות (“עולים ריחות של חמאה ושמן”) וצבעים (“שווקים”). 

מה שהאדם מקבל מבחינת יחסיו עם סביבתו- עם הטבע , עם אדם אהוב, עם אומנות מכונה לדברי פרנקל ערך ה”התנסות” שמתממש על ידי כושר הקליטה מהעולם. 

יום שכולו חוויה הוא יום רווי פוטנציאלים למשמעות.  

יום של מלאות 

נראה כי משאת נפשו של כל אדם (גם אם אצל חלקנו שאיפה זו רדומה/ מוסווית) היא לחוש שלם, להרגיש שהכל מתחבר לו לכדי חיים משמעותיים והוליסטיים, שיש בהם תוכן ואיכות ועומק. כך רואה הדוברת בשיר את היום הזה “שהוא יפה ומלא, שהוא גדוש ופשוט, שהוא אור..”

יום של בשורה 

בתיו הראשונים של השיר מסתיימים במשפט: “ביום זה הולכים עננים בשמיים/

לבשר מטר של ברכה לשדמה וגן.”. זהו יום בשורה, יום של שפע ש”מומטר” עלינו, יום שבו עומד להתגלות לנו משהו חדש – העננים חושפים את הגשם בדיוק כפי שצריכה להחשף המשמעות מתוך היש הנסתר.   

יום של התרסה 

לאחר התיאור הקונקרטי בשיר של חיים גדושים ושוקקים שמסתברים בהמשכו כיקרים מפז בעיני הדוברת היא מבקשת לחזק את “שרירי” הרוח האנושית, לא להכנע, לא לוותר ולא לשקוע: “איכה תמותי נפשי ביום הזה”, “איכה תפקדי לילך הנצחי?” היא שואלת, כשלא תמו היופי, האור, הרעש, ההמון והשמחה (“בטרם ישקע שאונו”, בטרם יועם ששונו”, “בטרם נשקת לכוכב ראשון”). 

לסיום, 

“יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד..”/ רחל שפירא

וההזמנה בשיר הנדון היא לשים לב לחסד המבורך הזה, להיות במה שקרוי “קשב חשוף” ברגע הנוכחי כשהכוונה היא למגע “מרגע לרגע” כמו בכניסה לתמונה במחשב, כשאנו מגדילים את המסך ולאט לאט נגלים בפנינו עוד פרטים. (ליבליך, 2018)

היום המשתקף בשיר שכולל עשייה, חוויה, מלאות, בשורה והתרסה של הרוח- יום זה “הוא יום ככל הימים“, כלומר אולי אחרי הכל לא צריך יום מיוחד למשמעות כי היא מגולמת בחיינו ומתאפשר מימושה בכל דקה מחיינו.

 

מקורות

ליבליך, מ’ (2018). מיינדפולנס להיות כאן ועכשיו. הוצאת כתר

שלמה, ש’ (2019). שירת המשמעות

ביום זה /לאה גולדברג , מוני אמריליו

 

Image by Катерина from Pixabay

נכתב ע"י שגית שלמה

שגית שלמה
שגית שלמה המכונה גם "שומרת המנגינות" הינה חוקרת שירה ומשמעות, לוגותרפיסטית, Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA. עוסקת בפיתוח תכנים, מרצה ומנחת סדנאות וכן משמשת כיועצת התוכן של מגזין "בלוגותרפיה". מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומציאות” אשר משמש קהל קוראים רחב ואנשי מקצוע.

אחרים קראו גם את:

יונים עפות

החיים והמוות ביד המשמעות

החיים והמוות ביד המשמעות “..במותו נהפך האדם לסרט עצמו. הוא עכשיו מגולם בחייו, הוא נעשה …

כתיבת תגובה