מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
מאת דרור שקד, מגשר ולוגותרפיסט
יישום לוגותרפיה בתהליכי ניהול קונפליקטים "גישור מבוסס משמעות" (נושא זה מפותח על ידי החל מ 2017 והוא נושא המחקר שלי במסגרת לימודי דוקטורט PhD).
הליך לניהול קונפליקט, אמור לסייע לאנשים המצויים בבעיות אמון בעימות ובסכסוך להגיע לפתרון מוסכם. טיפול יעיל בבעיה מחייב התעמקות במהות הכאב והסבל שהסכסוך גורם לצדדים. לשאלה מהי משמעות הקושי והכאב הגדול בעצם ההימצאות בתוך סכסוך יש תשובות רבות המתבררות בתהליך הקרוי גישור או ניהול קונפליקט.
הלוגותרפיה דנה בשאיפה העמוקה ביותר של האדם למשמעות והבנה טובה יותר של הסביבה בה הוא חי, הבנה זו היא הכוח שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים לרבות במקרים בהם מתגלעים מחלוקות וסכסוכים בינו לבין אנשים אחרים.
(מאמר זה הינו חלק מתוך כתבה רחבה יותר שכתבתי על התחום, לפרטים נוספים ניתן לפנות אליי)
מבוא
על אף שמדובר באנשים שונים ובסוגי סכסוכים שונים הצדדים תמיד עסוקים בהשפעה של הסכסוך על חייהם ועל המשמעויות הנובעות ממנו עליהם ועל מקורביהם והתהליך לפתרון חותר להתבסס על הערכים המניעים אותו, על יכולת הצדדים לזהות נקודות מבט נוספות ועל מערכות יחסים שכל צד מנהל עם השני. הניסיון מורה שאנשים המצויים בסכסוך מרגישים שהם נדחפים לעיתים לנהוג באופנים שאינם רגילים בהם ואינם מעוניינים לנהוג בהם לא כלפי עצמם ולא כלפי זולתם . כמו כן רבים מהם מדברים במונחים של תסכול, חוסר אונים, פקפוק עצמי, אובדן אמון, דמוניזציה של השני, חוסר שליטה עצמית, זעם שמשתלט עלי, חוסר ביטחון ויחס שלילי ועוינות כלפי הזולת. יוצא איפה שעצם היות האדם במצב של סכסוך מפקיע לכאורה ממנו את תחושת השליטה הפנימית הרגילה שלו ומשבשת לו את המשמעויות והערכים אליהם היה רגיל לתת את דעתו לפני הסכסוך.
למעשה חוסר היכולת לשלוט במהלך החיים הרגיל, מקשה מאד על מציאת משמעות ולהמשיך קדימה בזרימת החיים וזה הגורם המרכזי המהווה את שורשו העמוק של הכאב והסבל אותם חשים הצדדים לסכסוך. בנקודה זו בדיוק יש ללוגותרפיה תפקיד בשיקום נקודות המבט, בעצירת המעגל ההרסני של הסכסוך המפרה ומלבה את עצמו, ובמציאת משמעויות נוספות לסיטואציה ולביסוס תהליך אישי טרנספורמטיבי אשר יוביל לפתרון הבעיה. בדרך לפתרון לסבל ולכאב הנגזרים מהקונפליקט, התהליך מהווה הזדמנות משמעותית עבור הצדדים בכך שהוא עוזר להם בשינוי הספירלה השלילית היורדת מטה ובהזרמה מואצת של משמעויות נוספות, איכויות אנושיות והתעלות אל תוך מערכת היחסים שנפגעה.
לתפיסת המשמעות על ידי הצדדים יש חשיבות רבה שכן אם המשמעויות אשר יצרו את הקונפליקט אינן מומרות ומתמלאות מחדש בעוצמה פנימית כתשובה להיחלשות הפנימית, בהבנה, הכרה והיענות כלפי האחר כתשובה להתנכרות החיצונית יהא זה בלתי אפשרי להמשיך בחייהם ולחיות בשלום עם עצמם ועם זולתם.
ללא ראייה אחרת של המשמעויות מצד כל אחד מהשותפים לקונפליקט והבנת נתיבי המשמעות אשר הקונפליקט מזמן לכל אחד מהצדדים הם יוותרו מוגבלים, וביטחונם להתמודד עם קונפליקטים נוספים בחייהם יישאר נחות, יכולתם לתת אמון בסיסי בזולתם תיוותר כבויה.
מסבל לתקווה
לגישת הלוגותרפיה תרומה משמעותית בהבניית תהליך טרנספורמטיבי אשר משנה את איכות האינטראקציה של הקונפליקט בין הצדדים. המשמעות היא שכל צד מקבל אליו חזרה את השליטה על מעגל המשתנה משלילי לחיובי ובמקום המונחים של תסכול וסבל שהוזכרו לעיל יופיעו אצל הצדדים מונחים וביטויים של תקווה כגון : "סוף סוף מבינים אותי, אני מובן יותר, הם מבינים את המשמעות של הדברים לגבי, התחזקתי, אני פחות מתוסכל והיה לתהליך משמעות אדירה לחיי, סוף סוף הקשיבו לי , ידעתי שעל אף חילוקי הדעות שבינינו נוכל לשתף פעולה…" . התהליך הטרנספורמטיבי אם כן בשילוב אלמנטים לוגותרפיים אפשרו שחרור של הצדדים מאחיזת התפיסה הדמונית והעוינות כלפי הצד השני אל מציאת משמעויות חדשות ונוספות על עצמי ועל האחר.
המודל הנרטיבי והמודל הטרנספורמטיבי
ישנם מספר מודלים לניהול קונפליקטים אשר הבולטים ביניהם הם המודל הנרטיבי אשר מניח כי אנשים נוטים לארגן את ההתנסויות שלהם בצורת סיפור. אנשים מתפתחים מתוך נרטיבים שונים העוזרים להם לעצב את התפיסה שלהם לגבי עצמם, לגבי מה שקורה להם ולגבי אחרים. אנשים פועלים מתוך הסיפורים שבנו ובהתייחס אליהם, תוך שהם ממשיכים לעצב את עלילת חייהם. "האדם הוא תבנית נוף מולדתו" – הוא מעוצב בעיקר על ידי אוסף החווית וההתנסויות הנתפסות אצלו דרך המסננת והמשקפיים התרבותיים שלו. האדם מכיל מגוון של זהויות, כל זהות או דמות כזו מורכבת ממארג של מסורות, אמונות, תרבות, ערכים ועוד. אלו הם סיפוריו של אדם ויש להם חיים משל עצמם. לעומת המודל הנרטיבי קיים המודל הטרנספורמטיבי אליו מאמר זה מתייחס ביתר הרחבה, על פי מודל זה הקונפליקט נתפס כפגיעה במרקם היחסים, מהווה הזדמנות לצמיחה אישית ולחיזוק היחסים. התהליך דן במשמעויות הרגשיות אשר עומדות בבסיס הצרכים ואשר הדיון בהם יאפשר צמיחה של כל אחד מהצדדים, המשמעויות של יחסים וכבוד. במסגרת התהליך מתבצע מיפוי משמעויות, העצמה, הכרה , שיח על צרכים, זיהוי צרכים משותפים , משמעויות מחדשות. על מנחה התהליך לאפשר מצבים של העצמת הצדדים והיחסים ביניהם והבאתם לידי מתן הכרה , והדדיות באחריות למציאת הפתרון . התהליך הטרנספורמטיבי מציע הדגשה של הערכים המיוחדים והמשמעויות המרכזיות של הצדדים והימנעות מהתמקדות בהישגים ותוצאות, תוך מתן הכרה והעצמת הצדדים.
מעמדה של הלוגותרפיה בתהליך לניהול קונפליקטים
השאלה המתבקשת היא, כיצד הלוגותרפיה מסייעת בתהליך מהו מעמדה בתהליך לניהול קונפליקטים ומתוך אלו משאבים נוצרת טרנספורמציה זו וכיצד היא פועלת?
ובכן המשאב המשמעותי ביותר בטרנספורמציה הוא הנכונות של הצדדים עצמם, האנושיות שלהם, הערכים, ובעיקר היכולת שלהם למצוא משמעויות חדשות ונוספות עליהם הם לא חשבו קודם. הלוגותרפיה מעודדת את התהליך מאחר והיא יוצאת מנקודת הנחה שבבני אדם מצויות גם יכולות טבועות להיעצמות ולהיענות, וכן מסוגלות טבעית להתאוששות מוסרית המאפשרת ליכולות אלה להתגבר על הנטיות להיחלשות פנימית ולהסתגרות. הנחת היסוד של
הלוגותרפיה שגם במצבים הקשים ביותר האדם יכול להיות נעלה ונשגב ולזהות את משמעות הרגע שהחיים מזמנים לו גם ברגעים הקשים ביותר של קושי כאב וסבל.
ברובד זה, הלוגותרפיה קושרת את יכולתו ואת כוחו העצמי של כל צד להתמודדות עם קשיים מסוגים שונים, על ידי הגברת המודעות , חיזוק הערכים, מציאת משמעויות והבנה עמוקה של הצרכים החשובים לו לאדם באמת .
התהליך מסייע לצדדים לצאת מתוך ההיחלשות הפנימית וההתנכרות החיצונית אל עבר הוויה של העצמה והכרה, בכוחה של הלוגותרפיה לסייע לצדדים למצוא משמעויות עתידיות בתהליך באופן שיאפשר להם להתייחס באופן בריא יותר אל קונפליקטים עתידיים באם אלו יתרחשו. מוטיבים של אחריות ערכים ומצפון שאותם יוצקת הלוגותרפיה לתהליך הופכים מהותיים מאחר וכל צד מצליח לזהות את המשמעויות של מעשיו ואת ההשלכות שלהן כלפי הצד השני וליטול אחריות לתרומה שלו בכשל היחסים. הדבר מחזק יכולתם של הצדדים להתמודד עם נסיבות של מחלוקות עתידיות מסוגים שונים ומגוונים, אף מעבר לסכסוך הספציפי.
משמעותה של ההכרה היא הבאת הצדדים לראיית נקודת מבטו של הצד השני ולהבנתה ולמעשה להבנה כיצד הצד השני מגדיר את הבעיה מנקודת המבט שלו ומדוע הוא מבקש את הפתרון שאותו הוא מבקש. הכרה מושגת, לרוב, רק לאחר שצדדים לסכסוך רוכשים מידה מסוימת של העצמה, שאז הם חווים נכונות מורחבת להכרה במצבו של הצד השני ובתכונותיו האנושיות.
שילוב השיח הלוגותרפי בתהליך ניהול הקונפליקט תוך יישום מושגים של ערכים, התעלות עצמית, על תפיסות העולם, אחריות קבלה, רמזי משמעות, הבנה של משמעות הרגע, נקודות מבט ועבודה עם צרכים שמשמעותיים, תורם תרומה חשובה לתהליך הטרנספורמטיבי בניהול הקונפליקט ויוצר הזדמנות ומטרה שלמענה כדי לכל צד לנקוט עמדה ולקבל החלטה בבחינת "מי שיש לו איזה למה ,יוכל לשאת כמעט כל איך" משפט הקשור לגישה האקזיסטנציאליסטית לפיה רק מי שיש לו משמעות ומטרה בחייו יצליח להתמודד עם הקשיים.
ניסוח מחדש ומשמעות מחדשת
חלק מהתהליך כרוך בניסוח מחדש של הקונפליקט והדבר מתאפשר אך ורק לאחר שניתן לו לכל צד האפשרות לזהות משמעויות אחרות לסיטואציה הכואבת. הניסוח מחדש reframing עשוי להעניק משמעויות חדשות ומחדשות למה שכל צד חווה ומאפשר מתן הכרה לשני הצדדים. אמירות שנוסחו מחדש עשויות להיות לעזר לצדדים בכל הקשור לראייה מחדש, ובאור חיובי יותר, של התנהגות הצד השני. אחת השאלות האפקטיביות בתהליך כזה היא מהסוג של "מה לדעתך המשמעות של מה שקרה כאן לצד השני.." או "איזו משמעות אתה מזהה אשר נוגעת בעתיד שלך .." מתוך שאלות כאלו ואחרות עולות אט אט משמעויות חדשות .
זהו תהליך בו למעשה מתרחשת העצמה של הצדדים והם מזהים יותר ויותר את משמעות הרגע בו ניתן להם למלא את חלקם בסיום המחלוקת.
מאמר זה הינו חלק מכתיבה ועשייה רחבה יותר בתחום זה, לפרטים נוספים ניתן לפנות אליי
למאמר נוסף בתחום "גישור מבוסס משמעות"
הכותב הינו מוסמך כמגשר מקצועי וכן גם בתחום משפחה וגירושין מטעם מרכז גבים ומכון מגיד האוניברסיטה העברית, שם גם שימשתי כמנחה להכשרת מגשרים. עוסק בתהליכים הנוגעים בשיקום מערכות יחסים, ב Consensus building – יצירת הסכמות בקונפליקטים מורכבים בין קהילות, וכן בהדרכה של מי שמעוניין לשלב את הגישור והשאיפה למשמעות כחלק מעבודתו.
קוראים המעוניינים להרחיב את דעתם בנושא מוזמנים לעיין בספרות ענפה של חוקרים בתחום ביניהם: פרופ' ויקטור פראנקל מייסד הלוגותרפיה ושיטת הניתוח האקזיסטנציאליסטי , פרופ' מיכל אלברשטיין, תורת הגישור, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס. האוניברסיטה העברית, ירושלים,2007 ופרופ' רוברט ברוך בוש, אשר ביחד עם ג'ו פולגר פיתחו את האסכולה הידועה כ Transformative Mediation.
למידע נוסף על תחום לוגותרפיה ומשמעות בחיים
