מחיפוש פשרה למציאת פשר

סקירת הספר "גישור ממוקד משמעות – יישום הלוגותרפיה של ויקטור פראנקל במערכות יחסים"

ייחודיותו וחד פעמיותו של האדם באה לידי ביטוי גם בסבל עמו עליו להתמודד בחייו בשלב זה או אחר. אין הסבר לפעילותו האכזרית של הגורל או המקרה, היינו מה שנמצא מעבר לחופש האנושי, לשליטתו ולאחריותו של האדם והוא נתפס כיריב חזק, כמו במשחק שחמט שבו איננו יכולים לגבור על המתחרה, אך הדרך שבה נשחק מולו תקבע עד כמה נחיה חיים בעלי משמעות. (פרנקל, 1982)

אליזבת לוקאס, תלמידתו של פרנקל ולוגותרפיסטית בעלת שם, משתמשת בספרה "חיים משמעותיים" במשל הפסנתר והקונצרט לפיו להעדר הרמוניה מוסיקלית יכולות להיות סיבות שונות: הפסנתר אינו מכוּון, הפסנתרן נגע במנענעים הלא נכונים או שהיצירה המוסיקלית עצמה פגומה. השבת ההרמוניה על כנה אינה אפשרית רק באמצעות כיוון הפסנתר או אימון חוזר על היצירה אלא ע"י תרגומה ע"י הפסנתרן לחוויה אקוסטית יפה (לוקאס, חיים משמעותיים 38, 68).

את הנמשל של משל זה מממש דרור שקד בספרו החדש והמשובח "גישור ממוקד משמעות". הוא מציע התייחסות מעמיקה ומקיפה לאופן שבו עלינו להתייחס להעדר הרמוניה במערכות יחסים קרובות בחיינו, מפנה את הזרקור כמצוות הלוגותרפיה לא ל"מדוע" היחסים עלו על שרטון אלא ל"לשם מה" ראוי שנעבוד עליהם, ובעיקר מתמקד בפוטנציאל הבלתי נדלה של האדם למצוא משמעות גם בתוך סיטואציה כאוטית שעל פניו נראית בלתי פתירה, ובמילותיו הפואטיות של כותב הספר "לא רק לחתום אלא גם להשאיר חותם, לא רק להגיע לפשרה אלא גם למצוא פשר".

הספר פותח בסקירה תיאורטית מקיפה ונהירה של עולם הגישור, ובפרט של האסכולה הטרנספורמטיבית, נישה מיוחדת וחדשה יחסית של תחום זה. הוא מציג את רעיון הקונפליקט מזוויות שונות כמו הומניזם, אקזיסטנציאליזם ופרופסיות טיפוליות מגוונות, עד לכדי בניית תמונה בהירה של נקודת המוצא של המחבר- עבודה עם מורכבויות שונות במערכות יחסים.

באופן טבעי ומפתיע נשזרת הלוגותרפיה על מאפייניה כבר בהתחלה, ומיד נחשף הקורא לחוליה החסרה אותה זיהה שקד, ולה הוא נותן מענה לכל אורך הספר- סוגיית המשמעות. כמי שמתימר לשלב שיטה זאת בעבודת המגשר, המחבר אינו משאיר חללים ריקים וממשיך את מהלכו בפריסה רחבה של גישתו של פרנקל, על מרכיביה, מאפייניה והרציונל המלווה אותם, עד כי הקורא נותר ללא שאלות ועם בהירות רבה לגבי הכלי ולגבי חשיבותו בגישור.

הפרקים הבאים מציעים את החידוש הגדול של ספר זה- מודל ייחודי וחדשני, תוצר של עבודת הדוקטורט של המחבר, אותו הוא מכנה: "גישור ממוקד משמעות" (Meaning-focused mediation), שמטרתו "לקדם את התפיסה לפיה שאיפתו הבסיסית של האדם היא למצוא פשר ומשמעות בחייו, תוך כיבוד החופש הטבוע בו לנקוט עמדה בהתאם למצפונו וערכיו" (עמ 35)
האמונה ברוח האדם וביכולותיו לנסוק לגבהים ולעשות לעיתים את הבלתי אפשרי הכרחית, אך אין די בה. נחוצים גם כאמור נקיטת העמדה, הבחירה, הפעולה האקטיבית. לא רק ה responsibility (האחריות) אלא גם ה response-ability (יכולת התגובה).
מודל זה בונה גשר בין האמונה לבין הביצוע, בין המידע המחקרי לבין הפרקטיקה. הוא אינו נשאר ברמה הפילוסופית אלא בולט בפן היישומי שלו, שמתבטא בתאורי מקרה אמיתיים, שימוש בכל כליה של הלוגותרפיה בתוך הקונפליקטים המוצעים תוך פירוט שלב אחר שלב כיצד לעשות זאת, והרחבת טווח התגובות האופציונליות של המגשר. עבודת השטח של המחבר לאורך שנים בתחום הגישור ניכרת בכל משפט בספר- הוא יודע על מה הוא מדבר. הוא מכיר מקרוב את המטריה, ויש לו מסד נתונים מכובד בתחום.

מקום מרכזי בספר תופס הדיאלוג-  הכלי החשוב והאפקטיבי ביותר בידיו של המגשר ושל הלוגותרפיסט.
באמצעות הדיאלוג הסוקרטי, "סוס העבודה של הלוגותרפיה" או "ארון התרופות" שלה, מאמין פרנקל שניתן לעורר את החוכמה החבויה ברוחו של כל מחפש" (פאברי, ציוני דרך למשמעות 17)
שימוש נבון בדיאלוג זוהי מלאכת מחשבת, מיומנות הכרחית לכל מגשר, ואותה מקנה במקצועיות ובדיוק רב מחבר הספר.

גישור משמעות
כריכת הספר 180 עמ'

יש בספר עוד כהנה וכהנה מטעמים שהמחבר הוציא תחת ידיו כמו ה"לוגוסקופיה" ככלי מיפויי, אותו יכול המגשר לשלב בארגז הכלים שלו, ולעשות בו שימוש יעיל בעבודת הגישור.

הכותב אינו פוסח על חלקים חשובים וערכיים כמו אישיות המגשר, מקרים רלוונטיים לעבודה עם הכלי ואתיקה. ביושר ובהגינות הוא תוחם את גבולות הגזרה ומשרטט את המקרים הפוטנציאליים לסוג כזה של עבודה.

בזכות הנגשת הרעיונות, הלשון הקומוניקטיבית והשפה הקולחת, ובשל עיסוק הספר בתחום של מערכות יחסים על מורכבויותיהן הנוגע לכולנו, הוא עשוי לשרת לא רק מגשרים כי אם גם יועצים, פסיכולוגיים, מנחים, מטפלים על סוגיהם, אנשי חינוך וכל מי שלבו חפץ בטיוב קשריו עם הזולת.

לסיום, פרופסור דוד גוטמן, לוגותרפיסט בעל שם וחברו הטוב של ויקטור פרנקל, שאף כתב את ההקדמה של הספר, סיפר כי צוואתו של פרנקל היתה שימשיכו את דרכו, ושלא יניחו לתורתו להתפוגג ולהעלם מן העולם. שמצד אחד ישמרו על ציביונה ולא יחטאו ברדוקציוניזם וזילות של השיטה ומצד אחר שיהיו עדכניים ומותאמים לתקופה.
שקד בספרו מגשים צוואה זאת, שומר על סטנדרט גבוה ומציע כלים, חלקם חדשים וחלקם בעלי נופך אחר, לעבודה גישורית מיטבית המאפשרת טרנספורמציה אנושית ומציאת משמעות במערכות יחסים.

מומלץ בחום!

למידע נוסף ותקציר המחבר

לפרטים ומידע נוסף אודות הספר ניתן לפנות למחבר  drorshaked1@gmail.com  054-6920400

Image by Al Lambe from Pixabay 

נכתב ע"י שגית שלמה

שגית שלמה, סטודנטית לתאר שלישי (Ph.D), בוגרת התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטה תל אביב ו Viktor Frankl institute USA ומוסמכת Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם מכון ויקטור פרנקל ארה”ב Viktor Frankl institute USA ,​בעלת תואר BA בלשון וספרות ו- MA במנהל ומנהיגות החינוך -אוניברסיטה תל-אביב. חוקרת שירה ומשמעות, ומלווה את התפתחות האתר מראשיתו כיועצת תוכן מקצועית וככותבת תוכן ומאמרים. ​מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה למעשה” אשר משמש קהל קוראים רחב, חוקרים ומטפלים.

אחרים קראו גם את:

חירות משמעות

החירות למשמעות

החירות למשמעות  אז אנחנו אולי יודעים מאיפה באנו אך האם ברור לנו גם לאן אנחנו …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן