סולם המשמעות הקיומי הרב מימדי

על שלושה מרכיבים של המושג משמעות, מורה המחקר העדכני:

Multidimensional Existential Meaning Scale

א. הבנה/ הגיון בחיים (comprehension)

ב. תכלית ומטרה בחיים (purpose)

ג. חשיבות/ ערך החיים (mattering)

המרכיב הראשון הוא קוגניטיבי ומתייחס לתחושה לפיה אירועי חיינו וחוויותינו משתלבים יחד ויש בהם רצף, המתכנס לשלם. אדם המדווח על רמת הבנה גבוהה אודות מהלך החיים, יכול להסביר החלטות שקיבל, בחירות שעשה, אירועים שחווה ומרגיש תחושת המשכיות ושייכות להקשר רחב יותר מקיומו הפרטי.

המרכיב השני, נקשר עם מוטיבציה ותחושת כיוון, הנעה ותכלית. אדם בעל תחושת מטרה, ער ומזהה את הערכים אשר הוא חותר ליישם בחייו ולאור היכרותו על משאביו הוא אף בוחר כיצד לעשות זאת.

המרכיב השלישי מתייחס לתחושה של האדם שאין לו תחליף ושקיומו הייחודי בעולם (והמשימות שנועד לו) נחוץ ובעל ערך וחשיבות, עבור אנשים במעגלים קרובים ורחוקים ועבור העולם בכלל.

מספר שאלוני המשמעות שתורגמו עד היום לעברית, מצומצם. ככל הידוע לי, רק שלושה שאלונים שפותחו באנגלית, תורגמו ותוקפו בגרסה עברית (ה LPQ, ה MIST וה-PIL). עובדה זו חידדה את הצורך לרענן ולהעשיר את ארגז הכלים הישראלי, בכלי מחקרי עדכני שיסייע בהערכת משתנה "משמעות החיים".

שאלון ה: MEMS (Multidimensional Existential Meaning Scale), פותח בשנת 2016, ע"י ג'ורג' ופארק (2016 George & Park)ומבחין בין שלושה מרכיבי משמעות: הבנה/ הגיון בחיים (comprehension), תכלית ומטרה בחיים (purpose) וחשיבות/ ערך החיים (mattering).

השאלון המתורגם הנוכחי[i], נבדק על פני מדגם בן 803 נבדקים, דוברי עברית ברמת שפת אם, רובם בני אמצע החיים. נתוני המחקר זיהו את גורם המטרה כמשמעותי והדומיננטי ביותר מבחינת יכולתו להסביר את השונות בחוויית המשמעות בקרב הנבדקים. לאור זאת, ניתן להגיד כי הוא מהווה את נקודת הכובד של המבנה הגורמי במושג ה'משמעות בחיים'. נצפו גם הבדלי מגדר קלים, והבדלים שמקורם "מידת דתיות" והורות – נשים, דתיים והורים דווחו על משמעות גבוהה מעט יותר מאחרים.

אופן חישוב הציונים:

יש להפוך את ציון שאלה מס' 2 ולהעניק לה ציון "מראה" לזה שסומן. כך הציון 1 יהפוך ל7, 2  ל 6 וכד'. לאחר מכן יש לחשב ולסכום את כל 15 הפריטים ולחלקם ב15 – כך ייווצר ממוצע. על התוצאה לנוע בין 1 ל7.

בהקשר לנ"ל, יש לציין כי נתוני המחקר מצביעים על כך שרוב רובם של הנבדקים מדווחים על תחושת משמעות כללית (ציון העולה על 4).

חישוב נוסף ייעשה בהתאם ל3 מקבצי מרכיבי המשמעות. יש לסכום ולחלק  ב5 את 5 הפריטים המצוינים בתחתית השאלון כקשורים יחד ומגדירים את מרכיב ה"הגיון", את ה5 המגדירים "מטרה" ואת 5 פריטי ה"חשיבות".  כל ציון יעיד על עוצמת המקבץ, בהרכבת חוויית המשמעות הכוללת.

יש לציין מקבץ או פריט בודד חריג – להבנת הציון המתקבל ממנו.

ציון בודד או מקבץ או ציון כולל הנמוך מ3.5, מעיד על צורך בבירור חוויית המשמעות הנקשרת עמו ומסמן כוון ראשוני להתערבות.

מומלץ להעביר שאלון זה בתחילתו של קשר טיפולי ולהתייחס לממצאיו כבסיס לחקר ולעבודה. מומלץ להתבונן בו ואף למלאו מחדש בתום ההתערבות הטיפולית.

למעבר לשאלון – ללחוץ כאן

לכלים ורעיונות הפעלה נוספים

לרשימת הנושאים במגזין

[i] השאלון תורגם ע"י נעמי (יפֶה) עיני, בשנת 2021 במסגרת עבודת דוקטורט במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, בנושא: "התמודדות בני אמצע החיים עם אובדן הוריהם" ואשר נמצאת בשלבי כתיבה מתקדמים.

Image by 愚木混株 Cdd20 from Pixabay 

נכתב ע"י נעמי (יפֶה) עיני

נעמי (יפֶה) עיני, פסיכולוגית חינוכית, בוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית, מרצה וכותבת. ניהלה בעבר את השפ"ח בגוש עציון ושמשה יו"ר איגוד המנהלים של השירותים הפסיכולוגיים בישראל. עוסקת במפגש רעיוני ומעשי בין יהדות, פסיכולוגיה וחינוך, וביכולת האנושית להתמודד עם אתגרי החיים. בעלת BA בפסיכולוגיה ובמחשבת ישראל (אוני' העברית), MA בפסיכולוגיה (אוני' ת"א) וכיום דוקטורנטית לפסיכולוגיה, באוני' בר אילן. בעלת הסמכה בטיפול משפחתי, ובוגרת קורסי גישור, הוראה ולוגותרפיה (Diplomate)

אחרים קראו גם את:

לוגותרפיה

זה הזמן ליישם לוגותרפיה: מציאת משמעות במצבים מאתגרים

גם בזמנים של תחושת אובדן שליטה על חיי היומיום שלנו, אפשר בהחלט לדבר על מציאת …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן