מעתה אמור "לוגותרפיסט ובן השיח"

מתוך הספר: "בין אדם ומשמעות – המדריך ללוגותרפיה יישומית", פרק ה' רעיונות, כלים וחידושים

מעתה אמור: "לוגותרפיסט ובן השיח"

עסקתי לא מעט בשאלה כיצד נכון וראוי להגדיר את מערכת היחסים בין הלוגותרפיסט לבין האדם המגיע לתהליך של חיפוש משמעות. האם להיצמד למונחים המוכרים מהשיח הטיפולי המסורתי – כגון: "מטפל ומטופל", "יועץ ונועץ", "מנחה ומונחה" או "מוביל ומחפש" – או שמא נכון לבקש ביטוי חדש, כזה שישקף באופן מדויק יותר את מהותה הדיאלוגית, הנואטית והייחודית של הלוגותרפיה?

בלב הלוגותרפיה פועמת קריאה עמוקה למפגש אנושי אמיתי – שיח שבו האדם שמולנו איננו מקרה לבדיקה, אלא ישות שלמה הנושאת בתוכה ערכים, מצפון, וחיפוש אחר משמעות. לכן, אני מציע שינוי לשוני־תודעתי שאינו רק סמנטי, אלא מבטא תפיסה שלמה באשר לטיב הקשר האנושי במרחב הלוגותרפי. שינוי זה קורא לנו לעבור משפה של טיפול במטופל – לשפה של נוכחות. משפה של תפקידים – לשפה של הוויה.

  • במקום "מטופל" – "בן שיח"
    כדי להדגיש כי האדם שמולי איננו חולה או חסר, אלא שותף מלא לשיחה, לחקירה, ולמסע אחר משמעות.
  • במקום "מטפל" – "לוגותרפיסט"
    תפקידו אינו לרפא או לפתור, אלא להיות נוכח, להאיר כיווני חשיבה, וללוות את בן השיח בגילוי המשמעות הייחודית לחייו.
  • במקום "מטפל ומטופל" – "נושאי השיח"
    ביטוי המכוון לכך ששני הצדדים שותפים פעילים, מצד אחר נושאים יחד את הסוגיות והתהיות, בעוד שכל אחד מהם לוקח אחריות ונושא את חלקו בשיח.

שינוי זה מבוסס על עקרונות הלוגותרפיה ובראשם השאיפה למשמעות, כבוד האדם, ודיאלוג שווה ערך. השפה שבה אנו משתמשים איננה ניטרלית: היא מעצבת תודעה, מבנה יחסים, ואף יכולה לפתוח או לסגור אפשרויות של צמיחה. כאשר אנו מנסחים אחרת – אנו גם פועלים אחרת.

מכאן, השאיפה היא ליצור מרחב של דיאלוג אמיתי: לא טיפול נפשי אלא דיאלוג, לא תיקון אלא תנועה משותפת. זהו מפגש של 'אני-אתה' במובנו הבובריאני העמוק ביותר – לא כהתבוננות באובייקט, אלא כנוכחות חיה של שניים המתקיימים באמת זה מול זה. מפגש שבו מתאפשרת הקשבה, כנות וחיפוש משותף אחר משמעות, לא מתוך תפקידים אלא מתוך הוויה.

הנה מס' דוגמאות:

  • "במהלך הפגישה, הלוגותרפיסט לא הכתיב פתרונות, אלא פתח מרחב שבו בן השיח שלו יכול לבטא את ערכיו".
  • "ברגע שקט, בת השיח הרימה מבט. הלוגותרפיסט לא ניסה להכווין או לייעץ – הוא פשוט היה נוכח איתה בשתיקה. כך התחיל שיח אמיתי."
  • "הלוגותרפיסט ובן שיחו לא חיפשו פתרון מיידי, אלא הבינו ששאלת המשמעות ראויה להיחקר על ידם יחד, כשני נושאי שיח המנהלים ביניהם דיאלוג כן ומשמעותי"

העיון בקטע זה מתוך המדריך ללוגותרפיה יישומית, מזמן לקורא התבוננות מחודשת בטיב מערכת היחסים הנרקמת במרחב הלוגותרפי. המעבר מהגדרות מסורתיות של "מטפל“ ו "מטופל“ אל "לוגותרפיסט“ ו"בן שיח“ אינו רק תיקון לשוני, אלא ביטוי לתפיסה עמוקה הרואה בדיאלוג מרחב של שותפות, נוכחות ואחריות הדדית. שינוי תודעתי זה מדגיש את מקומה של השפה ככלי מעצב מציאות, ומחייב את העוסקים בלוגותרפיה לטפח מרחב של חיפוש אחר משמעות.
למעשה בכך מתגשמת שאיפתה המרכזית של הלוגותרפיה: לאפשר מפגש כן ואותנטי בין אדם למשמעות.

שלכם
דרור שקד

למאמרים בנושא גישות טיפול והתערבות

למידע נוסף על הספר

Image by Dieter from Pixabay

מתוך הספר: "בין אדם ומשמעות – המדריך ללוגותרפיה יישומית", פרק ה' רעיונות, כלים וחידושים


נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד (Ph.D), לוגותרפיסט קליני מוסמך, חבר באגודה הבינלאומית ללוגותרפיה וניתוח קיומי במכון ויקטור פרנקל בווינה. בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטה תל אביב, ומוסמך Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA. מוסמך לגישור מקצועי ומשפחתי מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגר תאר שני במדעי התנהגות, ותאר שלישי בפילוסופיה (Ph.D). מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב. מייסד כתב העת המקוון "בלוגותרפיה" והמרכז הישראלי ללוגותרפיה יישומית (ICAL). מחבר הספרים: "מבטים נסתרים", "גישור ממוקד משמעות" , "בין אדם למשמעות – המדריך ללוגותרפיה יישומית"

אחרים קראו גם את:

טיפול קבוצתי

קבוצת משמעות בחיים – פרוטוקול הנחייה בקבוצה טיפולית

Meaning of Life Group: Group Application of Logotherapy for Substance Use Treatment Pavel G. Somov …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן