מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
(קטע מתוך הספר "בין אדם למשמעות" המדריך ללוגותרפיה יישומית)
האנליזה אקזיסטנציאלית (ניתוח קיומי Existential Analysis) והלוגותרפיה, הן שני היבטים של אותה גישה פילוסופית-טיפולית, שפותחה על ידי פראנקל. האנליזה האקזיסטנציאלית מהווה את הבסיס הפנומנולוגי והפילוסופי, המתמקד בהבנת מצבו הקיומי של האדם, בעוד הלוגותרפיה היא היישום הקליני-מעשי, המתמקד בסיוע לאדם בגילוי המשמעות בחייו.
האנליזה האקזיסטנציאלית והלוגותרפיה שואפות לעורר באדם תודעה של אחריות כלפי חייו, ולהוביל אותו לחיות את קיומו מתוך בחירה ומחויבות, ובהשוואה לפסיכואנליזה:
- ה"פסיכואנליזה" פונה אל הלא־מודע, הדחפים וחושפת תכנים יצריים מהעבר,
- ה"אנליזה האקזיסטנציאלית" פונה אל הלא־מודע הרוחני הנואטי, שם טמונים הערכים, המצפון והכמיהה למשמעות שמניעים את האדם מבפנים.
חשיבות ממד הרוח באנליזה הקיומית
על פי פראנקל: "לכל תופעה נוירוטית יש ארבעה שורשים, המעוגנים בארבעה ממדים מהותיים של ההוויה האנושית". ("הרופא והנפש" עמ' 182). היא נובעת בו-זמנית מגורמים גופניים (פיזיים), גורמים נפשיים (רגשיים/קוגניטיביים), גורמים חברתיים (סביבתיים), ולבסוף, היא משקפת אופן קיום (מודוס קיומי).
מתוך ארבעת השורשים הללו, הממד הקיומי הוא נקודת המוצא המרכזית להתערבות טיפולית בגישה של האנליזה האקזיסטנציאלית (לוגותרפיה), זהו ניתוח קיומי הנוגע לאופן שבו האדם תופס את חייו ואת משמעותם.
עוד מדגיש פראנקל בספרו "הרופא והנפש" כי תפקידה המרכזי של האנליזה האקזיסטנציאלית הוא לעורר באדם תחושת אחריות פנימית כלפי המשימות והאתגרים שהחיים מציבים בפניו. ככל שהאדם יתחבר לאופי המשימתי של חייו, כך יוכל לחוות את קיומו כמשמעותי ומספק יותר. אדם שאינו מודע לאחריותו חווה את חייו כמציאות נתונה, ללא אפשרות להשפיע או לבחור.
האנליזה האקזיסטנציאלית מעודדת אותו להתייחס לחייו כמשימה שיש לממשה, כאשר כל רגע מזמן הכרעה מוסרית, ערכית ואישית. פראנקל ממחיש זאת באמירה בספרו "האדם מחפש משמעות": "חיה כאילו אתה חי שנית, וכאילו בפעם הראשונה עשית את כל הטעויות האפשריות". המסר של המשפט הוא שעלינו לחיות כל רגע מתוך אחריות ומודעות, כאילו קיבלנו הזדמנות שנייה לתקן טעויות שכבר עשינו בעבר. גישה זו מזמינה אותנו לעצור, להתבונן באחריות ולבחור במודע בדרך הנכונה והערכית ביותר, מתוך הבנה שכל בחירה היא משמעותית ושביכולתנו לעצב את חיינו מחדש בכל רגע.
הסבל כמאיץ משמעות
בשונה מגישות טיפוליות אחרות, כגון הפסיכואנליזה של פרויד השואפת לשחרור מדחפים או הפסיכולוגיה החיובית המדגישה הישגיות וסיפוק, האנליזה האקזיסטנציאלית רואה בסבל עצמו פוטנציאל לצמיחה ולהגשמה עצמית. פראנקל טוען כי לעיתים האדם מגשים את עצמו לא למרות הסבל, אלא דווקא באמצעותו. הסבל אינו בהכרח סימפטום שיש להיפטר ממנו, אלא עשוי להיות הזדמנות לחיים מלאי משמעות.
פראנקל מצטט את דוסטויבסקי: "אני מפחד רק מדבר אחד, שלא אהיה ראוי לסבלי". ("הרופא והנפש" עמ' 138).
ניתוח קיומי כמסגרת אבחונית
האנליזה האקזיסטנציאלית מהווה גם מסגרת אבחונית. היא אינה מסתפקת בזיהוי סימפטומים, אלא מבקשת לחשוף את השורשים הקיומיים של הסבל: כגון חרדת מוות, ריק קיומי, תחושת בדידות, אובדן משמעות, חסמים בבחירות ומעצורים בנטילת אחריות. התסמינים אינם נתפסים כסטיות שיש לתקן, אלא כקריאה פנימית למשמעות שטרם נענתה. זהו שלב בו הלוגותרפיסט מסייע לאדם לזהות את נקודת המשבר, את הערכים שנזנחו ואת דפוסי ההתמודדות שטיפח לעצמו בתגובה למצוקותיו הקיומיות.
למאמרים בנושא פילוסופיה קיומית
לספר בין אדם למשמעות המדריך ללוגותרפיה
למידע נוסף:
Frankl, V. E. (1966). Logotherapy and existential analysis a review. American Journal of Psychotherapy, 20(2), 252-260
Thir, M., & Batthyány, A. (2016). The state of empirical research on logotherapy and existential analysis. In Logotherapy and Existential Analysis: Proceedings of the Viktor Frankl Institute Vienna, Volume 1 (pp. 53-74). Cham: Springer International Publishing
