שתיקה של משמעות 

מאת שגית שלמה שומרת המנגינות

הֲתִקְלֹט אָזְנְךָ אַף מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה אֶת נִיבִי הַשַּׂח?” / רחל

שתיקות מלחיצות אותי. קשה לי עם אנשים שותקים וקשה גם להם איתי שותקת. 

מצד שני השתיקות- אלה שלי ואלה של סובביי- היו (ועודן) אחד השיעורים החשובים בחיי.  

ככל שאני נוברת בסוגיה הזאת אני מבינה כמה מורכבת ומגוונת היא. 

יש כל כך הרבה סוגי שתיקות שחלקן אף עשויות לבטא דבר והיפוכו, לעיתים בו זמנית: 

כוח וחולשה, איפוק והתרסה, רגש ושכל ועוד.

עד כמה יש לנו בחירה בשתיקה ועד כמה  זאת היא שבוחרת בנו? 

עד כמה מקום של התפתחות היא משקפת ועד כמה של תקיעות? 

ואחרון- עד כמה מגולם בה מימד הרוח? עד כמה בלשון הלוגותרפיה היא שואלת אותנו שאלות? שולחת לנו רמזים? והאם בעצם היא מהווה קריאה עבורנו למציאת משמעות? 

רבות נכתב והושר על שתיקות. הן טומנות בחובן עולם שלם ומגוון של אפשרויות והן תמיד תמיד חידתיות.

בחרתי לדון בסוגיה זאת דרך שני שירים שאהבתי במיוחד המחזיקים בעיניי את אותה המורכבות והאניגמתיות של השתיקה, ומזמנים את גילוי משמעותה האמיתית.  

אז הפעם לא אשתוק.. אלא רק לאחר שאסיים את הפוסט

 ואולי אותה שתיקה / שמרית אור ונורית הירש

“.. ואולי אותה שתיקה 

תישבר בעוד דקה 

ואפול על צווארך 

שב מדרך רחוקה 

ואולי אותה שתיקה 

תשאר כה מעיקה 

שאמצא אותי הולך 

שוב בדרך הריקה..”

לשמיעת השיר ביוטיוב לחץ כאן 

 כל הזכויות על השיר/ים ו/או על חלקם שמורות למחבר/ים בלבד

 

אני שותק אלייך / יעקב אורלנד

“אני שותק אלייך

אמנם כן, אני אומר לך הרבה מילים

כדי שתשמענה שתיקותיי,

ואת יודעת, כמה את יודעת לפסוח עליהן,

להקשיב לדומיות בלבד.

מן השתיקה נבראו השירים, החוכמה, העולם כולו,

ואני ואת.

גם אלוהים עצמו שתיקה הוא..”

 כל הזכויות על השיר/ים ו/או על חלקו/ם שמורות למחבר/ים בלבד

אני מבקשת לטעון שהשתיקה היא חיפוש אחר משמעות. היא דרך של האדם לברר היכן הוא עומד ביחס לעצמו וביחס לזולתו על ערכיו וביטוייהם בחייו. 

“המילים” ו”השבילים” בשיר “ואולי אותה שתיקה” מתבררים כ”כלים חד פעמיים” או לפחות זמניים שאין בהם היכולת האמתית לשקף משמעות כי אם רק ניסיון כזה.

לעומת זאת השתיקה תמיד רלוונטית והיא מייצגת משהו שהוא מעבר לכאן ועכשיו. השתיקה כמו המשמעות היא נצחית.

הדובר בשיר מעלה זאת (את החיפוש) כאפשרות “ואולי אותה שתיקה” בעוד השיר השני הופך אפשרות זו לוודאית, כפי שכותב אורלנד: “את יודעת להקשיב לדומיות בלבד”, “שיחותינו רווחים הן, הפוגות שבין ההגיים/סימני פיסוק בלבד, אותות קריאה ושאלה”.

במהלך אותו חיפוש השיר “ואולי אותה שתיקה” מכריע לכאורה כי שתיקה היא חסם לאהבה, היא “מעיקה” והיא סמן ל“דרך ריקה” (אולי הריק הקיומי? תחושה של העדר המשמעות?), אך למעשה מדברת היא (השתיקה) את “כל הטוב וכל הצער” והדובר “לא יודע אם לשתוק”, כלומר: על אף שהוא מבקש שהיא “תישבר” כדי ליפול על צווארה של אהובתו הוא מכיר גם בעוצמה שלה שאולי אף גדולה יותר ממילים. 

לעיתים השתיקה אינה החיפוש כי אם המשמעות עצמה. כך עולה באופן בולט מהשיר “אני שותק אלייך”: “מן השתיקה נבראו השירים, החוכמה, העולם כולו, ואני ואת. גם אלוהים עצמו שתיקה הוא.

בשני השירים דמות האהובה נתפסת כיודעת, כמבינה, כמושיעה,

והדובר לעומתה נראה חסר ביטחון, חרד מהבאות- “אני פוחד תמיד מהמילים שאין ביניהן רווח“, או בשפת הלוגותרפיה- הוא חושש אולי מהעדר משמעות בלבד ובביחד.

בשיר של שמרית אור פונה הדובר אל אהובתו: “עשי רק צעד, רק צעד/ כי רק את יודעת מה נותר” ובשיר של אורלנד: “אני אומר לך הרבה מילים/ כדי שתשמענה שתיקותיי/ ואת יודעת, כמה את יודעת לפסוח עליהן”. 

למראית עין הוא מצפה ממנה לתשובות, אך בקריאה מעמיקה יותר נראה כי הוא יודע אותן אך הוא זקוק להדהוד שלה ולאישורה. המפגש ביניהם הוא העיקר , הוא הדבר החשוב, בו טמונה המשמעות האמיתית. (encounter)

השיר של יעקב אורלנד אף מעלה רעיון זה דרגה אחת למעלה ומעביר את אותו המפגש לרמה הרוחנית כשמחבר בחוויה את האדם עם אלוהיו במקום אחדותי:

 “ואני ואת/ גם אלוהים עצמו שתיקה הוא” וכשמסיים את השיר במשפט: “ורק כדי שיימצא אלוהים בינינו /אני שותק אלייך“,

כפי שכותב ויקטור פראנקל: “האלוהים הוא בן שיחתך במונולוגים הכמוסים ביותר שלך”. 

             אחד המשפטים העוצמתיים ביותר בעייני בשיר “אני שותק אלייך” הוא: 

אבל הביטי בעולם ולא תראי דבר”.

בתרגום הלוגותרפי שלי רוצה המשורר לומר- המשמעות כמו שאומר הנסיך הקטן של אכזופרי,

סמויה מן העין, היינו לא ניתן לראות אותה ובוודאי לא להמליל אותה אלא רק להרגיש בה.

אפילו אלוהים, אומר המשורר, “אמר” בלית ברירה “רק כדי שיכירו בו”.  

אבל כדי לשמור עליו (“כדי שיהיה אלוהים בינינו”) ועליה (על המשמעות) “אני שותק אלייך..”

ואסיים בנימה אישית-

בשנה האחרונה פגשתי איש מיוחד במינו בן למעלה מתשעים שהשתתף במחזמר ״אירמה לה דוס״ וביחד שרנו מתוכו לא פעם את השיר ״השתיקה מדברת״ בביצועו המקורי של אריק איינשטיין : ״באהבה כמו בתפילה נשב דומם בלי אף מילה השתיקה מדברת ושפתה אהבה״ 

התבוננתי בו עמוקות, בפניו למודות החיים, בתנועותיו היפות התואמות להפליא את קצבו וצליליו של השיר, בהכרותו את השיר על הניואנסים הכי קטנים שלו , בצלילתו אל העבר וחוויתו המחודשת לרגעים, בהתמוגגותו תוך כדי האזנה לשיר כאילו קיבל את המתנה הכי יקרת ערך שאדם יכול לבקש לו בחייו,

ובאותם רגעים לבי יצא אליו 

האמנתי לו שבסוף בסוף משמעות השתיקה היא, או לפחות צריכה להיות, אהבה 

 כל הזכויות על השירים המופיעים באתר ובפוסט זה שמורות למחברים 

אודות שגית שלמה

שגית שלמה
שגית שלמה, חוקרת שירה ומשמעות, לוגותרפיסטית, Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA. עוסקת בפיתוח תכנים, מרצה ומנחת סדנאות וכן משמשת כיועצת התוכן של מגזין "בלוגותרפיה". מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומציאות” אשר משמש קהל קוראים רחב ואנשי מקצוע.

אחרים קראו גם את :

יום המשמעות 

מאת שגית שלמה, לוגותרפיסטית, חוקרת שירה ומשמעות ומחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה …

כתיבת תגובה