עטור מצחך משמעות

מאת שגית שלמה , שומרת המנגינות

"שום אדם אינו יכול לבוא במקומו של אדם אחר- בשל ייחודיות מהותו של כל אדם"/ 

ויקטור פראנקל (אליזבת לוקאס*)

את השיר הבא, כפי שפעם סיפרתי, קיבלתי במתנה בגיל 16 מחברה של הוריי. מאז הוא הולך איתי יד ביד ומלמד אותי בכל פעם שאנחנו נפגשים דבר מה חדש על עצמי. 

"עטור מצחך" שירו של אברהם חלפי משנות החמישים של המאה הקודמת מבחינתי חי ונושם כאילו נכתב היום ומזכיר לי את משמעויותיה המגוונות ואת רבדיה השונים של האהבה , אך יותר מהכל את ייחודיותה וחד פעמיותה.  

על משמעות המצח 

 שמו וחלק מתוכנו של השיר מתמקד ב"מצח" הפיסי והמטפורי. אני לא מכירה כמעט שירים שנוגעים באיבר זה, לפחות לא כך. לעומת איברים כמו עיניים, ידיים, פה הוא די זנוח  בשירים על אף שהוא אזור בולט וחשוף בפנים. המשורר יוצר כאן צירוף אוקסימורוני "עטור מצחך זהב שחור" כדי להדגיש בעיניי את ייחודיותה של אהובתו, כאשר ככל הנראה הילה או עיטור זהוב מקשטים את שחור שערה ומבליטים כך את יופיה. כה רב הוא בעיני האוהב עד כי אפילו המשוררים, גדולי הכותבים לא בטוח הצליחו לתארו. 

אנחנו משתמשים בשפת היום יום בביטוי "כתוב לו על המצח" בשביל לציין את אותה שקיפות שחלק זה מייצג, כך רואה הדובר בשיר את פנימיותה של אהובתו.

כמו כן הבית האחרון: "עטור מצחך זהב שחור/ יקרב אל שפתי כחרוז אלי שיר" העלה במוחי את הצירוף "נשיקה במצח" המתאר אהבה פשוטה, תמה, אפלטונית כמעט כלפי הנמענת בשיר שרק מלהביט בה לדובר "אין קול ודברים" והוא "שוכח הכל אודות אחרים".

כמיהה אינסופית למימוש האהבה במלואה 

 יש בשיר בעיניי התייחסות לשלושת מימדי האהבה- הדובר פותח וסוגר את השיר באהבה הרוחנית, הנואטית המתארת את נשגבותה של אהובתו, זאת דרך הקבלתה לשיר ולמאפייניו.  

בהמשך מתייחס למימד הנמוך של האהבה, המשיכה הגופנית- הדובר אינו רוצה להיות "נזיר מתפלל" או בתפקיד של "אח" אלא מבקש לממש את אהבתו לגוף הנמענת. זאת עושה דרך תיאורו האירוטי בבית ב': החלוק הורוד שמטונימי לגופה.

בהמשך נכנס האלמנט הרגשי "שוכנת נפשי בין כתלי ביתך/ ושבויה בין כתלייך/ ממני נפרדת/ 

עת אני בגופי נפרד ממך. " הנפש של הדובר כמו בשבי האהובה. ראיית האדם בכוליותו כפי שרואה הדובר את אהובתו היא מיסודות הלוגותרפיה.

 

אהבת אישה כאהבת שיר 

שיר ,כך נראה ,לפי הדובר (וגם לדעתי..) הוא משהו מקודש, נשגב, תמיד קצת מרוחק ובלתי מושג. ניתן להתקרב אליו אך לעולם לא להבינו לגמרי ("יקרב אל שפתי כחרוז אלי שיר"), הוא בבחינת מעט המכיל את המרובה, הוא רב רבדים ורב משמעויות, הוא השלם שגדול מסכום מילותיו- וכך גם האהובה:   

"אינני זוכר אם חרזו כך בשיר", אינני זוכר אם כתבו כך בשיר" ,"למי שתהיי חייו מלאי שיר". 

השיר הוא סמל, הוא עדות למה שיש שאין אפשרות לתופסו בשכל הישר.

כפי שכותב הלוגותרפיסט גוזף פאברי: "האהבה מגלה בנאהב את האפשרויות הטמונות בו ואשר לא מומשו עדיין , אפשרויות אלה הן ייחודיות , ולכן אי אפשר להבין אותן בהיגיון הצרוף"*** 

אהבה פואטית או הפואטיקה של האהבה/שבאהבה

ניתן כמעט לצייר את תיאוריו המטאפוריים המופלאים והחד פעמיים של הכותב. נראה כי עבורו אין בכוחן של המילים לתאר את עוצמת אהבתו וכמיהתו כלפי הנמענת ורק הסמליות אולי תצליח להתקרב אליהן- "פרוש חלומי כמרבד לרגליך/ צעדי אהובה על פרחיו פסיעותיך", "שוכנת נפשי בין כתלי ביתך",  

לחן המשקף משמעות 

המנגינה של יוני רכטר לשיר מצליחה בעיניי לתפוס את התנועה הרגשית שיש בו, את הסערה הפנימית שחווה הדובר בשוועתו לאהובה. המעבר בין סולמות, הפסנתר במרכז כמו היו הקלידים רגשותיו הסוערים של הדובר, הקולות המלווים בשירה את אריק איינשטיין (במקור יהודית רביץ קורין אלאל ואבנר קנר מלווים) כאילו הם הקולות השונים בראשו ובליבו של הדובר- כל אלה ועוד ממחישים ומשלימים את מילות השיר לכדי יצירה בעלת משמעות ומלאת אהבה. 

אהבה לא ממומשת אינה מבטלת את קיומה 

נדמה שלמרות שהדובר ככל הנראה אינו מצליח לממש את אהבתו עם הנמענת הוא רואה בה פלא, נס גדול, כפי שכותב ויקטור פראנקל: "האהבה אינה "הישג" אלא חסד. באמצעות החסד זוכה האדם להגשמת הייחודיות והחד פעמיות שלו." **

לסיום, 

השיר הזה כולו מזמין אותי לשים לב לא רק לאהבה בהוויתה אלא לפוטנציאליים שלה, למשמעות הטמונה בה ובמי שהיא יכולה להיות, שוב כדברי פראנקל: 

בעשייה הרוחנית של האהבה אנו תופסים לא רק את הייחודיות והחד פעמיות של האדם האהוב כפי שהוא ("הוויה"), אלא גם את מה שהוא בייחודיות ובחד פעמיות שלו יכול להיות "מטרתו הסופית"** 

 

*מתוך: חיים משמעותיים/ אליזבת לוקאס 

** מתוך: הרופא והנפש/ ויקטור פראנקל

*** מתוך: המשמעות של חייך/ ג'וזף פאברי

כל הזכויות על השיר ו/או חלקו שמורות למחבר/ת

זכויות התמונה שמורות ל Mystic Art Design

נכתב ע"י שגית שלמה

שגית שלמה, סטודנטית לתאר שלישי (Ph.D), בוגרת התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטה תל אביב ו Viktor Frankl institute USA ומוסמכת Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם מכון ויקטור פרנקל ארה”ב Viktor Frankl institute USA ,​בעלת תואר BA בלשון וספרות ו- MA במנהל ומנהיגות החינוך -אוניברסיטה תל-אביב. חוקרת שירה ומשמעות, ומלווה את התפתחות האתר מראשיתו כיועצת תוכן מקצועית וככותבת תוכן ומאמרים. ​מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה למעשה” אשר משמש קהל קוראים רחב, חוקרים ומטפלים.

אחרים קראו גם את:

חירות משמעות

החירות למשמעות

החירות למשמעות  אז אנחנו אולי יודעים מאיפה באנו אך האם ברור לנו גם לאן אנחנו …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן