להקיץ אל המשמעות

מאת שגית שלמה, שומרת המנגינות

"החלומות הם יצירות אמת של הלא מודע, ולכן אפשר לצפות שלא רק יסודות של הלא מודע האינסטינקטואלי יעלו אל פני השטח אלא גם יסודות של הלא מודע הרוחני" (ויקטור פראנקל*)

על מה את חולמת? על מה אתה חולם? מה אומרים לך ועליך חלומותיך?

הגישה הפסיכואנליטית תחפש בחלומות את הלא מודע היצרי , את ביטוייו של האיד, את החרדות, את התשוקות, את האיסורים. נמצא שם את פחד המוות, ביטויי תוקפנות ומין שנחסמים ע"י הסופר אגו, מגבלות החברה והתרבות ועוד. 

הגישה הלוגותרפית אף היא עוסקת בלא מודע אך היא מרחיבה את פרויד וממשיכיו. היא עוסקת בלא מודע הרוחני-  זה המגלה לנו "סודות" על עצמנו שלא העזנו לראותם נכוחה במציאות אך הם לא מהווים איום אלא הבטחה, הם עשויים לקחת אותנו אל "פסיכולוגיית הגבהים" כפי שמכנה זאת ויקטור פראנקל ולא אל "פסיכולוגיית הנבכים".  

כשקראתי את שירי החלומות או השירים על החלומות (הבחנה שהמשוררת אגי משעול עורכת) נזכרתי בסיפור הילדים "איתמר מטייל על קירות" מאת דויד גרוסמן, שם יש משפט: "כשנכנסים לתוך תמונה, רואים ושומעים דברים שלא רואים ולא שומעים מבחוץ". 

כי קשה לתאר בחומרי המציאות שברשותנו דבר ששייך למצב הכרתי אחר, אך נדמה לי שכדאי לנסות, לפחות דרך השירים, כי לחלומות תפקיד דומיננטי בחיפוש אחר משמעות…  

אעשה זאת דרך שלושה שירים מופלאים בעיניי: שיר קצר של אגי משעול (ללא כותרת), השיר "חלומות" של רחל שפירא ו"חלום בתוך חלום" של ביאליק. 

© / אגי משעול 

כששחיתי במרק הקוסמי 

שהיה מחי 

פגשתי חולם אחר

שנקלע לחלומי ואמר 

אם את רוצה להגיע

שחי פרפר 

© חלומות/ רחל שפירא יאיר קלינגר

"חלומות של אתמול 

הם שלהבות נרעדות 

לא יכול כל החושך 

לכבות. 

אל תסב את פניך 

אתה מלא דברים כמוסים 

אל תגיף את התריסים 

חפש בין המילים. ."

© חלום בתוך חלום /ח"נ ביאליק

"..וָאָנוּם בְּהָקִיץ וּבְהָקִיץ חָלַמְתִּי

חֲלוֹמוֹת בְּטֵלִים, הִרְהוּרֵי מַחֲשָׁבוֹת,

וּלְנֶגְדִּי בֶּחָזוֹן שִׁוִּיתִי, דּוֹמַמְתִּי

רֶפֶשׁ, גַּל אַשְׁפָּה וּבְלוֹי סְחָבוֹת.

מִבְּלוֹי הַסְּחָבוֹת מְקַבְּלִים תָּפְרוּ,

תַּרְמִילִים עֲמֻקִּים, שׁוּלֵיהֶם נָשָׁקְתִּי,

וָאֶלְעַג לַחֲלוֹמוֹת שֶׁשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ

וָאֶצְחַק בְּלִבִּי, מִכְּאֵב לֵב צָחָקְתִּי.."

אסוסיאציות חופשיות 

השיטה לפענוח החלומות בעולם המשמעות (כמו בפסיכואנליזה) היא דרך אסוסיאציות חופשיות. אני חושבת בשירים הנדונים על "המרק הקוסמי" ו"הפרפר" של אגי משעול, על "השלהבות" ו"התריסים המוגפים" של רחל שפירא, ועל "בלוי הסחבות" ו"הדל המוכה" של ביאליק. אינני יודעת האם מטאפורות אלה הן אסוסיאציות של המשוררים או שנכתבו תוך מחשבה ועיבוד אך בכל מקרה הן מעלות אצלי ואצל כל קורא אחר, אני מניחה, אסוסיאציות שונות ומגוונות. למשל: המרק הקוסמי מעורר בי אסוסיאציה של עולם מלא טעמים, של משהו נזיל וקשה לאחיזה, של יקום שופע הזדמנויות ואפשרויות,  וה"פרפר" מעלה את הצורך במעוף, את אימאז' הנסיקה, את התנועה מעלה ועם זאת את העדינות, היופי, השבריריות. כלומר: אולי בפער האסוסיאטיבי הזה בין הרצון להגביה לבין החשש לאבד בדרך תכנס המשמעות ותאפשר ביטחון וחיזוק האחיזה דרך מטרה כלשהי שיש להגשים. 

שמירה על אובייקטיביות 

כאמור, לפי פראנקל, בחלום לא חייבים להסתתר תכנים מיניים מוקדמים ואלימים וכפי שהוא כותב בספרו "האל הלא מודע": "תופעות של הלא מודע הרוחני הן עובדות אמפיריות.. אנו מבקשים לאמץ את..האובייקטיביות". 

זאת אמירה מורכבת ומחזיקה ביסודה מעין סתירה כי החלום מעצם טיבו הוא סמלי וקשה לאימות לפחות במדדים אובייקטיבים ובכלים שיש לנו בשפת המציאות. עם זאת אני מפרשת זאת כהצמדות לפרטי החלום ככל שניתן וכמה שפחות לערוך אינטרפרטציות מרחיקות לכת, פרשנויות על פרשנויות, היינו גם בניסיון לפענח יש סקאלה ופראנקל מציע, להבנתי, להשאר ככל שניתן קרוב ל"שפת החלום". 

למשל: "שחיית הפרפר" ב"מרק הקוסמי" המומלצת לדוברת החולמת ע"י החולם האחר במקום שתהיה ביטוי לתנועות אגרסיביות, לאלימות מבעבעת, המיקוד יהיה דווקא במפגש בין שניים, בהכוונה בתוך הכאוס אל מקום גבוה, בתנועה במלוא המרץ כפי שהיא נראית בשחיית פרפר וכו'.

בשיר "חלומות" אפשר יהיה להתבונן בבית ב': "על מצע השלכת/ החלומות מלחשים/ רק פרחים מיובשים/ דוהים בין הדפים.", באופן "אובייקטיבי" ככל שניתן או קרוב למציאות המוכרת לנו, למשל שהחלומות מוצגים ככוח חי, חיוני, מניע, לא שוקט- "מלחשים" (שאולי מייצג גם את המשמעות שהיא כשלעצמה מלאת פוטנציאל לחיים) שעוצמתו מודגשת נוכח הקמילה והדהייה שהסתיו מייצג. 

חלומות ודתיות 

"לא מפתיע למצוא מידיי פעם מוטיבים דתיים מובהקים ביותר בחלומותיהם של אנשים שהם לא דתיים במוצהר , וזאת משום שראינו שלא זו בלבד שקיים ליבידו מודחק ולא מודע אלא קיים גם רליגיו מודחק ולא מודע" / פראנקל*

"השלהבות הנרעדות" של רחל שפירא הזכירו לי את אש התמיד שדלקה על המזבח בימי בית המקדש ואת קיום מצווה זאת ביהדות כסמל לאמונה בבורא,

או בסימן חנוכה זה התחבר לי לציטוט של הבעל שם טוב: "גם אור קטן מאיר חושך גדול". הפניות אלה אינן מקריות ואולי מחברות את החולם, גם בשיר, למקום אמוני שאף הוא אינו מודע לקיומו. אף אצל ביאליק יש בשיר ארמזים מקראיים "חסד", "אוד מצל מאש" שלמרות שהשימוש בהם ככל הנראה מכוון ע"י המשורר, הדובר שלו בשיר, החולם עצמו, לא בטוח ער למשמעותם הדתית ולפוטנציאל למצוא בהם פשר. 

 חלום כפוטנציאל להתמרה 

"רק היצירתיות של המוח החולם יודעת להתמיר (טרנספורמציה) את האסון המתקרב לחזיון אסתטי" / אגי משעול** 

ביאליק מתאר בשיר שתי תמונות שצפות ועולות בחלום הדובר. על אף שהוא קובל על בואן תחילה "ואלעג לחלומות" ,"חלומות בטלים", אי אפשר שלא לשים לב לשינוי נקודת המבט בעקבותיהן ועל קיום פוטנציאל הרע להפוך לחיובי: גל האשפה ובלוי הסחבות שהפך לתרמילים עמוקים, והדל המוכה והנגוע "אוד מצל מלהב" שנפטר אף מהמעט שהיה לו "רַק מַקְלוֹ לְבַדּוֹ אֵין תַּרְמִיל עַל שָׁכֶם. וַיָּשֶׂם אֶת רַגְלָיו אֶל אֶרֶץ שׁוֹמֵמָה". אין זה משנה למה התכוון המשורר ב"שימת הרגליים"- אם לעלייה לארץ, או שיבה ליהדות, ציונות וכד', כי בסופו של דבר היה בעיניו ערך רב לחלום , הוא התמיר את מצבו כפי שכתוב: "וָאַאֲמֵן בַּחֲלוֹמִי בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה/ וָאֶבְכֶּה רַב בֶּכֶה, מִטּוּב לֵב בָּכִיתִי."

לסיום

רחל שפירא ממליצה בשירה בפרשנות שלי לפתוח את תריסי החלומות ולמצוא בהם רמזים- רמזי משמעות: "אל תסב את פניך / אתה מלא דברים כמוסים/ אל תגיף את התריסים/ חפש בין המילים. ."

איך לעשות זאת?  

פחות שכל והרבה נוכחות ותשומת לב לרגע הנוכחי, כפי שכותבת אגי משעול במאמרה על החלומות והשירה: "כל בוקר לתפוס את החלום לפני התערבות השכל, מבלי להתעניין בפשר החלומות אלא מתוך "ההשתאות והיופי החזקים ממנו לעין שיעור".

מזמינה אותנו ללמוד מחלומות בשירים על הלא מודע הרוחני שלנו ועל כוחו לכוון אותנו אל עבר המשמעות בחיינו או במילים אחרות, 

שנחתור אל חלומות להקיץ ולאו דווקא לחלומות בהקיץ.

* מתוך: האל הלא מודע /ויקטור פראנקל 

** מתוך כתב העת מאזניים על חלומות ושירה/ אגי משעול 

כל הזכויות שמורות למחברי השירים 

כל הזכויות על תמונת הנושא שמורות ל אתר pixabay ול Stefan Keller

This site is not for profit. ©All rights reserved to the authors and authors of the article and / or the book and / or to the source sites – we respect copyright and make an effort to locate the rights holders in the photographs and texts that come to us. If you have identified a photo or text on the site that you have rights to, you may contact us by email and request to stop publishing it or request to add your credit.

נכתב ע"י שגית שלמה

שגית שלמה, סטודנטית לתאר שלישי (Ph.D), בוגרת התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטה תל אביב ו Viktor Frankl institute USA ומוסמכת Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם מכון ויקטור פרנקל ארה”ב Viktor Frankl institute USA ,​בעלת תואר BA בלשון וספרות ו- MA במנהל ומנהיגות החינוך -אוניברסיטה תל-אביב. חוקרת שירה ומשמעות, ומלווה את התפתחות האתר מראשיתו כיועצת תוכן מקצועית וככותבת תוכן ומאמרים. ​מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה למעשה” אשר משמש קהל קוראים רחב, חוקרים ומטפלים.

אחרים קראו גם את:

קול המצפון

הקול הפנימי – מסע בעקבות המצפון

האם עצרתם פעם לחשוב מהו באמת המצפון? אולי הדבר המסתורי ביותר שקיים בנו. אין לו …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן