9
Nov
2019

המשמעות יפה כלבנה 

מאת שגית שלמה, לוגותרפיסטית,  Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA.מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומציאות”, עוסקת בכתיבה ובחקר שירה ומשמעות.

״היות אדם פירושו להתפתח ולהתעלות מעל ומעבר לעצמנו… פירושו להשתייך ולהתכוון למישהו או למשהו״ / ויקטור פרנקל*.

“מי זאת עולה?” שואל אביתר בנאי בשירו “יפה כלבנה”. 

לי זאת לא נשמעת כמו עוד שאלה אינפורמטיבית אלא יותר כמו שאלה רטורית, כמו ידיעה פנימית שזקוקה לאישור, לתיקוף, להנכחה. 

השיר “יפה כלבנה” של אביתר בנאי מצטייר אצלי כדיאלוג פנימי-רוחני שמנהל הדובר עם עצמו, כאשר ה”את”, הנמענת בשיר, באשר תהיה- האישה, השכינה , ה”אני” האמיתי שלו, המשמעות?..- 

היא דמות נשגבת, אלוהית, זכה וטהורה או לפחות כזאת בפוטנציה. 

הציטוטים “מי זאת עולה”, “יפה כלבנה” לקוחים משיר השירים. בפרק ג’ 6 כתוב: “מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל”  

ובפרק ו’ 10 כתוב: “מִי-זֹאת הַנִּשְׁקָפָה, כְּמוֹ-שָׁחַר:  יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה–אֲיֻמָּה, כַּנִּדְגָּלוֹת”. אלה מגבירים את עוצמת החוויה הטרנסנדנטית, לפחות שלי, כמו גם הלחן והביצוע המהפנטים של אביתר בנאי.   

מה יהיה בתוכנו? 

הכותב חוזר שלוש פעמים בשיר הקצר הזה על המילה “תוכי”- כמו רוצה להדגיש את ההתרחשות הפנימית הסוערת, הבלתי פוסקת, הזרמים תת קרקעיים שמבעבעים בו כפי שמתבטא בפתיחת השיר “סופות מתוכי ומחוץ מוטטו את קירות הבית”, שמיד מכניס את הקורא לנבכי נפשו של הדובר בשיר, ואולי לנבכי נפשו שלו עצמו. בחזרה על המילה “תוכי” אולי יש גם כוונה להראות שהכל בסוף מתחיל ונגמר אצלינו, בתוכנו, וכל מה שקורה בחוץ הוא השתקפות שלנו. 

תנועה דו כיוונית אל המשמעות וממנה

מיהו אדם המחפש משמעות? לרוב זהו אותו אחד שאיבד אותה- שחש כמילות השיר מפוזר, נשבר: “ואת מתוכי זרמת מפוזרת”, “היית בתוכי נשברת”, 

מיהו אדם המוצא אותה? 

זהו אותו אחד שעשה משהו בעל ערך, שלא תמיד ניתן לתארו במילים: “וחזרת עייפה ושותקת”, ובעיקר שיש בו התמסרות ונתינה לאחר: “על יופייך לזרים מוותר”

לא אבקש דבר.. מלבד..?

הדובר מצהיר שאינו רוצה דבר מהנמענת, ואינו מבקש הוכחות לכלום אך בהמשך מסתבר שה”כלום” הזה בכל זאת כולל כמה וכמה דברים- “הורידי אודם שפתייך/ אבק דרכים רחצי מרגלייך”, “היי לי קרובה וזוכרת היי לי רק לי מיוחדת”, “היי לי אחות מקודשת היי יחפה מנוחמת”

אם חושבים על זה לעומק זה בדיוק מה שכוללת המשמעות- היא ייחודית לנו, היא קרובה לליבנו, היא זכורה לתמיד, יש בה ניקיון , כוונה טהורה קדושה והתעלות. 

למה דווקא המשמעות כלבנה? 

המשמעות לא תמיד נראית וצריך לחפש אותה, כך גם הירח מופיע כשהכל חשוך, אבל עם בואו הוא מאיר את השמים באור יקרות וכל החושך נעלם מוסווה או מקבל פרספקטיבה אחרת. 

ולמה עולה? 

כי בקיומה של משמעות, בהגדרתה, בעצם הוויתה יש משום עליה, התגברות, יציאה מעצמנו, התכוונות והתרוממות רוח. 

לסיום, 

הלוגותרפיה מכונה תרפיה של אהבה, כי לדידה האהבה היא תכלית הקיום האנושי- לשם זה התכנסנו, והאהבה שוכנת בשיר בכל מילה ובכל צליל שלו- כפי שהיא בחול וכפי שהיא בקודש תוך ניסיון לעשות האלהה שלה ולקרב אותה אל הבורא.   

 

* פרנקל, ו’ (2010). הרופא והנפש. יסודות הלוגותרפיה והאנליזה האקזיסטנציאלית. הוצאת דביר

 

יפה כלבנה /אביתר בנאי

סופות מתוכי ומחוץ מוטטו את קירות הבית

ואת מתוכי זרמת מפוזרת וחזרת עייפה ושותקת… 

לקישור למילות השיר במלואן – לחץ כאן למעבר לשירונט 

   לשמיעת השיר ביוטיוב לחץ כאן 

Image by Brenda Marks from Pixabay 

 

You may also like

מעליות אל האהבה
לוגותרפיה – תמצית הגישה
המקרה של שוהם – הצצה לשיחה לוגותרפית
שובי לערכך 

Leave a Reply