גלי המשמעות 

מאת שגית שלמה, לוגותרפיסטית,  Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA, עוסקת בכתיבה ובחקר שירה ומשמעות. מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומציאות”

גלי המשמעות 

“דינמיקה רוחנית בשדה מתחים.. קוטב אחד מיוצג על ידי המשמעות שיש למלאה והקוטב השני מיוצג על ידי אותו אדם שעליו מוטלת המשימה הזו (Frankl, 1963)

הקשר בין הגלים לבין הים הזכיר לי את מערכת היחסים בין האדם למשמעות והשתקף לי מבעד לשירים שונים.  

שגית שלמה
שגית שלמה 2019

“הים מכה את גליו” (אתי אנקרי)

האדם, לפי הלוגותרפיה, נמשך למשמעות, היא דוחפת אותו לפעולה כמו שהים גורם לגלים להטלטל, לנוע, לשנות צורה.   

“לי כל גל נושא מזכרת”  (חיים חפר)

האדם נזכר במשמעות, הוא מעלה אותה מתוכו, ממעמקי ליבו, הוא מתאווה אליה, מתגעגע.   

כיסופיו מבטאים את רעיון ההזכרות במשהו שהיה תמיד בניגוד לאלמנט היצירה יש מאין, 

כפי שטוען פרנקל: “המהות קודמת לקיום, המשמעות קיימת תמיד, ללא תנאי, ושומה על האדם למצוא אותה” 

“לפעמים הים שקט ואין גלים” (מיכה שטרית)

לא תמיד המשמעות צפה ועולה, לעיתים היא נעדרת מחייו של האדם. הוא חי בחוויה של ריק, של חיפוש עקר, של תסכול קיומי ושל “אינות”. זה המצב שבו הים שקט ואין גלים,  קיומו של האדם בהעדר משמעות מוטל בספק. 

“ואם הים גועש” (רפאל אליעז)

שורה זו מתוך “זמר אהבה לים” מספרת לנו על המשמעות המבעבעת בתוך כל אחד מאתנו, עד כי לעיתים בשל עיוורון אנושי, בשל מנגנוני הגנה כאלה ואחרים, בשל עטיפותיה של הרוח- הפסיכה והפיזיו היא מתמזגת עם חושך ושמיים “חיוורים” (“אם עוד החושך רב ואין כוכב לי”, “ואם החווירו עד בלי שחוק שמים”) בשל העובדה שאינה מובנת לנו, שאיננו מצליחים לפענח אותה. וכשהים גועש יגעשו גם גליו כפי ששר ישי ריבו “ליבי התהפך בקירבי/ כמו הגלים לנגדי” (הים)  

“גל רודף גל ונשבר” (מיכה שטרית)

מה קורה כשאנשים רודפים אחרי הישגיות, אחרי נכסים, אחרי הצלחה,

ומונעים מתוך מקום תחרותי, מצורך בשליטה וכוח? הם נשברים ושוברים זה את זה כמו הגלים.

כאשר אדם מחפש אחר המשמעות הוא נמשך ע”י רוחו, על ידי נשמתו, ע”י כוחות האהבה שבו והצורך להעניק. כך גם הגלים שבמצב שהים במיטבו נעים בסינרגיה, בתיאום, בחיזיון עוצר נשימה ביופיו ובסדר הלכאורה מקרי שלו.   

שאני גל, שאני גל,/ אל ארץ חלומי.”  (רפאל אליעז)

הגלים הם תצורה של הים כמו שהאדם מתממש במשמעות שהוא מקיים בחייו. 

ידיעת האדם את מקומו בעולם “כיפת זהב מעל/ תחתי תהום ודמי.” (שם) מאפשרת לו לנוע אל המקום הראוי לו, 

לא פעם לא קל לו לעשות זאת בכוחות עצמו, לכן נושא מעין תפילה “שאני”, מבקש אולי המשאב, את יכולותיו הסגוליות להתעורר ולהניע אותו אל עבר החלום, אל המשמעות בחייו. 

לסיום, 

נתן יונתן בשירו “באותו גל” מפליא בעיניי לתאר את האדם על המשמעות העוטפת אותו, הנובעת ממנו וההכרחית כדי שחייו יהיו בעלי ערך באמצעות חציית “הימים והארצות”, גילוי סודו של האדם, היינו: חתירה למציאת הגרעין האנושי והאותנטי שבו ו”שידור”- הפקה, פעולה אחראית בעולם “באותו גל/ מאותו ים”   

 

בצילומים: שגית שלמה, חוף ת”א 2019 

נכתב ע"י שגית שלמה

שגית שלמה
שגית שלמה המכונה גם "שומרת המנגינות" הינה חוקרת שירה ומשמעות, לוגותרפיסטית, Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA. עוסקת בפיתוח תכנים, מרצה ומנחת סדנאות וכן משמשת כיועצת התוכן של מגזין "בלוגותרפיה". מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומציאות” אשר משמש קהל קוראים רחב ואנשי מקצוע.

אחרים קראו גם את:

לוגותרפיה

זה הזמן ליישם לוגותרפיה: מציאת משמעות במצבים מאתגרים

גם בזמנים של תחושת אובדן שליטה על חיי היומיום שלנו, אפשר בהחלט לדבר על מציאת …

כתיבת תגובה