מגזין בלוגותרפיה

אור המשמעות

מאת שגית שלמה, לוגותרפיסטית,  Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA.מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומציאות”, עוסקת בכתיבה ובחקר שירה ומשמעות.

אור המשמעות 

“אם יתמזל לנו מזלנו, נצליח מידי פעם לחטוף מבט בתוכנית האב, העיקר הוא להניח שהיא קיימת” (גוזף פאברי)

לכבוד חג החנוכה הוא חג האורים הבא עלינו לטובה חשבתי על מוטיב האור- מהותו ועצם קיומו

ועל כך שכמוהו כמו המשמעות – 

הוא סוד שנגלה, הוא נקי, הוא מפתיע, משקף את אמיתות הקיום האנושי, מתנועע , מעיר את הישנים, קיים בכל ונגלה כשמפנים אליו את הזרקור .

לפחות כך מלמדים אותי השירים “רק אור”/ דוד רוקח, “על הניסים”/ ט.כרמי   

המשמעות היא חידה ופתרונה 

האור הוא עלום לעיתים, מתעתע, אניגמטי אבל הוא גם התשובה לכל, הידיעה הבטוחה, הפענוח. הוא גם שאלה אבל גם המענה לה, גם חיפוש וגם גילוי, גם הניסיון לתור אחר משהו וגם מציאתו, כמילות השיר של דוד רוקח “רק אור שהוא חידה ופתרונה. רק אור”. 

המשמעות כזיכוך

לפי היהדות האזוב הוא סמל לטהרה, כפי שכתוב בספר תהילים: “תחטאני באזוב ואטהר, תכבסני ומשלג אלבין” (תהילים נא 9). לא בכדי משתמש רוקח בדימוי של האזוב בקונטקסט של האור: “הָאֵזוֹב שֶׁהֵגִיחַ מִן הַמְּעָרָה/ נוֹשֵׁם לַיְלָה אָטוּם וּמֻחְלָט. ” – האור הוא ניקיון פנימי כמו גם המשמעות. 

המשמעות כהפתעה 

הבחירה של המשורר באזוב ש”הגיח” אינה מקרית. בתוך תיאור קשה וסוגר “לילה אטום ומחלט” מגיע “פתאום” האזוב מתוך המערה ומפגין נוכחותו, לא נבהל, “נושם” את הקושי, הייתי אפילו אומרת באופן סמלי מאמץ אותו לליבו. כך יכול האור להופיע בתוך חושך גדול, באפילה גמורה, להתנשא לגובה, ולהפוך את המציאות ל”ריחנית” כמו הזעתר, לרוחנית כמו המשמעות.     

המשמעות כהשתקפות 

השיר של רוקח מסתיים בדימוי הקסום של הירח ש” קוֹרֵא אֶת שִׁירַי מִתּוֹךְ גַּלֵּי הַיָּם”. 

האור הקטן של מעלה פוגש דרך השיר את האור של מטה, של המצולות, משקף ומשתקף 

מפגיש שמיים וארץ, מהדהד דרך גלי הים שאינם שוקטים, שנמצאים בתנועה מתמדת- את המשמעות.  

המשמעות כערות 

ט. כרמי מזמין אותנו לפכחון, למצב של התעוררות מהתרדמה שנופלת עלינו במצבי חיים יומיומיים: מטבח חשוך, היות שרוע על הספה ליד כלב נוהם ומתהפך על גבו, אישה ישנה, מהמהמת כשבעלה רוכן עליה-

אפשר לראות את כל אלה כפסגת השעמום, כשגרה מנומנמת ותו לא, 

אבל המתג שנדלק עושה היפוך מחשבתי, משנה באחת את נקודת המבט- תמונות אלה הופכות ל”אור גדול”, היכולת להתבונן בעיניים אחרות במציאות היומיומית והחד גונית לכאורה. 

המשמעות אינה הרגל 

“הַאִם אֵינְכֶם מְבִינִים?” פונה אלינו ישירות הדובר של כרמי, כמו רוצה לנער אותנו מהשאננות, להזהיר אותנו מהמובן מאליו, מההתרגלות לנוחות ולטוב. 

לפיו אורבים לפתחנו כל הזמן חיות אש, מלאך המוות, מזבח בוכה- קשיים, מוות, חלאים.. 

ואנחנו מסרבים לתפוס זאת. האור נמצא במקום שבו אנחנו בוחרים לשים אותו ונדמה שיש כאן ממידת החשש לאבד את פלא המשמעות, את נס הקיום האנושי בפרטים הקטנים, בחיים האמיתיים של כל אחד ואחת מאתנו ולא באלה המדומיינים.  

על הניסים ועל המשמעות

“אדם חי ופועל מבחינה אונטולוגית בעולם שניתן לכנותו “עולם־שיכול־ להיות־נסי” ” (היידיגר)

 השיר של כרמי מסתיים בפעולותיו השוטפות של הדובר בשיר כמעין טקס המקדש את החולין: “וַאֲנִי עוֹבֵר/ מֵחֶדֶר לַחֶדֶר,/ לַיְלָה אַחֵר לַיְלָה/ וּמוֹנֶה אֶת הַנִּסִּים.”

נראה כאילו הוא חש מחויבות לכך , אחריות כבדת משקל, כמו מרגיש שאם הוא לא יעשה זאת איש לא יעשה זאת במקומו, מבחינתו עליו מוטלת החובה להראות לנו את הדרך אל האור וללמד אותנו להתבונן ביפי הבריאה כמו שכתב יהודה עמיחי: “מְרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס/ אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.”

 

כמצוות דוברי השירים אסיים בתפילת ההודיה של החג: על הניסים ועל הנפלאות.. שעשית לאבותינו ולנו.. ואמרו אמן!

 

ביבליוגרפיה

פאברי, ג’ (1983). המשמעות של חייך. ספריית פועלים

 קליין, א’ (2000). בעיית הנס בהגות היהודית. בשדה חמ”ד גיליון 1-3, אתר דעת, מכללת הרצוג.

 

למילות השירים הנדונים במלואן: 

רַק אוֹר / דָּוִד רוֹקַח

עַל הַנִּסִּים/ ט. כַּרְמִי

 

Image by Armando Orozco from Pixabay

נכתב ע"י שגית שלמה

שגית שלמה
שגית שלמה, דוקטורנטית לפילוסופיה, חוקרת שירה ומשמעות ומכונה גם "שומרת המנגינות". בעלת הסמכה כלוגותרפיסטית, Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם Viktor Frankl institute USA. עוסקת בפיתוח תכנים, מרצה ומנחת סדנאות וכן משמשת כיועצת התוכן של מגזין "בלוגותרפיה". מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומציאות” אשר משמש קהל קוראים רחב ואנשי מקצוע.

אחרים קראו גם את:

צוות חיובי כן

אמנות אמירת ה”כן”

“הפניה אל החיובי היא הפניה אל המשמעותי”/ לוקאס לאחר שניסיתי לחקור את אמנות אמירת ה”לא” …

כתיבת תגובה