מאת: דרור שקד
החיים מצפים מאתנו ולא הפוך, בעיני כל מי שחושב אחרת נתון ל "אי הבנה קיומית".
לדעתי אין אדם גדול מהחיים, הם גדולים ממנו, האדם קטן מהחיים והוא חסר כל כוח לדרוש מהחיים. לפיכך בעיני ראוי לו לכל אדם להבין את מיקומו ביחס לכל מארג החיים ולהבין שהחיים הם המכתיבים את ההתנהלות הכללית. על האדם להבין ולבצע עבודה של מיון ועשיית סדר עדיפויות בדרישות שהחיים מעמידים בפניו.
על פי פראנקל. הקיום האנושי מכוון למשהו אחר מאשר העצמי, או ליתר דיוק, למען משהו או אדם אחר מעצמי, כלומר למילוי משמעויות ולאור זאת לאדם יש את חופש ההחלטה והאחריות להיענות לקריאת החיים. אמירה זו כאשר היא מצטרפת להבנתנו את סופיות הזמן מעוררת בנו את האחריות שלנו ללכוד את משמעות החיים ולהבין למה החיים קוראים לנו.
אני מוצא את עצמי מאזין יותר ויותר לחיים. האמירה של פראנקל לפיה "בכל רגע אנו נדרשים להגיב למשמעות המוצעת על ידי כל אירוע חיים ולממש את הפוטנציאל למשמעות של הרגע. אין אנו צריכים לשאול מהי משמעות החיים, אלא לשאלות: מה החיים דורשים מאתנו בכל רגע “ מובילה אותי לקשיבות עמוקה יותר לחיים ולזהות מהו הדבר הנכון עבורי בכל רגע ורגע והיכן אני מתגלם במיטבי בחיים. באילו מופעים יהיה תפקידי בחיים הנכון והמתאים ביותר עבורי ועבור הקרובים לי.
ברמה האישית אני חש מביט על החיים דרך חלון הצצה שמידותיו נקבעו לי עם בואי לעולם, אינני רואה הכל אולם אני חש מחובר להכל. הדואליות הזו בין מחוברות ואחדות לבין תחושת נפרדות דווקא מעודדים אותי לנהוג בענווה רבה לצד האזנה מתמדת באשר למיקומי ותפקידי כפי שהחיים יעדו לי.
הלוגותרפיה על פי פראנקל היא גם חינוך לאחריות לחפש את המשמעות המעשית של חייו, או כפי שביטא זאת: " אין היחיד צריך לחפש אחר משמעות מופשטת של חייו, לכל אחד עיסוק או שליחות מיוחדת בחייו לבצע תפקיד מוחשי שדורש מילוי ( Frankl 1962) .
חיזוק לתפיסה זו נותן פראנקל בהתייחסותו על כך שאדם צריך להעסיק את עצמו עם החיים ולא עם המוות, אפילו אם הוא במצב של מחלה סופנית. כלומר שגם במצבים של ייאוש האדם צריך לשאול מה החיים מצפים ממנו ועליו לנקוט עמדה חיובית ומחייבת את החיים.
פראנקל טען שהאחריות שלנו היא לזהות את קריאת החיים המיוחדת הטמונה בכל מצב ורגע בחיים – מה אנחנו נקראים להיות או לעשות. רק כשאנו אומרים כן לחיים וחיים אותם כאן ועכשיו, אנחנו נתונים בדיאלוג אתם, עוצמתם של החיים מפעמת בכל רגע ולא רק ברגעי השיא.
כמרצים לקהל שאינו מכיר את פראנקל והלוגותרפיה, כיצד הייתם מסבירים מהי משמעות? מהם חיים חסרי משמעות?
אסביר כך, משמעות החיים היא תבלין היסוד אשר בלעדיהם אין החיים ראויים לחיותם. משמעות החיים היא מהות החיים, זו מהות יסודית של החיים אשר בכוחה להעניק לאדם את התשובה לשאלה מדוע עליו לחיות. בכל פעם שתהרהרו בעד איזה דבר חשוב כדאי לחיות תדעו שאתם למעשה מבקשים תשובה לשאלה מהי משמעות החיים. השאיפה הזו לדעת את משמעות החיים עושה את ההבדל בין החיים אשר ראוי לחיותם לבין חיי ריק חסרי טעם.
תחושה של משמעות עדיפה לו לאדם על פני מצב של אושר מהול בעונג זמני לפיכך חובה על כל אחד מכם למצוא את משמעויות בחיים שכן הן כיתדות להיאחז בהן על מנת שתוכלו לדייק את עצמכם ואת תפקידכם אל מול החיים, כפי שהם ייעדו לכם.
בחייכם יש יותר מתשובה אחת למשמעות החיים שלכם. במשך כל החיים תפגשו משמעויות שונות בעוצמות ובטווחים משתנים. מי מכם שיחוש שאין לו למה ואין לו סיבה טובה יחוש ריקנות פנימית וחוסר תכלית, אלו הם חיים חסרי משמעות. החיים הם סיבה טובה לשאול שאלות ולחקור מה המשמעות האמיתית של חייכם והתשובה תצייד אתכם במצפן אשר יעזור לכם לנווט את חייכם לכיוון הרצוי לכם.
דרור שקד