מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
לעומת פרויד שהתייחס לאהבה כאל תופעה משנית, פרנקל מתיחס אליה כתופעה ראשונית עתיקת יומין של הקיום האנושי הנובעת ממקור קיומי ולא רק תופעת לוואי. כך גם לגבי הסובלימציה שמשמעותה אינטגרציה של המיניות בתוך האישיות השלמה של האדם והאהבה היא תמיד תנאי מוקדם לסובלימציה ולא תוצאתה. רק "אני" המכוון ל"אתה" מסוגל לעשות אינטגרציה עם ה"סתמי" שלו.
האהבה היא תופעה ראשונית שלא ניתנת לצמצום, היא פעולה המפיקה את האנושי מן הקיום האנושי, כלומר: אקט אקזיסטנציאלי מובהק. היא מפגש, יחסים בין אישיות אחת לאחרת. היא נמצאת בהוויתו הרוחנית של האהוב, בישותו הפנימית על הייחודיות והחד פעמיות שלה. האוהב מסוגל לראות אותה ואת הסגולות הגנוזות באהוב כולל את מטרתו הסופית שטרם הגיעה לכלל מימוש ולסייע לו לעשות זאת. בהתגשמות האהבה, האחד רוצה להיות ראוי בעיני האחר, להפוך להיות כפי שהאחר רואה אותו וכך נוצר תהליך דיאלקטי, שבו האוהבים מדרבנים איש את רעהו להגשים את האפשרויות שלהם.
לפי תפיסה זאת של האהבה, ההופעה הגופנית והנפשית היא ה"לבוש" החיצוני והפנימי שהאישיות ה"רוחנית" לובשת. הרובד הפיסי מתבטא בעמדה המינית שהיא הפרימיטיבית ביותר. לפיה הופעתו הגופנית של הזולת יוצרת גירוי מיני. ממד הפסיכה מקביל לעמדה האירוטית שהמחזיק בה חושק באדם אחר ולא רק מגורה מינית. האוהב אינו רק נדחף ע"י המין כי אם מגיע אל הרקמה הנפשית של הזולת, ומתרגש בשל התכונות המיוחדות של בן זוגו. עמדה זו יותר עמוקה מקודמתה אך עדיין לא חודרת אל הגרעין הפנימי של האהוב.
האהבה האמיתית, הצורה העליונה של האירוטיקה (במובנה הרחב ביותר) מכונה אהבה נואטית. היא החדירה העמוקה ביותר למבנה האישי של בן הזוג במובן של יצירת קשר עמו כאמור כישות רוחנית. בעיני האוהב לא תכונה כזאת או אחרת של בן הזוג מוצאת חן, אלא הוא עצמו. לא מיוחדותו במאפיין כזה או אחר אלא ייחודו, מי שהוא, העובדה שאינו בר החלפה. האוהב רואה מבעד ל"לבוש" הגופני והנפשי את האדם עצמו. אהבה כזאת היא פעולה מכוונת לראות את קיום האהוב "כפי שהוא" ללא קשר לקיומו הפיסי. זוהי מהות. היא אינה תלויה בהוויה של בן הזוג, ב"אקזיסטנציה", ועל כן היא מתעלה עליה. רק כך אפשר להבין שהאהבה יכולה לשרוד אפילו את מותו של האדם האהוב, שהיא חזקה מהמוות, אינה מוגבלת בזמן ועל כן אינה בת חלוף. הפן הרוחני שואף לבטא את עצמו באמצעות הרבדים החיצוניים, המרכיב הגופני והנפשי.
האהבה היא יסוד האמונה בממד שמעל האדם.
