הלוגותרפיה מעלה על נס את רוחו של האדם לא רק בהקשר הדתי כי אם בהקשר הרפואי. היא רואה בה מימד שלם- הנואוס, הוא המימד האנושי, הסגולי המיוחד אך ורק לאדם וכולל תכונות שונות כמו: הכמיהה למשמעות, קביעת יעדים, יצירתיות, דימיון, אמונה ועוד- המתווסף למימדים הפיסי והפסיכולוגי המוכרים מתיאוריות קודמות,
ומאפשר לו להתעלות ולהפוך משמעויות וערכים לחלק בסיסי של הוויתו.
לא אך זאת אלא שלא ניתן להפריד בין שלושתם ויש לעסוק באדם השלם ולא לחטוא ברדוקציוניזם. האדם, לפיו, אינו מכונה הנשלטת ע"י תגובות מותנות ויש לו תמיד היכולת לבחור ולקחת אחריות על חייו תהיינה הנסיבות אשר תהיינה ,גם אם זה יהיה רק ע"י נקיטת עמדה. הרוח תמיד בריאה ואינה תלויה בדבר. לגבי פרנקל ה"אני קיים" אינו יצור שמהותו נקבעת ביולוגית, כפי שהאמין דארווין, לא באמצעות החברה, ע"פ תורת מרקס, ואף לא פסיכולוגית לתפיסתו של פרויד. על אף ההשפעות של כל הגורמים הללו על האדם הוא מחזיק בשטחי חופש נרחבים בהם יכול לעמוד באומץ על שלו.
מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע