מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
מאת ד”ר רונית שלזינגר , פסיכותרפיסטית
החתיכה החסרה – נקודת מבט לוגותרפיסטית
הספר "החתיכה החסרה" בו מסופר על עיגול שחסרה לו חתיכה, והוא יוצא למסע חיפושים אחריה על מנת להיות מושלם ומאושר, נכתב על ידי של סילברסטיין שגם אייר אותו באופן מופלא.
"היתה חסרה לו חתיכה
והוא לא היה מאושר
אז הוא יצא לחפש את החתיכה החסרה שלו"
אומנם הפורמט של הספר מייעד אותו לילדים, אולם המסרים בספר מהווים כר נרחב לפרשנות ויישומים רבים. הספרות הפסיכולוגית עסקה בהיבטים של "ההיעדר" בחוויה האינטרה-פסיכית של הפרט בעקבות מצבי טראומה או הורות שאינה מיטבית, העוסקים בהנחיית קבוצות שאלו את תכני הספר להדגשת חשיבות שתוף פעולה לצורך השגת יעדים, ומטפלים זוגיים השתמשו בתכנים בהקשר של בניית זוגיות וקשרי נישואין.
מעבר לנקודות המבט הללו, ניתן לזהות בסיפור הילדים הזה רמזים רבים לנקודת המבט שמציעה הלוגותרפיה בכל הנוגע לתפיסת האדם וחפוש המשמעות בחייו.
כבר בתחילת הסיפור ברור לעיגול שמשהו חסר בחייו, והוא יוצא למסע חיפוש אחרי אותה חתיכה שבלעדיה חייו לא יהיו שלמים. ניתן אומנם לחשוב, שחפוש אחר בן הזוג האידאלי (החתיכה החסרה), הוא מה שהעגול מבקש, אך ניתן לייחס למסעו את התחושה כי חייו חסרים, שכן לא מצא עדיין משמעות בחייו, וברגע שתמצא אותה משמעות הוא יחוש שלם, חיוני ובעל עוצמה פנימית וכח להתמודד עם תלאות החיים.
העיגול בוחר לצאת למסע חפוש אחר החתיכה החסרה ובכך, ברוח הלוגותרפיה, מביא לידי ביטוי את חירות הרצון (חירות לנקוט עמדה ולהתעלות מעבר לתנאי חייו), ולקיחת אחריות בהיענות לקריאת החיים לנקוט עמדה מתוך מודעות לבחור, לפעול ולעשות מעשה מול האתגרים בחיינו, ובהקשר של העיגול "למצוא את החתיכה החסרה" מתוך ידיעה שהמשמעות (החתיכה) קיימת וצריך לגלותה מחוץ לעצמו.
"ובזמן שהתגלגל לו
הוא שר את השיר –
"יצאתי למצוא חתיכה שחסרה לי
חסרה לי פשוט חתיכה,
אז קדימה לדרך, קרסול וגם ברך,
למצוא לי ת'החתיכה".
המסע אינו פשוט עבור העיגול , אך הכח המניע בחייו הוא השאיפה למצוא משמעות, להיות שלם. על פי תפיסתו של פרנקל, קיימות 3 דרכים למציאת משמעות: באמצעות יצירה, באמצעות חוויה ובאמצעות נקיטת עמדה כלפי הסבל.
במסעו של העיגול לעבר המשמעות, ניתן לראות שהעיגול מתנסה במצבים שאינם פשוטים עבורו, מצבים שאינם בשליטתו והוא אינו יכול לשנותם (שמש, גשם, שלג), אך הוא אינו נרתע וממשיך בדרכו. באופן שכזה העמדה שהוא נוקט כלפי הסבל והקושי, תהפוך בסופו של דבר לניצחון ולתחושת שלמות פנימית.
"לפעמים הוא היה נשרף בשמש
אבל אחר כך ירד גשם קריר
לפעמים הוא היה קופא בשלג
אבל אחר כך השמש היתה מפיעה
ומחממת אותו שוב"
מעבר לכך, במסעו הוא חווה את העולם מסביבו, והמפגש בינו לבין הטבע כמו החיפושית, הפרח והתולעת, נותנים לו השראה ומשמעות למסע באמצעות אותה חוויה.
"ומכיוון שהיתה חסרה לו חתיכה
הוא לא יכול היה להתגלגל מהר
וכך היה עוצר לשוחח עם תולעת
או להריח פרח…"
בעקבות המסע אחר המשמעות בחייו, העיגול פוגש חתיכה שנדמה לו שמתאימה לו ביותר, אך זו נחרצת בעמדתה ואומרת לו:
"רק רגע, לפני שאתה שם
ת'התרמיל על השכם
ומורח ת'לחם….
אני לא החתיכה החסרה שלך"
בכך, ברוח הלוגותרפיה, ניתן להבין את מושג הייחודיות של האדם, ואת ייחודיות המשמעות. המפגש של העיגול עם חתיכות שונות (קטנה מדי / גדולה מדי / חדה מדי / מרובעת מדי), מדגים את אותה ייחודיות. כל חתיכה (משמעות) עומדת בפני עצמה, אך על האדם במסעו למצוא את המשמעות הייחודית לו, כאשר משמעות זאת איננה ניתנת "להשאלה" מאדם אחר.
לקראת סופו של המסע, העיגול פוגש את החתיכה החסרה, ולאחר משא ומתן עם עצמו ואיתה, הבין שזו החתיכה החסרה שחפש ארוכות:
"זה התאים
סוף כל סוף"
אולם, בניגוד לצפייה שכאן יסתיים הספר ב happy end, אנו מגלים את מחירה של אותה שלמות:
"ומכיוון שהיה עכשיו שלם
הוא התגלגל יותר ויותר מהר
הרבה יותר מהר מאי פעם
הוא התגלגל כל כך מהר
שלא היה יכול לעצור לשוחח עם תולעת
או להריח פרח
יותר מדי מהר בשביל פרפר"
מנקודת מבטה של הלוגותרפיה אפשר לראות בחוויה הזו של שלמות, מצב זמני לחלוטין, כלומר, מציאת המשמעות הינה ייחודית ורגעית ואינה חד פעמית , ועל האדם להמשיך ולחפש משמעות בכל רגע נתון בחייו. אדם שימצא משמעות ולא ימשיך לחפש לאורך חייו, צפוי לאבד את הקשר עם עצמו ועם סביבתו ובמידה מסויימת לחוות ריק קיומי.
ועל כן, על האדם להמשיך ולחפש משמעות בכל רגע בחייו
"אהה (הוא הרהר)
אז זה ככה…
הוא עצר את גלגולו
הניח את החתיכה בעדינות
והתגלגל לו משם לאיטו
ותוך כדי גלגול שר לו
יצאתי למצוא חתיכה שחסרה לי…"
