מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
מאת דרור שקד
כל כך הרבה מדברים בשבחה של משמעות בחיים וכולנו מייחלים להופעתה בחיינו, אולם מי מכם עצר לרגע על מנת לספר לה ולשתף אותה בתחושותיו, להודות לה על חלקה ותרומתה המכרעת לדרכינו ולחיינו ?
משמעות יקרה,
האמת שהתלבטתי אם יהיה זה נכון להעלות על הכתב את תחושותיי כלפייך, או שמא עליי להסתפק בהבעת הוקרה בדרך אחרת. במחשבה שנייה ועל רקע העובדה שישנם יותר מדי אנשים אשר סבורים שאת קלה להשגה, ברורה מאליה, כזו המנדבת את עצמה להופיע ללא כל תמורה וללא מאמץ חשבתי שנכון שאעלה את הדברים על הכתב שכן על פי ניסיוני האישי לא כך הם פני הדברים.
גם שאלת העיתוי של מכתבי עמדה לנגד עיני עוד מנסה לברר עם עצמי מהו הזמן הנכון ואם יש כזה בכלל כדי להביע את תודתי לך, אחרי הכל אין בידי כל ביטחון שבתוך זמן קצר את עשויה לפוג ממני ולהיפרד מתחושותיי ובאחת את מסוגלת להותירני בלעדייך ללא כל משמעות.
ובכן על אף ההתלבטות ועל אף העובדה שנוכחותך בחיי טרם קיבלה קביעות, משהו עז בתוכי דוחף אותי לפרגן לך ולהביע בפנייך הוקרה ותודה ענקית על תרומתך הרבה לחיי.
".. האדם מחפש משמעות, האדם שואף לערך, החיים מסרבים להעניק ערך לכל דורש, תחילה עלינו להציב את עצמנו מול קשיים ומול אתגרים המציבים בפנינו תנאים מגבילים, ורק אם התגברנו יימצא לנו ערך ונחוש משמעות.."
("ערך בתנאים מגבילים" מתוך הספר "מבטים נסתרים" מאת דרור שקד)
כשהופעת בחיי
את גילך לא אדע לעולם. ישנם הסבורים שאת ילידת המאה ה 120 תקופה אשר במהלכה ככל שהתרבו השפע והבחירה, הורגשו דווקא הריק והחוסר, עושים בנו שמות ומאיימים לתפוס על חשבונך כל חלקה טובה של משמעות. קשה לי להצביע בבירור על המועד בו פגשתי בך לראשונה, ואולם אני זוכר היטב את ההרגשה האישית החזקה אשר אחזה בי בעת בה חשתי בך, כמה חבל שאיבדתי זמן יקר ונפגשנו רק בשלב מתקדם יחסית של חיי. הגם שאיננו מכירים זמן רב, את כבר תופסת בחיי מקום מהותי וניכסף ואני חש צורך עז להודות לך ולהוקיר את הופעותייך. עד שבאת התענוג והחתירה לסיפוק מילאו את חיי ואולם הם נהגו להתנדף כלעומת שבאו, אולם כעת את איתי, ממך אני שואב את הכוח להמשיך ואת היא סיבתי העיקרית להמשך חיי.
עליי להודות על האמת שגם לפני שנפגשנו לראשונה ובטרם ידעתיך חשתי בחסרונך. אז נהגתי לחפש אותך במסיבות והילולות עם חברים, בהרפתקאות מסוכנות, בבילויים סוערים, מבעד לערוצי הטלוויזיה ולעיתים לא עלינו במתכון שגוי לשאיפה או במשקה אלכוהולי של שתייה חריפה. את היית בשלך, סירבת להשתתף ולהופיע באירועים ובמצבים רבים בהם השתתפתי, שמרת לעצמך את הזכות מתי והיכן להתגלות לצידי, לאפשר לי לחוש אותך במלא קרבתך ועוצמתך.
ההבטחה
אני חב לך תודה ענקית על עמידתך לצידי בזמנים של קושי ועל ערנותך כלפי ברגעי משבר לראות את הדברים אחרת ולהתגבר, כשאת איתי אני מרגיש ביטחון שאני על הדרך הנכונה בדרכי אל מטרה ראויה, מתגבר על הפיתויים שאורבים לי בדרך מנסים להסיט אותי. אנא הבטיחי לי שכאשר נסיים את המסע המשותף שלנו, תחושי מספיק בנוח להישאר כאן אחרינו לספר ולהדהד את עקבותיי לנותרים, ותתארי בפניהם את כל אותם הרגעים המשותפים בהם היינו יחד.
נאמנות קשה להשגה
בכנות מלאה אודה בפנייך שלא תמיד שמרתי לך אמונים. לא פעם נמשכתי אחרי חיקויים זולים שלך, היו אלו רגעים קשים בהם ציפיתי לבואך ולתמיכתך ואת לא באת. תמיד מצאת אלפי סיבות שלא לבוא ולא להתגלות, הסתפקת איכשהו ברמזים שונים ומשונים שאת רובם לצערי לא הבנתי. ובתוך כל זה חשוב לי שתדעי שגם ברגעים אלו בהם לא היינו בקשר טוב לכאורה, תמיד סמכתי עלייך וידעתי שאת נמצאת שם בשבילי ושהייתה זו תמיד האחריות שלי לקרבך ולהביאך אליי.
בתקופת היכרותנו הראשונה היה לי קשה לקבל את העובדה שאת כל כך חמקמקה, קשה להשגה, רגעית ברת חלוף, אולם ככל שנקף הזמן וככל שיצא לנו להכיר ולהיפגש יותר ויותר הבנתי אותך לעומקך, הכרתי את התנאים בהם את מוכנה להופיע בפניי ואף מצאתי שיטות שיש בכוחן לזמן אותך אל חיי. היו אלו רגעי קסם של אמת בהם באת אליי במטרה למלא את תפקידך המהותי והמרכזי והוא לספק לי אישור שאני חיי את חיי כפי שאני צריך לחיות אותם. למדתי שככל שאני מתמיד לעשות את הדברים הייחודיים לי וליכולותיי וככל שפעלתי בנאמנות לערכים שלי, כך גם את הרגשת נוח להיות במחיצתי ולחזק את ידי, מעודדת ומספקת לי סיבה טובה להמשיך בדרכי אל היעד. כמו כל שותפי גורל גם אנחנו חווינו רגעים בהם התעלמנו זה מזה ולי לקח זמן לחשב מסלול מחדש ולהחזירך כשותפה מלאה בחיי.
משמעות מחפשת אדם / מתוך הספר "מבטים נסתרים" מאת דרור שקד
ובטרם אדם מחפש משמעות
נבראה לה משמעות לחפש לה אדם
ושניהם זקוקים זה לזה
ובעת בה יתכנסו התדרים
אל רגע אחד יחיד ומיוחד
יחוש האדם את המשמעות
והמשמעות תגלה את האדם
ויאחזו זה בזה
אני ואת ברגעי משבר
אני זוכר מצבים בהם סירבת להיפגש איתי, היו אלו רגעים בהם לא הבנתי האם את נמנעת ממני בגלל הדברים שעשיתי, או שמא בשל אותם פעולות בהם לא נקטתי. ואת בשלך הסתפקת בלרמוז לי, מאותתת לעברי כל מיני נקודות ציון למיקומך, ואני מתמלא שוב תקווה להופעתך. ואת כהרגלך לוקחת את הזמן, ממתינה ובוחנת את מעשיי כשופט עליון ואינך מזדרזת להגיע. היום אני כבר יודע שגם ברגעים אלו משהו ממך תמיד היה איתי, ואת ציפית שאספק לך סיבה טובה לגלות את עצמך ולהתגלות על ידי. אני מתנצל על כל אותם רגעים בהם "לא בשלו התנאים", רגעים בהם לא הרגשת חלק ממני ואני לא מצאתיך.
היו גם רגעים בהם לא זיהית אותי כלל רגעים בהם אולי חשבת ובצדק מבחינתך שאני מישהו אחר, היו אלו זמנים בהם הייתי מבולבל ומתעתע, אולם משהופעת פתאום ידעתי סוף סוף שאני זה אני.
אין לך מושג כמה אני תלוי בך וזקוק לך לצידי, אני מאזין עמוק אל ליבי ונושא עיני אל על לחפשך ממעל, ומבין שעל אף ההתעלמות שלי ממך מדי פעם את תמשיכי להיות שם בשבילי מצפה להתגשם בי, למלא את קיומי בתחושה עילאית של התמכרות להיותך חלק בלתי נפרד ממני.
תודתי על השותפות
אני מודה לך מעומק ליבי על כל מה שהצלחתי להשיג בזכותך ועל כל מה שהגשמתי לאורך חיי בסיועך.
אין ספק שהיית היית הגורם המדרבן המרכזי והפכת אותי לגיבור הגדול של חיי, בזכותך אני יכול להביט בבטחה להביט את עברי, לבחון שנית את עקבות שהותרתי ואת התקוות שפיתחתי.
מעולם לא חסכת ממני מאמץ ולא פינקת אותי, תמיד הופעת מהצד החיובי של חיי, נתת לי גיבוי ברגעי קושי ומאמץ. רק לאחרונה התחלתי להבין עד כמה את נפלאה משמעות ועד כמה תפקידך עשוי להיות מכריע ומכונן, מניף ומרומם, מצמיח ומעודד. מסתבר לי שלעיתים נידרש זמן רב כדי לחוש אותך, ושנידרש ממני לזהות את החוט המקשר בין מקומות שעברנו כדי לראותך בצורה ברורה וחדה במלוא הדרך.
ברור לי שעוד הרבה אנשים משוועים ומצפים לך בחייהם. הם עדיין לא יודעים את מה שאני כבר יודע עלייך שאת אינך מזדרזת להתגלות ואם כבר את באה לא בטוח שתישארי לאורך זמן, אלא לרגעים מופלאים בהם חוברים להם יחדיו רגעים ייחודיים של אותנטיות בהם האדם מוכן לבואך למלא את חייו.
תודה לך משמעות יקרה על כך שבזכותך הצלחתי לשאת על כתפיי כל כך הרבה משאות, גם את אלו שלי וגם את אלו של קרוביי ואהוביי, בזכותך התרחב ליבי, גדל כוחי והתעצמה יכולתי לבחור את נקודת המבט המשחררת ולו משהו מהסבל והקושי. את מסייעת לי לגייס עוד ועוד אנרגיה, את הדחף המרכזי שלי, בזכותך התלהבותי ואלייך תמיד אשאף לחוש דרכך את מהותי ופשרי.
אין קיצורי דרך
לא מעט מחבריי סובלים ממחלת העונג והאושר, אולם אני זכיתי להכיר ולדעת שאת השותפה הטובה ביותר של חיי. על אף "חיי הכיף" שלהם אינני מקנא בהם, אני אסיר תודה לך על חיי ועל העובדה שזכיתי בך, את הצידה הטובה ביותר לדרכי. תמיד נוהגת בי בסבלנות ואינך כופה את עצמך עליי, לא דורשת ממני הסברים ומאפשרת לי להבין את כוחה של המציאות וללמוד מהטעויות שאני עושה. על אף הכרותינו מעולם לא זכיתי ממך לקיצורי דרך, לא עשית במקומי דברים שנדרשתי לעשותם בעצמי, את מעודדת אותי לנסות דברים חדשים, לא לחשוש מכישלון ולהתמקד בעשייה הייחודית לי. תמיד את מותירה בי את האחריות לבחור את הדרך איך ומתי לגרום לך להופיע.
אני מודה שהיו לי פעמים שחשבתי שלעולם לא אפגוש בך שוב, שאת קשה להשגה, היו אלו רגעים בהם חשתי שרק הצצת לעברי מהססת אם להופיע, והיו גם פעמים בהם הופעת או יותר נכון התפרצת אל חיי בהפתעה דווקא ברגעים בהם לא ציפיתי לך בכלל ולא התכוננתי לקראתך.
בזכותך
בזכותך אני מודע למקומי בקיומי. אני מנהל את חיי על יסוד האמונה שכמוני ישנם עוד רבים שזקוקים לך ושואפים להכירך, מבחינתי זה בסדר ואת יכולה להיות גם להם ועבורם, את אין סופית והדבר אינו גורע אותך ממני אף לא במעט. כולנו זקוקים לך כדי לדעת שהחיים שלנו אינם מתנהלים לשווא, ועל אף טעמה המר של המציאות את תמיד תהיי שם כדי לאפשר לנו עוד נקודות מבט מעודדות על החיים ועל טיבנו.
את היא המעודד הנפלא ביותר בעולם וברגעים בהם עלי ליטול סיכונים או ברגעי שפל קשים וכמו גם ברגעי שיא של הישגים והצלחות, את ממשיכה להיות המניע המהותי ביותר עבורי.
כמה מפתיעים יכולים להיות החיים אילו רק פעלנו בצו מצפונינו והאמנו בדרכינו, את הדבר המופלא ביותר שפגשתי בחיי.
שלך ברגשי משמעות
דרור
התמונה צולמה ע"י Antonio Doumas ומקורה ב אתר pixabay – כל הזכויות שמורות
