טעם החיפוש אחר המשמעות

תפיסת המסע לחיפוש אחר המשמעות מנקודות מבט שונות של אישים והוגים. בהכנת המאמר היו לצידי: אפלטון, ויקטור פראנקל, לודוויג ויטגנשטיין, ישעיהו ליבוביץ’, דוד המלך, ניטשה, מרסל דיבואה, אלבר קאמי, הרב אשלג , הלן קלר.

מדוע בכלל בני אדם מייחסים חשיבות למציאת משמעות בחיים ? על איזה צורך עונה החיפוש והאם משמעות החיים היא מטרה בפני עצמה או אמצעי לחיים טובים יותר ? האם באמצעות כוונותיו ומעשיו מטביע האדם משמעות בחייו, או שקורות חייו הם אלו המטביעים בו את משמעות חייו?

כל אלו שאלות כבדות משקל, המובילות אותי לחשוב לפעמים שהחיים מזמינים אותנו למצוא בהם את המטמון, משל זכינו להשתתף במשימה סודית ומאתגרת.  

מה אנו עושים כאן ? בני האדם מונעים על ידי הרצון היסודי להבין את העולם שסביבם, לשלוט בו ולארגן אותו, להשליט בו סדר, הדבר מאפשר להם לגלות את משמעות מעשיהם ומקנה טעם לחייהם. תהליך החיפוש אחר משמעות בחיים, מהותו גילוי הדרך בה ממצה האדם את ייעודו ואת תכלית חייו. אדם יכול לבוא לעולם, לחיות ולפעול כאוות נפשו, ולסיים את חייו כפי שהגיח אליהם. אולם בשונה מבעלי חיים, בבן האנוש קיים דחף מתמיד ולהעניק לעצמו פשר להגשים את מימד הרוח האנושית בו נמצאת תמצית אנושיותו. ללא יכולת להעניק משמעות לחייו, האדם יחוש ריק קיומי, אם כן מהו טעמו של החיפוש אחר המשמעות מנקודות מבט שונות של הוגים ואישים. 

בין משמעות לתכלית הקיום

לתחושת משמעות בחיים יש קשר ישיר עם התהייה של האדם על סיבה ותכלית קיומו. יש בני אדם המייחסים חשיבות להענקת משמעות לחייהם, ויש אחרים שאינם תוהים והנושא אינו מעניין אותם כלל. שאלת החיים הראויים בעלי המשמעות אינה עולה כלל בקרב בני אדם רבים. המשמעות שהאדם חש בחייו היא ההילה והמעטה של החיים שלו, החיים כשלעצמם חסרי משמעות אולם קיומם הוא תנאי הכרחי להשגת פשר.

בכל זמן החיים פורשים בפני האדם אתגרים והזדמנויות והם בבחינת כלים המשמשים את האדם להשגת יעדיו ויעודו, הם מעניקים לבני האדם הזדמנות להקנות משמעות ערכית לקיומם. על פי הלוגותרפיה לחיים יש משמעות פנימית מעצם היותם אף במצבים הנוראים והקשים ביותר ובאחריותו של האדם למצוא אותה ולא להמציא. החיים הם ככתב חידה גדול שצופן בעצמו משמעויות רבות ומבקש מהאדם לתת פשר, והאדם מצידו מאותגר לתת תשובה על כך באמצעות מעשיו. אף שאפשר למצוא משמעויות אוניברסליות כלליות, פראנקל סבור שאין מספר משמעויות בודדות, אלא עשרות ומאות אלפי משמעויות, שכל אחת ייחודית ומיוחדת לכל מצב או זמן בחייו של האדם. במסע הזה יש נקודות מבט רבות ובהן אני רואה את הטעם לחיינו.

לחבר את הנקודות 

האדם חווה במשך כל חייו תהליכים ואירועי חיים, ולעיתים ובמבט לאחור כאשר הוא מחבר את הצמתים והנקודות בהם הוא כבר פסע והמעשים אותם הוא עשה מתאפשר לו להוליד משמעות לחייו. הנה קטע מתוך ספרי “מבטים נסתרים” הקרוי “רגעים של משמעות” אשר מתאר בעיני את טעמו של החיבור:

“ישנם רגעים, שאני מחבר ביניהם, וישנם רגעים, אשר הם עצמם מחברים אותי

ואני מותח את  קווי מחשבה,  מרגע אל רגע ומנקודה אל נקודה

והנה הכל פתאום מתחבר, ונגלה לו רצף, ובאה ועולה לה משמעות

צפה ועוטפת אותי, ואני מתרחב ומגביה ביחד איתה”

לכל אדם ישנה יכולת אישית לחבר בין הנקודות בחייו ובין המרכיבים שלהם ולגלות בהם את הנרטיב של חייו ואת המשמעויות המתגלות בו. לכל אחד מאיתנו יכולת שונה בהתאם להתפתחותנו, אנו שונים זה מזה אולם כולנו מחפשים דבר אחד והוא משמעות. מציאת המשמעות היא עובדה והיא הסיבה הטובה להיותנו חיים בעולם או כפי ניסח זאת פרנקל  “השאיפה לפשר היא ברוב בני האדם לא בגדר אמונה אלא עובדה”

טעם הגילוי 

המודעות מאפשרת לאדם להתנהל במציאות ולשפוט את תוכן חייו באופן רציף. החיים האנושיים הם אוסף מגוון של חוויות שנועדו להשיג ולגלות תובנות חדשות שבאמצעותן ניתן להעלות שאלות אישיות עמוקות. החוויות שחווה האדם במסעו וערכיו מאפשרים לו התבוננות מעמיקה עד כדי יכולת לזהות נושאים חדשים אליהם הוא לא היה מודע קודם לכן. בעיתות משבר דווקא בעת של חוויה קשה אותה עובר האדם, יש והוא מתחיל לגלות את הנסתר שבתוך הנגלה, הוא מתחיל לגלות משמעויות עמוקות בקושי איתו הוא מתמודד ואף מפתח הבנה וסלחנות כלפי המצב. עצם המודעות לשאלת המשמעות בחיים וגילוי המשמעות מוסיפה לאדם רבדים נוספים של התבוננות, ומאפשרים לו להיאחז בהם כבמקורות של תקווה. 

מעשה בעל ערך

על פי פרופ’ ישעיהו ליבוביץ’  “לחיים כשלעצמם אין משמעות, לשום נתון טבעי אין משמעות. משמעות יכולה להיות רק למה שאדם עושה בחייו” בכך תולה ליבוביץ’ את גילוי המשמעות בחיים רק בעולם המעשה וההגשמה בעשייתו ויצירתו של האדם. האדם בעולם המודרני, זוכה לשפע של הזדמנויות ואפשרויות ולרשותו עומדים מידע רב ואמצעים חברתיים וטכנולוגיים רבים, חייו אינם מתמצים בהישרדות אישית, באכילה ותאוות גופניות, אלו מייצגים תפיסה פרימיטיבית ביסודה. האדם אינו בחזקת פקק שעם הנסחף על פני הזרם, אלא עליו לנצל את ייחודיותו כאדם ולהתוות את דרכו לפי ראות עיניו אולם על מעשיו להיות בעלי ערך חיובי.

שיאם של החיים האנושיים אינה בהענקת משמעות ארעית וזמנית, אלא בהענקת משמעות אשר תוסיף להדהד גם אחריו, שאינה בת חלוף. במהלך חייו האדם נדרש לענות לעצמו על שאלת ערכם של התכנים בחייו וטעמם. תשובה לשאלה זו תנחה אותו ותוביל אותו לחתירה אחר מימוש המשמעות שלו בחיים, מהי התכלית ומהי המשמעות הערכית של חייו.  

בספר תהילים, מוצגת נוסחה להשגת תכלית בחיים: ”סור מרע ועשה טוב” (תהילים, לד ט”ו) , משמעו של דבר שעל האדם להקדים את “לסור מרע” על מנת לאפשר את ”ועשה טוב”. ההתגברות על השלילי היא המפתח למימוש משמעות בחיים ערכית ויציבה. אדם הזוכה בתחושת משמעות עמוקה יחוש גם תחושת מחויבות לזולת, בספרו של פרופ’ אסא כשר “משמעות החיים” (פרק א’ עמ’ 13) ישנה התייחסות מורחבת ומומלצת לקריאה אשר קושרת את המוטיב הזה לשאלת המשמעות בחיים.

בני האדם מחפשים משמעות לחייהם כדי למצוא טעם למסעם הארצי הקשה והמפרך, החיפוש אחר משמעות בחיים הוא אתגר אישי וערכי שילווה אותנו ברציפות לכל אורך חיינו בפרט אלו הבוגרים. שאלת הפשר היא אינדיבידואלית, וכל אדם מקנה משמעות לחייו בהתאם לפשר הערכי שהוא טובע בהם. האדם מתווה בעצמו את המשמעות לחייו. כי רק הוא מסוגל להכיר בחובותיו, בזכויותיו, בתכונותיו ובייעודו. דברי פרנקל:   צריכים היינו לחדול מלשאול לפשר החיים ותחת זאת לראות את עצמנו כנשאלים על ידי החיים יום יום  ושעה שעה . ועלינו להשיב. לא בדיבור ולא בהרהור אלא בפעולה נכונה ובהתנהגות נכונה “

תכלית וערכים

לדעת ניטשה, חייו של אדם יקבלו משמעות רק לאחר שידע בעבור איזו מטרה הוא חי: מי שיש לו ”למה” שלמענו יחיה, הוא יוכל לשאת כל ”איך”. באנו לעולם מבלי שנשאלנו וכך גם נעזוב אותו, אך בידינו ובעיקר באחריותנו ליצוק לחיינו תוכן אשר ימלא באופן ערכי ואיכותי את דרכינו בחיים. החיפוש האנושי אחר משמעות בחיים וההתלבטויות הכרוכות בו הם מסע מורכב הדורש ניסיון חיים מגוון ותשתית ערכית יציבה, אין אפשרות להימנע בחיים מהתנגשות בין ערכים ולעיתים זה דורש מאיתנו לשפוט ביניהם לבחור בין ערכים מתנגשים, בני אדם מחפשים את המשמעות בנושאים האישיים היסודיים והעמוקים ביותר.

המשמעות הערכית שטובע האדם בחייו, היא הקניית פשר לחייו וזיהוי עם מהותו העצמית. האדם מגלה את עצמו בעת שהוא פועל על פי ערכיו ועוסק בנתיבים המרכזיים למציאת משמעות בחיים, המתוארים כערכים על פיהם הוא מנהל את חייו בעולם והם הערכים היצירתיים, הערכים החווייתיים, והערכים ההתייחסותיים.  

בדרך כלל עולות שאלות של משמעות בקרב אנשים כשהם חשים חסרי תכלית, שחייהם ריקניים ובלתי מספקים. לרוב שאלת משמעות החיים מתעוררת מעצמה באדם בגיל מתקדם לאחר שחווה את העולם הסובב אותו ולמד להכירו. לאחר שבני אדם התעייפו מהמרוץ הסיזיפי אחר סיפוק צרכי הקיום, הם שואפים להקנות לחייהם משמעות, מציאת משמעות בחיים היא ביטוי לכמיהת בני האדם להעניק פשר למסעם לאורך כל חייהם. האדם מחפש משמעות, מאחר והוא נוכח לדעת שהחיים מחייבים אותו לדון ולחקור בתוכנם, אדם המחפש משמעות לחייו לא ינוח ולא ישקוט, עד שתקוותו לחוש משמעות תתגשם.  

ויקטור פרנקל, בספרו “האדם מחפש משמעות“: “חובת הפרט לעצמו היא לגלות את משמעות חייו: משמעות החיים היא תשובת היחיד לעצמו על שאלות היסוד מדוע אני קיים? ומהי תכלית קיומי?”

לדעת פרנקל, קביעת משמעות לחיים עונה על השאלה ”מדוע אני קיים?” ומסייעת במימוש משמעות זו. יש בני אדם הרואים בהקמת משפחה את משמעות החיים, ויש אחרים הרואים בפעילות של עיסוק מקצועי כזה או אחר את משמעות חייהם. אין דין ואין שופט היכול לקבוע ולטעון מה כלול ומה אינו כלול בקטגוריית מה שניתן להגדירו כבעל משמעות בחיים.

התמונה האנושית הנפרסת כפי שאני מבין אותה, מלמדת שכל מרחב של משמעות הוא סובייקטיבי. פירוש הדבר הוא שלא ניתן לפסול משמעות שהאדם קובע לחייו, כל עוד היא חיובית מבחינה ערכית. האדם קובע במו מעשיו את משמעות חייו ומייחס לה ערך של ממש, את המשמעות לא ניתן להשאיל או לקבל מאף אחד. רק על האדם עצמו לגלות בעצמו את משמעות חייו ולעשות זאת שוב ושוב בכל רגע מחדש, תחושת המשמעות בחיים אינה סטטית וקבועה, היא משתנה כשם שהחיים משתנים בחלוף הזמן.

נצחון הרוח

פילוסופים רבים, אנשי רוח, אנשי דת והוגי דעות לאורך כל התקופות ניסו למצוא מענה מספק לשאלת משמעות החיים. יש להניח שאם נשאל אנשים ברחוב למען מה הם חיים, לא תתקבל תשובה מספקת. בעידן של רדיפה אין סופית וחסרת מעצורים אחר הישגים רכוש וקריירה חומרנית, לבני אדם רבים אין כלל מניע לחשוב על משמעות בחיים והדחף לכך אינו ניכר בהם. 

מרסל דיבואה נוצרי-דומיניקני והוגה דעות ישראלי ממוצא צרפתי, חתן פרס ישראל, רואה את המשמעות בחייו בניצחון הרוח הנצחית על המוות. לדבריו, התנהלותו האישית מוכתבת על ידי אמונתו בנצחיות הרוח: “למרות שאני מתנסה בחיים בתוך גוף בעולם החומרי, חיי הרוח הם המאפיינים בראש ובראשונה את חיי כבן אדם. ההתנסות בחיי הרוח מלמדת אותי על ממד נצחי, המשמש כמצפן מדריך לפעילותי. מכאן אני יכול לומר בבטחה שמשמעות חיי גלומה בוודאותי בדבר ניצחון הרוח על המוות (דיבואה, משמעות החיים, עמ’ 241).

האמת שמחוץ למערה

משל המערה של אפלטון חרף היותו דמיוני מלמד אותנו רבות על עצמנו ומיקומינו ביחס להבנת העולם, הדחף לחיפוש אחר משמעות החיים נערך בתוך המערה, אולם התשובות נמצאות מחוצה לה. השוואה בין פנים המערה למה שמחוצה לה מאפשרת לחשוב באופן לא שגרתי על חיינו. על פי משל זה פנים המערה מייצג את העולם הנראה לאדם כעולם “האמיתי” המוחשי, שהוא עולם הבערות והחושך, ואילו מחוץ למערה שוררת האמת, שם שורר האור, המייצג את עולם הטוב האמת והחכמה.היות ובני האדם אינם יכולים למצא פשר ותשובות לשאלות האנושיות היסודיות, המערה האפלטונית משמשת להם מקום מרפא מקשייהם ומוצא זמני מסבלותיהם הפיזיים והנפשיים. מדוע איננו מסוגלים להיחלץ מחוץ למערה החשוכה אפופת הצללים ולצאת החוצה אל האור ? ייתכן שההימצאות במערה מאפשרת בכל זאת לממש חיים בעלי משמעות ? כל עוד האמת שמחוץ למערה נסתרת מאתנו, ההיחלצות ממנה אינה אפשרית.

הסבל המעורר

לא ניתן לבטל את מצוקת הרוח האנושית בניסיונות האינסופיים לצאת מן המערה. בספרו של קאמי ”המיתוס של סיזיפוס” (עמ’ 61) הוא תוהה על משמעות החיים בעולם המודרני, שבו חש האדם שחייו אבסורדיים לנוכח חוסר המוכנות והיעדר ההיגיון שבהתנהלות העולם: “ההתבוננות באבסורד מעוררת בשלב ראשון תחושה קשה תחושת האבסורד” אולם לדבריו של קאמי, חרף תסכולו אמור האדם למרוד באבסורד שבחיים ולא להיכנע לו: “החירות האבסורדית מצויה אם כן, במודעות מתמדת לאבסורד, מודעות זו היא המרד, היא: עימות מתמיד בין האדם לבין אי הבהירות שלו. המרד מערער על העולם בכל שנייה ושנייה ,המרד הוא נוכחותו המתמדת של האדם לפני עצמו” 

הרב אשלג בהקדמה לספרו לתלמוד עשר הספירות כותב: “עלינו לשים ליבנו ולהשיב רק על שאלה אחת ואז כל השאלות ייעלמו מן האופק, מדובר בשאלה “מהו פשר חיינו?”. משמעות חייו של האדם אינם נהירים לו מראש, חייו הם מסע קשה נסתר וסבוך שבסופו ישנה ציפייה לדעת ולהבין שהחיים היו בעלי משמעות, שנותר בידו דבר בעל ערך, שערכו שרוי מעל למקום ולזמן להתהדר בו. מרבית בני האדם מתקשים לשנות את נקודת מבטם ביחס לחיים ולמשמעותם, משום שרובם משועבדים לזרם השוטף והמפתה של המציאות השופעת אופנות, אולם הזמן עושה את שלו, ובעתות משבר, כשאדם כואב ומתמודד עם קושי וסבל, הוא שואל את עצמו בנוגע לטעמם של סבלותיו. בעליות ובמורדות של חיי האדם טמון מנגנון החייב את האדם לדון עם עצמו בדבר החיים הראויים ופשרם, ומעוררו לחפש את משמעותו בעולם.

טעמו של אושר

בדרך כלל לאחר השגת סיפוקים ארציים הנובעים מהגשמת מטרות, יחושו שוב בני האדם ריקנות, אשר תסחף אותם שוב להצבת מטרות נוספות דומות, בתקווה שהן תעוררנה בהם שוב תחושת סיפוק ואושר. כבר הוכח שהצלחת עסקית או רווח כספי או תהילה חברתית או כבוד, אין בכוחן להקנות תחושת משמעות נעלה לחיים ותחושת הסיפוק הזמנית חולפת במהרה. בני אדם טועים בחשבם שסיפוק עצמי מביא לאושר, זו היתה האמירה של  הלן קלר סופרת אמריקאית ופעילה חברתית, חירשת-אילמת אשר נודעה בזכות התמודדותה האמיצה עם מגבלותיה: “הרבה אנשים מחזיקים בדעה שגויה לגבי הגורמים לאושר אמיתי. אושר לא מושג באמצעות סיפוק עצמי, אלא מתוך נאמנות למטרה נעלה”.

לסיום

ערנות ומודעות מאפשרות לאדם ללחום שעה שעה כנגד מחזה האבסורד המונע מאיתנו לזהות את המשמעות שלו בחיים. החיפוש אחר משמעות החיים הוא מסע ארוך בעל טעמים רבים, הוא החיפוש אחר הנשגב המוחלט הנצחי. טעמו של מסע החיים טמון בעצם החיפוש אחר משמעותם. יש המוצאים אותה והולכים בשבילה ולאורה, ויש המחפשים ותרים אחריה כל חייהם.

טעמו של החיפוש אחר משמעות בחיים כדרך חיים, שורשיו טמונים עמוק בפנימיות האדם ולא מחוצה לו. גילוי הנסתר מתוך הנגלה, הוא תהליך רציף ובלתי פוסק המתגבש לאורך כל חיי האדם. תחושת המשמעות הינה שלמות והגשמה, והיא תוסיף להתקיים גם לאחר שהוגשמה.

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד
דרור שקד, מנהל מגזין בלוגותרפיה, לוגותרפיסט בעל הסמכת Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם מכון ויקטור פרנקל ארצות הברית Viktor Frankl institute USA . מומחה לגישור, מוסמך לגישור משפחתי ומשלב את הלוגותרפיה ותפיסת המשמעות בחיים כמניע בסיסי בחיי האדם. מחבר הספר "מבטים נסתרים" - מסע פילוסופי בין נקודות מבט, עוסק ביעוץ, ליווי אישי ומשפחתי בהתמודדות עם קשיים, ומנחה סדנאות במסגרות שונות.

אחרים קראו גם את:

ניהול מקדם משמעות

ניהול מקדם משמעות

מאמר מאת ד”ר דנה פרג, ראש תכנית התואר השני בהתנהגות ופיתוח ארגונים – בית ספר איבצ’ר …

כתיבת תגובה