מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
מאת דרור שקד, לוגותרפיסט
הדברים המובאים כאן הם חופשיים ממפגש אמיתי שערכתי ומובאים כאן בדיוק כמו שנמרו אחד לא חד בפגישה, תוך שינוי פרטים מזהים.
המקרה של שוהם – אובדן אב בפעם השנייה
תיאור המקרה:
את הנערה שוהם (המקרה אמיתי, השם בדוי) הכרתי על רקע טרגדיה משפחתית קשה מאד של אובדן אב בגיל צעיר ואולם שוהם חרב עליה על אחת כמה וכמה – היא איבדה את אביה פעמיים.
בהיותה בת 10 נפטר אביה הביולוגי לאחר שהתמודד עם מחלה קשה במשך כשנתיים ונפטר. שוהם היתה הבת הקטנה מתוך ארבע בנות והיא היתה קשורה אליו בקשר חזק ומיוחד. לאחר שהמשפחה התאוששה מהטרגדיה הנוראית אשר פקדה אותה ולאחר 4 שנים לאחר מכן אמא התחתנה בשנית ולשוהם נוצר שוב קשר חזק ואמיץ עם אביה החורג. היא הייתה זקוקה לדמותו כאב ונקשרה אליו עד מאד. שוהם סיפרה לי שהיא הבטיחה לעצמה שהיא תדאג לאבא שלה "שהוא יהיה בריא וחזק" .
בהיותה בת 16 לקה אביה החורג במחלה קשה ושוב שוהם היתה עדה בפעם השנייה לסבל הרב של אביה ושל בני המשפחה. זו היתה תקופה של סבל ודאגה קשים מנשוא ולאחר 8 חודשים נפטר אביה השני החורג, ואיתו התנפצה בשנית כל תקוותה למשפחה אוהבת יציבה ושמחה. שוהם הפכה לנערה שבורה פנימית וחיצונית . לעתים די במילה "שבר" כדי להציף את הגוף ואת הנפש בכאב. שוהם עמדה במרחב חיים שבו נשברה משפחה, נשברה ילדות וגם נשברה בה האמונה שיש משמעות לחיים.
רקע למפגש
כשמישהו קרוב נפטר, כמו אמא או אבא, אח או אחות, קשה להורים לדעת איך לעזור לילדים להתמודד עם האובדן, במיוחד כאשר ההורה מתמודד בעצמו עם האבל הפרטי שלו. שוהם הגיעה אלי בהיותה ב 17.5 ולאחר שהיא החליטה להתגייס לצבא ועל רקע שאמא שלה ביקשה לחזק את שוהם שהפכה לשברירית רגישה מפוחדת וחסרת אמונה בחיים. אמא של שוהם פחדה ששוהם לא תשלח יד בנפשה ברוב ייאוש ברגע שהיא תתקל בקושי למשל במפגש שעלול להיות מתסכל עם גורמי הצבא והדרישות בטירונות.
תיאור המפגשים
כבר בתחילת המפגש הראשון ולאחר שנערכה היכרות והקדמה על הלוגותרפיה זיהיתי ששוהם איבדה אמון בחיים באומרה משפטים כמו :
- "אין שום אלוהים, אם היה אלוהים הוא לא היה לוקח לי אבא פעמיים ואם יש אלוהים אז הוא לא אוהב אותי"
- "אין שום משמעות לחיים ואין שום דבר מי שיש לו מזל זכה אבל כולם סובלים"
- " תראה את אמא שלי התחתנה פעם שנייה וגם הוא נפטר, למה מה היא עשתה רע"
במסגרת שני המפגשים הראשונים שוהם דיברה על מצוקתה ועל הסבל והמוות שיש בחייה ואני חשבתי לעצמי שהדבר שהכי חשוב לשוהם אלו לא איך לפתור את הסבל הזה שלה, אלא הרצון שלה לקבל תשובות על משמעות החיים ומשמעות בחיים. את הסבל של שוהם לא ניתן להסביר כמו שלא ניתן היה למנוע, מבחינת שוהם זו התנגשות ושבר מול מצב בלתי אפשרי שמעבר ליכולתה, היא חשה זאת כחוסר צדק של הגורל. במצב כזה היא זקוקה לעזרה הטובה הראשונה האפשרית והיא ההבנה שהסבל אינו חסר משמעות.
להלן קטע מאחת השיחות הראשונות ביני ובין שוהם:
דרור: שוהם, אני רוצה להעריך אותך על האומץ הרב שיש לך
שוהם: למה אתה אומר את זה, איזה אומץ יש לי בכלל ?
דרור: את מבינה שאת מתמודדת עם מצב קשה ונדיר, ועל אף המצב העצוב והקשה הזה, את בוחרת להמשיך בחייך
שוהם: (עונה בדמעות) שתדע שזה ממש לא קל לי ואני כל יום חושבת על אמא שלי ועל אבא שלי, אני לא יודעת איך אני אשרוד את זה, אנשים לא יכולים להבין מה זה
דרור: ולכן בדיוק בזכות מה שאת אומרת אני רואה את האומץ שלך, היכולת הזו שלך על אף המצב להמשיך קדימה, זה לא דבר ברור מאליו, את מכירה עוד אנשים שמתמודדים עם סבל נוראי כמו שלך ?
שוהם: לא
דרור: זה באמת נכון, את מתמודדת בגבורה במצב שלא בחרת, ותראי שלמרות העצב הנוראי וההתמודדות הקשה שלך ושל אמא שלך והמשפחה, את בכל זאת סיימת את ביה"ס תיכון, ואת כבר לפני גיוס, ואת לא מוותרת ורוצה להמשיך הלאה
שוהם: אני לא יודעת איך עשיתי את זה בכלל, אני לא מאמינה על עצמי שבכלל סיימתי תיכון
דרור: ועכשיו כשאת חושבת על הדרך שעשית עד עכשיו, את יכולה להאמין לעצמך ?
שוהם: אבל זה לא קל לי כי אני כל הזמן חושבת על אבא שלי ואם הוא היה חי ( אציין ששוהם לא הזכירה על איזה אבא מדובר הביולוגי או החורג ובחרתי שלא לחדד את הנקודה הזו)
דרור: מה לדעתך הוא היה חושב עלייך אילו הוא היה רואה עם מה את מתמודדת ?
שוהם: אתה לא מבין כמה היינו קשורים, הוא אהב אותי מאד
דרור: ואת אינך שוכחת, נושאת איתך את האהבה בכל יום ובכל רגע
שוהם: כן נכון אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו
דרור: אני יכול להבין את זה, מדובר באבא שלך והאהבה הזו שלו לא תיעלם, היא תתקיים בך תמיד
שוהם: כן, זה כאילו נותן לי כוח שאני חושבת על זה, כי אני מרגישה אותו כל הזמן
דרור: אני חושב שהוא גם יכול להתגאות ביכולת שלך להתגבר על הסבל הנוראי והכאב הרב איתו את מתמודדת. הוא לא היה רוצה לדעת שאת סובלת כל כך בגללו, הוא היה רוצה לדעת שעל אף הכל את החלטת לעשות בחירה חשובה, לבחור בחיים ולהמשיך קדימה
שוהם: אולי אני מקווה
דרור: את בהחלט יכולה להתגאות בעצמך, הוא בוודאי היה גאה בך
שוהם: הלוואי
דרור: האם את יכולה לומר שיש איזו משמעות ליכולת המיוחדת הזו שלך, להתגבר על המצבים הקשים האלה שאת פוגשת בחיים שלך ?
שוהם: איזה משמעות כבר יש בזה ?
דרור: אולי גילית משהו על עצמך שלא ידעת אותו קודם ?
שוהם: כן, האמת שכן כי בהתחלה הייתי בטוחה ממש שאני בכלל לא אחזיק מעמד
דרור: מה הכוונה שלא תחזיקי מעמד ?
שוהם: חשבתי שאולי לא כדאי לי להמשיך את החיים האלו
דרור: והיום ?
שוהם: היום אני חושבת על אמא שלי המון ואיך היא עוברת את הסיוט הזה כי היא בוכה המון
דרור: ומה את חושבת עליה ?
שוהם: שהיא חזקה, אבל זה ממש לא קל, זה לא קל לאבד שני בעלים
דרור: אין ספק שזה קושי רב , את יודעת את זה את איבדת שני אבות
דרור: ולדעתך משהו מהחוזק הזה שלה שאת מדברת עליו עבר גם אלייך ?
שוהם: אני לא יודעת, אולי… הרבה אומרים שאני דומה לה
דרור: את דווקא מוכיחה שכן, שאת מצליחה להסתכל אל המציאות פנים אל פנים ולבחור להמשיך קדימה זה בעיני סוג של אומץ, ויכולת לקחת אחריות על החיים שלך
שוהם: אתה יודע, חברות שלי כל הזמן גם אומרות לי את זה ושאני חזקה ושהן לא מאמינות שהן היו יכולות לחיות עם זה
דרור: אז אולי יש בכל זאת משמעות למה שקרה לך, לכאב הזה שאת מתמודדת איתו, את גילית עוצמות פנימיות בתוכך שלא חשבת שהם קיימות בכלל
שוהם: אבל את זה רק עכשיו אני רואה
דרור: זה בסדר, העיקר שאת מרגישה את זה ומבינה שגילית את התובנה החשובה הזו על עצמך, שיש לך עוצמה ויכולת לקבל אחריות על החיים שלך, על אף כל הסבל שאת עוברת.
שוהם: זה נכון
דרור: אני מסכים איתך זו הבנה מאד משמעותית שהגעת אליה, את ראויה לכל הכבוד ואני חושב שאת גם דוגמא לחברות ולמשפחה שלך.
שוהם: אף פעם לא הרגשתי ככה
**** סיום קטע שיחה ****
מאמר קשור לנושא – "לוגוסקופיה – הצעה לכלי תומך בטיפול ויעוץ לוגותרפי"
תמונה על ידי Free-Photos מבית Pixabay
