מאת, ד"ר יעל וילצ'יק אביעד ו ד"ר דיאנה קואנקה-שיבי – המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
החינוך למשמעות חיים כדרך להתמודד עם מצבי מצוקה: חרדה ודיכאון
תקציר
מאמר זה בוחן את הנטייה לחיפוש משמעות כדרך התמודדות עם רמות חרדה ודיכאון של בני הדור השני לשואה, כפונקציה של מין ההורה הניצול וסיטואציית ההישרדות בזמן השואה (בגפו או יחד עם קרוב משפחה). נבדקים:180 צאצאים בוגרים, בני הדור השני. ל- 142 נבדקים שני הורים ניצולי שואה, ול-38 נבדקים הורה ניצול אחד (27 לאב ניצול ו-11 לאם ניצולה). ממצאים: נמצא קשר מובהק בין רמות חרדה ודיכאון של בני הדור השני לבין חיפושם משמעות בחיים. כמו כן נמצא כי צאצאים לאבות אשר היו לבד בשואה (ללא בן משפחה) סבלו יותר מחרדה ודיכאון בהשוואה לצאצאים לאבות אשר היו ביחד עם קרוב משפחה בשואה, דבר אשר הוביל אותם לחיפוש רב יותר אחר משמעות חיים. כאשר האם היא ניצולת השואה, חרדה ודיכאון לא נמצאו כמתווכים בין סיטואציית ההישרדות של האם לבין חיפוש משמעות בחיים אצל בני הדור השני. המסקנה המרכזית העולה ממחקר זה הינה הצורך העז של אנשים המצויים במצבי מצוקה לחפש אחר משמעות לחייהם. מכאן גם נובעת מסקנה נוספת, יישומית חינוכית- מניעתית, בדבר הצורך ללמד כבר מגיל הגן מהי משמעות חיינו. חינוך לערכי נתינה ולא לערכים הדוניסטים. כך נפחית מצבי מצוקה ונגביר את החוסן האישי והחברתי, הנחוץ לחברה הישראלית.
לקריאת המאמר המלא לחץ כאן
כל הזכויות שמורות למחברים. מחקר זה התאפשר במימון של מרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ורשות המחקר והובא לידיעת הקוראים באישור הכותבים.
Image by jwvein from Pixabay
קראתי בעיון ניתן ללמוד מזה לא מעט