מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
בימים כתיקונם, שאלת המשמעות נותרת, לרוב, נחלתם של אנשי הפילוסופיה, אנשי הרוח ואנשים אשר נמצאים בחיפוש אישי או בשעת משבר.
נדמה לי כי כעת החיפוש אחר משמעות עולה אצל כולנו, ברמה זו או אחרת. תופעת הדחק, על צורותיה השונות, נוכחת בחיי כולנו.
מה היא המשמעות הזו? מדוע היא כל כך חמקמקה? האם בכל דבר ניתן למצוא משמעות?
הרגשתי היום שהמקבילה בתורה למשמעות – היא לא אחרת מאשר הקדושה.
כאשר מקדשים משהו, בעצם נותנים לו נוכחות מאד ברורה, נותנים לו מקום במרחב ובזמן, ובעיקר – תשומת לב וכוונה מלאה.
נראה בעיניי כי עפ"י התורה, כל מהות האדם והקיום העולמי היא הקדושה.
הגוף שלנו קדוש ועל כן יש כללים מאד ברורים איך להתייחס אליו.
גם החברה שלנו קדושה – ועל כן ישנן הנחיות חברתיות שדואגות להשאיר אותה כזו.
יש לנו הלכות כיצד להתנהל על כל צעד ושעל כי בהכל ישנה קדושה ומשמעות. בהכל ישנה האפשרות לחיבור למימד גבוה יותר. זה מה שהברכות עושות. שמתם לב פעם שכמעט לכל דבר יש ברכה או תפילה? זה נפלא.
פירוק העולם, פירוק קומת האדם, פירוק חברתי – נוצר מחילול של קדושה.
מזילות והורדת המשמעות שיש בכל אדם ובכל קיום.
כפירה בקודש המצוי בכל אחד ובכל דבר, יוצרת כפירה. כפירה באחדותיות, כפירה בעצמנו ובבורא. היא יוצרת הרס וחורבן אישיותי, יוצרת עצב, קנאה, כעס ותחרות. יוצרת מרחק ובדידות ותחושה חזקה של, ובכן – חוסר משמעות.
אז כנראה שההיפך של קדושה זה לא חול, כי אם חוסר משמעות.
חול – למעשה, הוא חלל פנוי שעוד לא התגלה בו הקודש, בחוויה שלנו.
ישנם אנשים שניתן ממש לחוש את קדושתם. אלו אנשים שיודעים את הסוד הזה אולי, שבאמת – הכל קדוש. להכל יש משמעות.
האנשים הללו יודעים להחזיר לאנשים סביבם את תחושת העצמיות שלהם – כי הם לא נשארים רק עם עיני בשר ודם, העיניים שלהם רואות פנימה. למען האמת, הם בכלל לא צריכים להתאמץ.
אולי להיפך, הרבה יותר מאמץ אותם לראות דברים כנטולי קודש.
אני מרגישה שזו מתנה גדולה לאפשר לעצמי להתקדש. לאפשר לעצמי דווקא מתוך השחרור וההקשבה לדבר, למצוא את הקדושה המפעמת שבו.
זו מתנה להעלות את קומת האדם שלנו ומתוך כך להעלות את קומת החברה וקומת הטבע יחד איתה – לקומה עם משמעות. לקומה של קדושה.
אולי החיבור הזה יכול לאזן את שתי המילים הללו.
מחד גיסא, לרומם את מושג המשמעות,
ומאידך גיסא, לפשט לכדי המשגה, את הקדושה.
אני לא מזמינה אותנו כרגע לצלול לתוך תהומות שאלות הפילוסופיה (בעיקר כי אני לא אעמוד בהזמנה הזו, באופן אישי ?). אני כן מזמינה אותנו להרגיש בצורה הפשוטה ביותר את הקדושה, המשמעות, הגלומה בכל.
לימוד התורה הוא הדרך האידיאלית בעיניי להשיג את זה,
אבל גם חוויית התבוננות פשוטה, יכולה לקדם אותנו משמעותית.
דבר נוסף הוא שהמדרגות אל הקדושה שבכל הן רבות. כל רצון לבצע שינוי קיצוני יתקל באיסוף של שברי הלב מהרצפה.
ישנה דרך ללכת, ולכתחילה – היא אינסופית. וזה נפלא, כי זה אומר שתחילת הדרך להשגת קדושה ומשמעות – היא ההבנה שהדרך עצמה היא קדושה ומשמעותית, על כל צעד קדימה ועל כל רגרסיה, לכאורה, אחורה.
ועוד דבר אחרון – גם קדושה ומשמעות, צריך לנקות. לשים לב שאנחנו לא מקדשים ומעניקים משמעות לא נכונה לדברים ובכך עלולים לקלקל במקום לברך. כל דבר/ ערך שקידשנו אך יצא שהוא יצר פירוד / מרחק או חציצה בעולמנו, סימן שאולי קצת התבלבלנו בדרך ופעלנו ממקום שאינו נקי דיו.
הקב"ה הסתכל בתורה וברא עולם.
האמת הפשוטה היא, שהכל הכל קדוש.
הלוואי שאתן דעתי שלא אקלקל.
Image by Oberholster Venita from Pixabay
