מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
מאת דרור שקד, לוגותרפיסט Diplomate in Clinical Logotherapy
הטיפול הלוגותרפי במבט על
מבוא
העקרון המרכזי בטיפול הלוגותרפי מבוסס על מספר הנחות יסוד שהמרכזי שבהם הוא שהאדם בעל מימד אנושי ייחודי – מימד הרוח הוא הממד הנואטי (מהמילה נואוס) . הלוגותרפיסט מסייע למטופל למצוא משמעות בחייו, ולממש את כוח הדחף המניע הבסיסי ביותר של האדם. מאמר זה אינו מתיימר להכיל את המתודה הטיפולית המלאה אלא רק מעלה נקודות מרכזיות הקשורות בטיפול הלוגותרפי ויישומיו ברמה הכללית.
קיומה של משמעות בחיים מחזקת את החוסן הנפשי אל מול קשיים ומצוקות ותהליך הטיפול הלוגותרפיה הוא תהליך דינמי המתייחס לכוחותיו של האדם. המונח דינמי (פסיכודינמיקה) גזור מהמילה היוונית "דינה" דינצ'י ביוונית DUNASTHI שמשמעותה כוח, דינמיט, דינמו. בשונה מהכוחות הביולוגיים הדחפים והיצרים המטופלים בפסיכואנליזה הפרוידיאנית, הלוגותרפיה רואה בכוחות המניעים את האדם למצוא משמעות לחייו את הכוחות המרכזיים אליהם יש להתייחס בטיפול.
על פי הלוגותרפיה האדם הוא תלת ממדי המכיל את המימד הפיסי הסומטי, את המימד הנפשי הפסיכה וכן את הממד הרוחני הנואטי. במימד הרוחני של האדם קיימת אפשרות של בחירה חופשית לנקוט עמדה בכל מצב ושלושת ממדי האדם מהווים יחידה אחת, הם אינם ניתנים להפרדה ביניהם, כמו כן הקשר בין שלושת הממדים מחייב את המטפל להתייחס אל כולם. אין להתכחש לשום ממד וכל מתח או חוסר איזון בממד הנואטי של האדם אין להשתיקו ואין להכחידו , להיפך – הוא נדרש לשם המשך חתירתו למען מטרה שהוא הציב לעצמו, למימוש עצמי ומציאת משמעות.
הנחות יסוד בטיפול
המשמעות קיימת והיא ייחודית
המשמעות על פי פרנקל "קיימת בכל תנאי, זוהי משמעות ייחודית ואישית והיא יכולה להתגשם רק על ידי אדם זה" ( פרנקל 1986 עמ' 16). משמעות ניתנת להשגה על ידי מימוש ערכים יצירתיים, התנסותיים, והתייחסותיים. כל מצב בחיים הוא ייחודי וכל רגע שאנו חיים ופוגשים מצב מיוחד שדורש החלטה נותן הזדמנות למציאת משמעות, זוהי תגובתנו לדרישות החיים. משמעות הרגע משתנה מרגע אחד למשנהו ומאדם לאדם. מצב אחד יכול להיות משמעותי באופן שונה לשני אנשים שונים. כל אחד מוכרח לגלות את המשמעות הייחודית לו, כפי מידת יכולתו והבנתו ומתוך מאמץ מודע. לא ניתן להעניק למישהו אחר משמעות אולם ניתן לעזור לאדם לנקוט צעדים שיובילו לגילוי המשמעות הייחודית לו. הלוגותרפיסט משמש מורה דרך מסייע בגילוי זה.
מודעות למימד החבוי
בדומה לפסיכואנליזה הלוגותרפיה עוזרת למטופל למצא משמעות בחייו על ידי הבאתו להיות מודע למימד החבוי של קיומו, אולם הלוגותרפיה דואגת גם למציאותו הרוחנית של האדם כגון למשמעות הפוטנציאלית של קיומו. בעוד פרויד התייחס למחפשי המשמעות כאל חולים בעלי פתולוגיות והפרעות נפשיות, והתייחסותו אל הכוחות היצריים, הביולוגיים והדחפים לעונג של האדם ככוח המניע המרכזי , פראנקל רואה בחיפוש המשמעות את הכוח המניע של האדם בקיומו האנושי האמיתי. פרנקל מתייחס אל האדם כאל מערכת פתוחה בכך שהאדם שואף אל מעבר לעצמו, וכמי שמשתוקק להיפתח אל מחוץ לעצמו לאנשים אחרים, אל המימד הנואטי הרוחני שלו.
המימד הנואטי הרוחני
מבין שלושת ממדי האדם הפיזי, הנפשי והרוחני ( הנואטי) המימד הנואטי הוא זה המקיים את שלושת עמודי התווך של הלוגותרפיה: חופש הרצון, השאיפה למשמעות, ומשמעות החיים . מימד זה אינו יכול להיות חולה ואינו זקוק לריפוי המימד הנואטי הרוחני הוא המרחב בו האדם מקבל החלטות, נוקט בעמדות ונשמע לצו מצפונו וערכיו. פראנקל רואה במימד זה "ארון תרופות" לרשותו של האדם, ארון הכולל את המשאבים הדרושים לאדם כדי להתגבר על מחלות וטראומות שהחיים מזמנים לו. ארון זה כולל כוחות ומשאבים ביניהם : השאיפה למשמעות, דחף להשיג מטרות, הבעה ויצירתיות, כוח האהבה ( מעבר להיבט הפיזי של האהבה) יכולת יציאה מעצמו על ידי הומור, דבקות ומחויבות לתפקידים שהאדם נוטל על עצמו ועוד.
זהו עניין פילוסופי לא פחות מאשר הוא רפואי וכיום מקובל שרפואה הוליסטית הלוקחת בחשבון את מימד הרוח ( המימד הנואטי) של האדם חיונית מאד להגברת כוחו בריאותו ורווחתו הנפשית. עם המטופלים אשר יכולים להיעזר בלוגותרפיסט נמנים אלו הסובלים מנוירוזות קיומיות שונות כלומר שמקורן בממד הרוחני או הנואטי, מטופלים הסובלים מפוביות התנהגותיות כגון בהתנהגותם המינית, וכן כאלו אשר חשים שחייהם ריקים וחסרי משמעות.
הרמוניה עצמית
החשיבה והמתודולוגיה הלוגותרפית מקשרת בין תפיסות פילוסופיות אקזיסטנציליטיות וגישות ייעוציות ופסיכותרפיסטית שאף שהן נפרדות אלו מאלו, בכוחה לאפשר תהליך המכוון לאפשר למטופלים למצוא משמעות בחייהם. פרנקל סבור שהאדם יכול לקיים חיים בריאים רק כשהוא נמצא בהרמוניה עם עצמו ועם מצפונו, עוד סבור פראנקל שאדם המנסה להתחמק מתפקידו האמיתי בחייו הוא אדם נוירוטי. "מודעות לתפקידו, ועוררות של מודעות מלאה לגבי תפקידו זה, יכולים לתרום ליכולתו להתגבר על הנוירוזה שלו" ( פרנקל 1962 עמ' 96) .
ראיית העתיד
על אף שהלוגותרפיה אינה עוצמת את עינה ביחס לעבר שכן העבר הוא אוסף המעשים וההישגים של האדם שנתנו משמעות לקיומו, היא בהחלט מתמקדת בצפייה קדימה אל העתיד למטרות ויעדים שיש להשיג במקום להתעמק בכישלונות .
החופש לנקוט פעולה
הלוגותרפיסטים מטפלים באנשים אשר אמונתם ותקוותם אבדה להם והם חשים מתוסכלים לכודים ללא הצלחה. פראנקל הראה שאפילו במצבים האיומים ביותר, לא ניתן לקחת מבני אדם את החופש שלהם לנקוט בעמדה כלפי חייהם. המונח של חופש טומן בחובו אחריות ואדם אשר נעשה מודע לאחריות שהוא נושא על כתפיו כלפי עצמו וכלפי הזולת אינו יכול עוד להתעלם מאחריותו ומהצורך שלו לנקוט עמדה.
התמודדות עם המשולש הטראגי – כאב, סבל, אשמה ומוות
לוגותרפיסטים מסייעים למטופלים להתמודד עם מרכיבי הקיום המשותפים לכל בני האדם. לאורך כל שנות החיים לא ניתן לשום אדם להימלט ממצבים של כאב, קשיים וחוליים בחיים, מסבל המלווה כל פעולה של צמיחה והישגים וכן גם לא ניתן להימלט מרגשי אשמה הנובעים ממתחים שאנו חווים בחיים כגון ביחסים משפחתיים וחברויות. גם החרדה מפני סופיות החיים והמוות היא חלק ממנגינת חייו של כל אדם אולם הגישה הלוגותרפית מעודדת את האדם להבין שלחיים יש משמעות ללא תנאי אף לא כנגד ממשותו של המוות.
הטיפול לוגותרפי – דוגמאות לשטחי יישום
כהשלמה לטיפול פסיכולוגי – בכוחה של הלוגותרפיה להיות רלבנטית ויעילה הן כאפיק טיפול ישיר והן כערוץ נוסף ביחד עם גישות אחרות של טיפול. הלוגותרפיסט יכול להוות תוספת למשל הליך טיפולי קונבנציונלי רגיל כגון CBT למטופלים הסובלים מהתמכרויות, נכויות ומוגבלים וכאלו שחווים אבידה המלווה בחוסר משמעות בחיים (Heines, 1997). על פי לוקאס (1985) גם פסיכולוגים זקוקים לידע ולפרקטיקה שגובה בלוגותרפיה מאחר שהלוגותרפיה מעודדת עזרה עצמית ואינה מסירה מהמטופל אחריות. פסיכולוגים ויועצים נתקלים לא פעם באנשים אשר חשים היעדר משמעות והכלים הלוגותרפיים בכוחם לעודד את האדם ולהביאו לגילוי עצמי וצמיחה (נייקרוג 1982) .
חינוך – תלמידים וסטודנטים זקוקים לחיזוק של משאביהם הרוחניים ולפתח הרגשה אמיתית של תקווה צמיחה משמעות והתפתחות. הלוגותרפיה יכולה להשתלב במוסדות החינוך מהגיל הרך גני ילדים יסודי ותיכון ועם מגוון אוכלוסיות. בעבודה עם נערים בעלי קשיי למידה שילבה בעבודתה ליבן קלמר (1984) את הגישה הלוגותרפית באופן שהתלמידים היו יכולים להציב מטרות קצרות טווח על מנת להשיג יעדים מרוחקים ולזכות בגישה חיובית ומעוררת תקווה לחיים ולהתפתחותם. עוד יישום חינוכי שיקומי פותח במסגרת עבודה עם אסירים – וידון (1983) פיתח שיטה בעבודה קבוצתית עם אסירים המבוססת על חמישה שלבים: הכשרה פסיכו-חינוכית בנושאי הלוגותרפיה, הרחבת המודעות העצמית, הסחה בכיוון הערכים והשלכתם החברתית, ופיתוח משמעות אישית ומטרות אל העתיד.
אמונה רוח ודת – בשל האמונה שיש ביכולתו של האדם לבחור אפילו במצבי לחץ קיצוניים, ולהתעלות מעל ומעבר לעצמו המתודה הלוגותרפית מהווה כיום כר פעולה מיטבי גם ליועצים רוחניים ואנשי דת ( Estes 1997). הגישה הלוגותרפית אינה סותרת את האמונה באלוהים והיא יכולה להרחיב את נקודת המבט של אנשי הדת ומובילי הרוח בקרב הציבור המאמין.
עבודה סוציאלית וסיעוד – תחום זה בא כדי ליצור אופטימיזציה של רווחתו של האדם ותחושה שלו שהוא משמעותי בחיים. שלושת מימדי האדם הכלולים בלוגותרפיה ( גוף נפש, רוח) נמצאים בהלימה עם התפיסה ההוליסטית הסיעודית ומאפשרים לעוסקים בעבודה סוציאלית ובסיעוד להעשיר את עבודתם בשיטות לוגותרפיות החל משלב האבחנה, תכנון אלטרנטיבות טיפוליות, המלצה על שינוי סגנון חיים והכל במטרה לעזור למטופל לחוות חיים משמעותיים. סטרק 1993, 1985 רואה בלוגותרפיה כלי מתאים לסיעוד בארבעה תחומים מרכזיים. במניעת מחלות, בקידום הבריאות, בטיפול בחולי ובשיקום. הלוגותרפיה יכולה לתרום רבות גם בתחומים נוספים כגון של משפחות במצוקה, לנץ ( 1986) הציע מודל עבודה המשלב בתהליך כלים לחיזוק האמון ויכולות התקשורת בין האדם לסביבתו.
טיפול בעזרת טקסטים שירה ומשמעות
חיפוש ומציאת משמעות באמצעות שירה וטקסטים של משוררים גדולי רוח משולב כיום במסגרת עבודה עם קבוצות ויחידים. טיפול ביבליותרפי מבוסס על שימוש בטקסטים כאמצעים להכרות עם עולמו הפנימי של המטופל ועיבוד חוויות הנפשיות ומציאת משמעות אישית בהן. אחד התחומים שפותחו בשנים האחרונות נקרא פואטולוגיה והוא מציע מתווה פרקטי וישומי המחבר בין טיפול, לוגותרפיה, שירה ומציאת משמעות. תחום זה פותח בישראל ב 2016 על ידי שגית שלמה חוקרת משמעות בשירה ולוגותרפיסטית, מחברת הספר “שירת המשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומציאות”, התחום חדש ומתפתח עוסק בזיקה הרעיונית בין השאיפה של האדם למצוא משמעות לבין קיומם של תובנות, תפיסות חיים ומשמעויות רבות המובעים בשירה העברית. כיום קיימים שיטות עבודה לניתוח התבוננות ופרשנות של שירה על מנת לסייע לאדם למצוא היבטים נוספים בדרכו למצוא פשר בחייו.
טכניקות מרכזיות בטיפול לוגותרפי
לרשות הלוגותרפיסט ישנם כלים לוגותרפיים מובהקים מרכזיים כגון : טכניקת הסחה, התכוונות פראדוקסאלית ודיאלוג סוקראטי. אולם השילוב של לוגותרפיה בסוגי מקרים וטיפול שונים מצריך לא פעם מהמטפל לנהוג בגישה טיפולית אקלקטית המשלבת עקרונות טיפוליים שונים, בהתאם לצרכי המטופל. להלן כמה מהטכניקות המרכזיות בטיפול הלוגותרפי.
התרחקות והתעלות
הלוגותרפיסט מסתמך על היכולת של האדם לראות את עצמו כמשקיף ממרחק על אירוע מסוים. אנו מסוגלים לצחוק ולהתייחס לחולשות האנושיות בהומור ולא לקבל את עצמינו ברצינות יתרה. פראנקל עשה שימוש תרפויטי בשתי התכונות “התעלות” והתרחקות” על מנת לעזור למטופלים להתמודד בהצלחה עם ההפרעות השונות שהיו להם.
שיח סוקרטי – שיח לגילוי עצמי
שיטת מחקר דיאלקטית, אשר תוארה לראשונה על ידי אפלטון בדיאלוגים הסוקרטיים ואשר מיושמת בתהליך השיח הלוגותרפי. מונח זה נקרא גם בשם דיאלוג סוקרטי והוא ידוע גם כ"שיח לגילוי עצמי" , הוא מאפשר לאנשים לפתח קשר עם הלא מודע הנואטי שלהם ובכך לעודד אותם להיות מודעים להערכה העצמית שלהם ולהבנת הכוחות הגלומים בהם. השיח מורכב מסדרת שאלות סביב נושא מרכזי ומתן מענה על ידי בן השיח. הדיאלוג בדרך כלל מאופיין בעימות בין שתי נקודות השקפה ובכך נוצר תהליך המיילד תובנות ועוזר לאדם לגלות את הידיעות הבלתי מודעות שלו.
כוונה פרדוקסלית
אחת הטכניקות השימושיות בטיפול הלוגותרפי לפיה ממקדים את תשומת לבו של המטופל, בניסיון מכוון לחתור לדבר שמפחיד אותו בהקצנה ובהגזמה, כדי לשבור את מעגל הקסמים שמזין את עצמו. רצוי לשלב בטכניקה זו הומור, שמעלה באור מגוחך את הפוביה. טכניקה זו שמטרתה לפגוע בחרדת הציפיה ובמנגנון של בריחה מהפחד, טובה לטיפול בבעיות של אובססיות ופוביות. טכניקה זו מתבססת על יכולתו של האדם להתנתק מעל עצמו. הטכניקה מתבססת על יכולתו של האדם להתנתק מעצמו, כדי לשבור את מעגל הקסמים בו הוא לכוד. הינתקות ביחד עם יכולת התעלות מעל עצמינו הן תכונות חזקות ברוח האדם. ההתנתקות הזו דווקא מאפשרת לנו להתקרב לעצמינו, דבר מאפשר לנו לראות את עצמינו מבחוץ. היכולת להתנתק מעצמי היא תכונה אנושית ייחודית ובישום "הכוונה הפרדוקסלית" אנו מעודדים את המטופל לבצע את המעשים המפחידים אותו או לקוות שדברים כאלו ייקרו ולו לרגע וזאת במטרה לשבור את מעגל הקסמים שהתפתח כתוצאה מחרדה מקדימה. "ברגע שהכוונה הפרדוקסלית ממלאת את מקומו של הפחד יוצא האוויר ממפרשי החרדה המקדימה המעודדת את האדם לעמוד מול החרדות שלו במקום לברוח מהן בכדי להוכיח לו שיש לו שליטה עליהן ויכולת לבחור" (פראנקל)
דה רפלקסיה
אחת מטכניקות העבודה בטיפול הלוגותרפי לפיה מסיטים את מבטו של האדם מהחיטוט העצמי הכפייתי, אל עבר משמעות עשייה ויצירה חיצונית. היות ומיקוד יתר בתהליכים ספונטניים של המטופל בולמת אותו ומשום שהפיכת האמצעי למטרה מרחיקה את האדם מהגשמת האמצעי. טכניקה זו יעילה לטיפול בבעיות שנובעות מהתכוונות והשתקעות יתר כמו למשל סכיזופרניה ובבעיות מיניות כמו קרירות מינית ואין-אונות. ה דה רפלקסיה מנסה לשבור את מעגל הקסמים של מחזוריות וקיבעון
הסחה
שימוש ביכולתו של האדם להתעלות ולהתרומם מעל ומעבר לעצמו משמשת בסיס לטכניקה טיפולית שמטרתה לשמש משקל נגד לנטייה, להרהורי-יתר ולהתכוונות-יתר. בטכניקה מסיחה את תשומת הלב והמודעות של המטופל. יכולת זו של המטופל להתרחק מעצמו משמשת בעיקר בטיפול בפוביות כפייתיות והתנהגויות מחזוריות הפוגעות באיכות החיים של המטופל.
לוגוסקופיה
המונח “לוגוסקופיה” הוטבע ע”י דרור שקד במסגרת פיתוחו של כלי תומך ליועץ ולמטפל הלוגותרפי. (להרחבה על לוגוסקופיה לחץ כאן) המתודה מיושמת בתהליכי עבודה פרטניים ובעבודה עם קבוצות תמיכה וטיפול. הלוגוסקופיה מבטאת את “שתי הרגליים” על פי אליזבט לוקאס – רגל אחת במצב הפנומנולוגי בחקירת עומק (החוויה החיה) ורגל שנייה זו המבטאת את המתח הנואטי – הראייה לרחוק. מדובר בכלי טיפולי תהליכי המאפשר למטפל לסייע למטופל להתבונן בצורה מעמיקה בממדית השונים של חייו והמאפשרת ניתוח תמונת מצב ותכנון של מפת דרכים לפעולה.
מאמרים קשורים :
מהפסיכואנליזה אל האנליזה האקזיסטנציאלית
ביבליוגרפיה:
ויקטור פראנקל , " אדם מחפש משמעות" , דביר 1970
אליזבט לוקאס, "חיים משמעותיים" זמורה ביתן 2000
ארווין יהלום, "פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית", הוצאת כינרת 2011
דוד גוטמן, "לוגותרפיה למטפל", הוצאת דיונון אוני' תל אביב
שגית שלמה, "שירה ומשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה למעשה"
אתר "בלוגותרפיה" לקסיקון מונחים לוגותרפי
