פרנקל אומר שלהיות אדם פירושו להתפתח ולהתעלות מעל ומעבר לעצמנו, להשתייך ולהתכוון למישהו או למשהו, לאדם אחר או לשירות של עניין מסויים, תפקיד. ממד הרוח הוא ממד החופש האנושי שאינו כפוף, לפי הלוגותרפיה, לחוקים דטרמיניסטיים, והוא מאפשר לאדם התעלות עצמית וגילוי חוכמה עילאית במצב של חוסר יכולתו לשנות את גורלו ומימוש הפוטנציאל היוצרני האנושי שבו. לפי הלוגותרפיה האדם נמשך כלפי מעלה אל עבר המשמעות, נקרא להגשמתה. זאת ע"י התמסרות למשהו שאינו מותנה בדבר ואינו מבקש לעצמו דבר. הוא (האדם) נהפך להיות דרך תכונת ההתעלות אדם שלם אך ורק מתוך התעלמות מעצמו. הוא הופך לישות הפורצת את גבולותיה, ומשמרת את המתח בין הוויה למשמעות, בין מה שיש לבין מה שיכול להיות, מתח המהווה את המקור לבריאות נפשית.
במצב של גורל שלא ניתן לשנותו ההתעלות של העצמי הנואטי היא מתכונותיה העיקריות של ההוויה האנושית והיא באה לידי ביטוי ביכולת להתנשא על פני תנאים אלה, מעל מכאובים נפשיים גופניים אף אם זה רק דרך נקיטת עמדה. פרנקל מכנה זאת "כוח ההתרסה של הרוח האנושית", למרות ואף על פי כן.
יציאת האדם מעצמו מקבלת משנה תוקף באהבה, שמרחיקה לכת מעבר ל״סתם״ מפגש, משום שהיא תופסת את האדם לא רק בכל האנושיות שלו אלא מעבר לכך בייחודיות ובחד פעמיות שלו, כלומר כאישיות.
מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע