מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
על חזרה והיזכרות, זמן ומשמעות: קירקגור, אליאדה והלוגותרפיה של פרנקל
סוגיית ה"חזרה" מעמידה במרכזה שאלה קיומית עמוקה: האם יכול האדם לשוב אל עברו, לא כשיחזור קטלוגי של מה שהיה, אלא כמפגש מחודש עם משמעותו בהווה, מתוך זמן, קיום ובחירה?
התשוקה לחזרה נולדת מתוך געגוע "בעקבות הזמן האבוד", מעין כמיהה פנימית, לעיתים אשליה, להיפגש מחדש עם אותו אדם, מקום, חפץ או רגש שפגשנו בעבר.
לא מעט הוגים עסקו בזיקה לזמן: פרידריך ניטשה בספרו "המדע העליז" (1882) תיאר את "החזרה הנצחית" כרעיון מעגלי שבו כל אירוע בחיינו עתיד לחזור על עצמו אינספור פעמים באותו אופן ממש.
זיגמונד פרויד (1914) כותב על "היזכרות, חזרה ועיבוד", ומבחין בין זיכרון מודע לבין חזרתיות כפייתית. פרויד הדגים זאת דרך הניסיון לנסוע מחדש לברלין כדי לבדוק אם ניתן לחוות שוב את מה שכבר נחווה, ניסוי המדגיש את המתח המובנה בין הציפייה לשיבה לבין חווייתה בפועל.
פרדוקס החזרה: התנועה קדימה מול השיבה לאחור
שאלת החזרה עומדת בלב אחד המתחים הפוריים ביותר בתולדות ההגות האנושית: היחס אל הזמן והעבר, והאפשרות להתחדשות. שני הוגים העמידו את מושג החזרה במרכז עולמם, אך הגיעו למסקנות פילוסופיות הפוכות כמעט לחלוטין:
- סרן קירקגור: ראה בחזרה תנועה קדימה, אקט של אמונה ובחירה אקטיבית בתוך זמן היסטורי בלתי הפיך.
- מירצ'ה אליאדה: ראה בחזרה שיבה לאחור, מחיקת ההיסטוריה והזמן המודרני דרך חיקוי של טיפוס-אב (ארכיטיפ) מיתי.
מתוך המתח בין השניים עולות שאלות יסוד: האם העבר הוא משא כבד שיש להשתחרר ממנו, או שמא הוא חומר גלם שניתן לשוב אליו ולגלות בו משמעות חדשה?
מתח זה הופך לבעל ערך ראשון במעלה כשפוגשים את הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל: כיצד מסייעים לאדם לשוב אל סיפור חייו לא כ"שבוי" בהיסטוריה שלו, אלא כמגלה משמעות?
קירקגור: החזרה כתנועה קדימה
סרן קירקגור הבחין בין זיכרון סביל, המותיר את העבר סגור ומנותק, לבין מושג "החזרה" הקיומית. בספרו "חיל ורעדה" (1843) עוסק קירקגור בזיקה בין "חזרה" ל"זכירה" ושואל: האם החזרה אפשרית? האם היא חשובה? מה מתווסף כאשר חוזרים על דבר מה?
תשובתו של קירקגור טומנת בחובה פרדוקס: החזרה אפשרית משום שמשהו כבר אירע בעבר, אך היא בעלת משמעות רק מפני שהאדם הפוגש אותו כעת כבר אינו אותו אדם. בעוד שהזכירה פונה לאחור אל העבר, החזרה היא תנועה קדימה המבקשת לשוב ולחיות את הדבר מחדש.
אדם החוזר למקום ישן אינו חווה רק זיכרון, אלא יכול לגלות בו משמעות חדשה לגמרי כאדם בוגר ואחר. שתי התנועות הללו מבטאות את ניסיונו של האדם להעניק רציפות ומשמעות לחייו דרך עיבוד מתמיד של מה שהיה.
אליאדה: השיבה אל הזמן הארכאי-הטקסי
מירצ'ה אליאדה מציע תפיסה טיפולוגית המעמידה את הזמן הארכאי-הטקסי מול הזמן המודרני. תפיסתו מציעה מענה למצוקת האדם המודרני, שעבורו ההיסטוריה והזמן הליניארי נחווים לעיתים כנטל כבד. בתרבויות הארכאיות, האדם מוחק את ייחודו האישי ואת ההיסטוריה החולפת דרך שחזור פולחני של דפוסים נצחיים ושיבה אל ראשית הדברים.
מנגד, הגישה האקזיסטנציאליסטית אינה מבקשת למחוק את ההיסטוריה האישית ואינה נכנעת לה, אלא בוחרת מחדש את המשמעות שהעבר מקבל בכל רגע ורגע בהווה.
פרנקל והלוגותרפיה: גילוי המשמעות ב"אסמי העבר"
תפיסת החזרה הקיומית מתלכדת באופן טבעי עם הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל. בלוגותרפיה, עברו של האדם אינו אבוד או נכחד, אלא שמור באופן סופי ובלתי ניתן לערעור בתוך "האסמים המלאים של העבר". על אף שהעובדות ההיסטוריות אינן משתנות, האדם מחזיק בחופש בחירה בלתי מותנה לגבי עמדתו כלפי אותו עבר.
השיבה אל אירועי החיים מתוך הממד הרוחני-נואטי בהווה מאפשרת לחלץ מתוכם פשר ומשמעות שלא היו נגישים קודם לכן. בעוד שפרויד זיהה בחזרה מנגנון כפייתי הדורש "עיבוד" כדי להשיב את הזיכרון המודע למקומו, הגישה הקיומית פוסעת צעד נוסף: העיבוד אינו רק חשיפה של העבר, אלא גילוי אקטיבי של משמעות חדשה בתוכו.
סיכום ויישום
סוגיית ה"חזרה" אל אירועי העבר מוצעת כמפגש מחודש אולם מנקודות מבט שונות:
- אליאדה רואה בחזרה שיבה מיתית לאחור ומחיקת הזמן
- קירקגור מגדיר אותה כתנועה קדימה של בחירה והתחדשות
- פרנקל מגשר בין התפיסות ומציע לבחור עמדה מחודשת כלפי היסטוריית החיים.
ברמה היישומית החזרה הקיומית מעניקה למטופל כלי טיפולי רב עוצמה. היא מאפשרת לו להתבונן מחדש בסיפור חייו, להשתחרר מתחושת חוסר אונים, ולהפעיל את "כוח ההתרסה של הרוח". דרך שינוי העמדה כלפי העבר, המטופל יכול להמיר חזרתיות כפייתית, סבל ומשברים, בניצחון אנושי ובבחירה מחודשת בחיים.
ביבליוגרפיה והמלצות קריאה
- אליאדה, מ' (2000). המיתוס של השיבה הנצחית: ארכיטיפים וחזרה. תרגום: יוטה ריינהרץ. ירושלים: כרמל.
- גלמן, א' (2024). פסיכואנליזה מדוברת. תל אביב: הוצאת רסלינג.
- יגורי, ת' (2016). פתרון חידת המשמעות. ירושלים: כרמל.
- פראנקל, ו' (1970). האדם מחפש משמעות: מבוא ללוגותרפיה. תל אביב: הוצאת דביר.
- פראנקל, ו' (1985). הרופא והנפש: מבוא ללוגותרפיה ולאנליזה אקזיסטנציאלית. תרגום: ברוך קורצווייל. ירושלים: דביר.
- פרויד, ז' (2002). היזכרות, חזרה ועיבוד. תל אביב: עם עובד.
- קירקגור, ס' (1997). חיל ורעדה: ליריקה דיאלקטית. תרגום: איל לוין; הקדמה ועריכה: יעקב גולומב. ירושלים: מאגנס.
This site is not for profit. ©All rights reserved to the authors and authors of the article and / or the book and / or to the source sites – we respect copyright and make an effort to locate the rights holders in the photographs and texts that come to us. If you have identified a photo or text on the site that you have rights to, you may contact us by email and request to stop publishing it or request to add your credit.
