מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע מאמרים נוספים בתחום
מאת ד"ר פנינית רוסו-נצר
"בכוחה של הציפור לעלות מעלה מעלה בתנאי שתניע את כנפיה ללא הרף.ברגע שתפסיק להניע את כנפיה, הרי היא צונחת ונופלת.
אם אין האדם עולה מעלה מעלה, על כורחו הוא יורד מטה מטה."(רבי ישראל מסלנט)
תקציר
בספרות המחקרית ניתן למצוא עדות אמפירית רחבה לקשר בין רוחניות למיטביות ובריאות נפשית ופיזית. מבחינה התפתחותית, העיסוק בשאלות קיומיות באשר לטבע העולם והאדם, למשמעות, לפשר החיים ולתכליתם מתחיל יחסית מוקדם והוא מהווה כוח מניע רב עוצמה בגיבוש הזהות של ילדים ומתבגרים. ההתבגרות נחשבת תקופה מורכבת ורגישה במיוחד לגיבוש מערכת ערכים ולתפיסת העצמי, ומועדת יותר להתנהגויות סיכון ולהתפתחות פתולוגיה המשקפות חוסר משמעות, מטרה ושייכות. המאמר הנוכחי מבקש להאיר זווית ייחודית בעבודה עם בני נוער בכלל ובני נוער בסיכון בפרט –עולם הרוח כמשאב התפתחותי משמעותי שעשוי להיות גורם תומך לחיזוק חוסנם
הנפשי של מתבגרים המתמודדים עם מצבי סיכון ולקידום התפתחות בריאה. בראשית המאמר תיסקר ספרות בנושא הרוחניות והליווי הרוחני. בהמשך יתואר בהרחבה "מקרה מבחן" study case המשקף ניסיון גישוש ראשוני לשילוב התערבות של ליווי רוחני בשתי מסגרות לנוער בסיכון. הממצאים שיוצגו לקוחים ממחקר הערכה רחב יותר שנערך במסגרת ג'וינט-אשלים (ראה רוסו-נצר ואלחי, .(2015 בתוך כך יוצגו סוגיות מרכזיות שעלו מניתוח ראיונות עומק שנערכו עם מנהלי המסגרות ועם מלווים רוחניים, ויידונו השתמעויותיהן.
מבוא
בעידן הפוסט-מודרני, הגלובלי והדיגיטלי של ימינו, אל מול התפוררות המסורת, המסגרות הדתיות ובהיעדר עוגנים ערכיים, בולטים חוסר וודאות, חוסר יציבות, ניכור ואובדן משמעות 2000( .(Moules, שאלות מהותיות של פשר ותכלית "(לשם מה("? המלוות את האדם משחר קיומו, מתחדדות ביתר-שאת. מחקרים מהעשורים האחרונים מצביעים באופן עקבי על גידול משמעותי ברמות החרדה והדיכאון חרף העלייה הניכרת בשגשוג הכלכלי 2000( Twenge, 2004; Seligman, & .(Diener מצב זה בולט עוד יותר בקרב בני נוער וצעירים המצויים גם כך בשלב התפתחותי רגיש וקריטי של גיבוש זהות אישית Erikson,(,סיכון להתנהגויות יותר מועדים וצעירים נוער בני .(1975; Steinberg & Morris, 2001 כגון: עבריינות, שימוש בחומרים ממכרים, תוקפנות ואובדנות, המשקפות הלך רוח של חוסר משמעות 19(88 (Peterson, וריקנות (ריק קיומי vacuum (existential במונחיו של פראנקל 1969( .(Frankl, הלך רוח זה בא לידי ביטוי בעיקר בשיעמום, בתסכול או בניתוק.
במחקר רחב היקף נמצא כי כיום מתבגרים רבים חווים תחושות של חוסר סיפוק, אדישות, ובלבול, וחשים מנותקים ו"צפים" בעולם ללא כיוון או מטרה ברורה לחייהם Damon,( .(2008 בהיעדר תמיכה והכוונה עלולות תחושות אלו להעצים את חוסר השליטה והחרדה שלהם מפני העתיד ולהוביל אותם לשיתוק התפתחותי וקיפאון, עד כדי כך שעבור צעירים רבים אדישות וחרדה הפכו למצבי רוח דומיננטיים, וניתוק וציניות החליפו את תחושת התקווה הטבעית המאפיינת את גיל הנעורים.
בנוסף התפשטות המהפכה הטכנולוגית והשפעתה של רשת האינטרנט על מכלול תחומי החיים כיום 2011( Grohol, & (Barak נותנים את אותותיהם במיוחד בקרב בני נוער וילדים שעבורם הרשת תופסת מקום מרכזי בחיי היום-יום. מאפייניו הבולטים של האינטרנט – פומביות, מיידיות ואינטראקטיביות, זמינות ואנונימיות, עלולים לזמן גם גורמי סיכון לילדים ולבני הנוער, ביניהם: בריונות מקוונת והיחשפות לתוכן מזיק (בוניאל-נסים ודאו, .(2009 בני נוער בסיכון פגיעים יותר לסכנות מעין אלו בין היתר בשל דימוי עצמי נמוך וחוסר יציבות בקשרים שלהם עם מבוגרים ובני גילם 200(8 Mitchell, & .(Wells התייחסות מכבדת ורצינית לסוגיות של משמעות, פשר ותכלית בתקופה רגישה ופגיעה זו, במיוחד באוכלוסיות סיכון, נמצאה בעלת כוח מניע רב עוצמה המסייעת בקידום התפתחות בריאה של תחושת אוטונומיה ואחריות אישית, רווחה נפשית ותרומה בעלת ערך לקהילה. כך למשל נמצא כי חקירת ה"שאלות הגדולות של החיים," כגון משמעות ותכלית, הינה בעלת זיקה הדוקה לחקירת הזהות, ליצירת כיוון לניווט חייהם של צעירים ולהבנת העולם סביבם 2011( .(Bronk, זאת ועוד, העיסוק בשאלות של רוח ומשמעות נמצא כמרכיב מפתח בהתמודדות עם קשיים ומצבי סיכון בשל חשיבותן כמנגנון מגן המעורר מוטיבציה והתורם לעמידות ולחוסן נפשי 200(8 Damon, 1991; .(Benard, קסלר 2000( (Kessler, מתייחסת לחשיבות הרבה של העיסוק ב"נשמת החינוך" ומציעה אופני יישום מגוונים של עיסוק כזה באמצעות שבעה "שערים לרוח." לפי קסלר, שערים אלו מבטאים צרכים בסיסיים של צעירים וצעירות, וכאשר ניתן להם מענה במסגרת המעשה החינוכי ניתן לאפשר ביטוי לרבדים המגוונים של "נשמת החינוך:" (1( השאיפה לקשר עמוק ומשמעותי עם העצמי, הזולת, הטבע והמעבר. קשר כזה מאופיין בתחושת שייכות ובתחושה של היותנו נראים ונשמעים באמת; (2( הכמיהה למרחב של שקט ולהתבוננות פנימית כהפוגה מהגירויים וההמולה החיצוניים הבלתי פוסקים; (3( החיפוש אחר משמעות, תכלית וערך הנוגע ב"שאלות הגדולות של החיים," כגון: "מדוע אני כאן,"? "האם יש מטרה לחיי,"? "מהו ייעודי;"? (4( הדחף לשמחה וחדוות חיים באמצעות חוויות של משחק, הכרת תודה או תחושות רוממות רוח במפגש עם יופי, אצילות, חסד ואהבה; (5( הדחף היצירתי המשתקף בפיתוח רעיון חדש, ביצירת אומנות או בגילוי נקודת מבט חדשה על החיים שבאמצעותו ניתן לחוות את הפליאה שבתהליך הבריאה והיצירה; (6(הכמיהה לחריגה מעבר לגבולות העצמי באמצעות נתינה, חוויה מיסטית, חוויות בין- אישיות, התמסרות לאומנות או לספורט; (7( הצורך בחניכה, כגון: טקסי מעבר לקראת עולם המבוגרים באופן שיסייע להתמודד עם שינויים, מעברים ופרידות בחיים. שערים אלו מבטאים את מהותה של הרוחניות כאוריינטציה לחיפוש אחר משמעות ותכלית מחד גיסא ולחריגה מעבר לעצמי הפרטי מאידך גיסא אשר מצידם מניעים את התפתחותם של ערכים ושל מחויבות לתרומה לאחרים ולחברה מעבר לעצמי 2003( al., et .(Lernerההתעניינות ברוחניות ובהתפתחות רוחנית קיימת בתרבות האנושית מאז ומעולם, אולם כתחום מחקרי ומדעי היא חדשה יחסית 2006( Tart, 2003; Thoresen, & .(Miller מבחינה תיאורטית, רוחניות היא מושג על המתייחס לאמונות, לפרקטיקות ולחוויות הן בתוך המסגרת הדתית והן מחוצה לה. על אף ריבוי ההגדרות והמודלים התיאורטיים מרבית ההגדרות לרוחניות כוללות שני היבטים מרכזיים. האחד עוסק בחיפוש אחר משמעות ותכליתהקיום האנושי; המימד השני מתייחס למימד הטרנסצנדנטי, של המעבר, החורג מהפיזי- גשמי והפסיכולוגי, ולזיקת האדם למימד זה. אלה המדגישים את המימד ההתפתחותי (כגון הגישה הטרנס-פרסונלית; ראה גם 1971 Maslow, 1969; (Jung, רואים בהתפתחות טרנסצנדנטלית חלק טבעי ואינהרנטי בהתפתחות האנושית, כרמה הגבוהה ביותר,הנשענת על בנייה של עצמי בוגר ומגובש או לכל הפחות קשורה לרמה התפתחותית גבוהה של העצמי. לפי תפיסה זו, הכמיהה להתעלות עצמית והצורך בהתפתחות פנימית לכיוון שהוא מעבר לגשמי תוך גיבוש משמעות רחבה על-זמנית לחיים מהווים היבטים.(Grof & Grof, 1990( האנושי בטבע בסיסיים ההיבט הרוחני חשוב להבנת האדם כשלם ומהווה יסוד מרכזי ואוניברסאלי בהתפתחות מיטבית וכביטוי חיובי של התפתחות הפוטנציאל האנושי 1971( .Maslow, אחת הפרספקטיבות המרכזיות להבנת מיטביות ורווחה נפשית (well-being( היא הגישה היודימונית .(eudaimonic( גישה זו מתייחסת למימד הרחב של מימוש, צמיחה, הגשמה עצמית ומשמעות כמבטאים תפקוד אופטימלי של האדם, להבדיל מהגישה ההדוניסטית (hedonic( המתמקדת באושר המתבסס על השגת עונג והימנעות מכאב Deci,( & Ryan 2004 Lent, .(2001; על פי גישה זו, הפוטנציאל הטמון ברוחניות מזוהה כמשאב להתפתחות אופטימלית של האדם 2006( Mohan, & Dierendonck .(van בשנים האחרונות ההתייחסות למקום הרוחניות ומשמעותה בחיים בולטת גם על רקע העיסוק המחקרי והפופולארי הגובר בתחום הפסיכולוגיה החיובית המתמקדת בחוזקות ובחתירה למימוש ולאושר Deci,( & Ryan 2000 Csikszentmihalyi, & Seligman .(2001; ואכן ניתן למצוא עדות אמפירית רחבה לקשר בין רוחניות לבין מיטביות 2009( Wills, 2006; Mohan, & Dierendock ,(van למשל: רוחניות נמצאה כמרכיב חשוב וחיוני להתמודדות עם מחלות ולבריאות פיזית Thoresen,( & Miller ,(2003 להתגברות על התמכרויות 1991( Peterson, & ,(Brown כגורם מגן בפנידיכאון Idler( 1992 Kasl, ,(& להתקדמות ולסיפוק בקריירה 2001( al., et (Gomez ולהסתגלות פסיכולוגית ומוסרית 2000( Shcherbakova, & Cashwell .(Young, לדוגמה, במדגם של סטודנטים אמריקאים, נמצא כי כמיהה רוחנית החורגת מעבר לעצמי קשורה לרגשות חיוביים, למיטביות פסיכולוגית (השגת זהות, נטיות למימוש עצמי,( לתחושת משמעות ומטרה, וליכולת לקיים .(Leak, DeNeve & Greteman, 2007( אנוכיות ולא אינטימיות אישיות-בין יחסים מערכות תשומת הלב המחקרית הגוברת לנושא הרוחניות במגוון של תחומים ודיסציפלינות כגון: חינוך, ניהול, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סיעוד, סוציולוגיה וייעוץ משקפת את הניסיון להבינו כתופעה רחבה, מורכבת ורבת פנים וכמרכיב חשוב ומרכזי בהתפתחות האדם Furman,( Ansley, & Westefeld Rose, 2006; Uys, & Mohan 2004; Canda, & Grimwood Benson, .(2001; Tanyi, 2002 מחקרים רבים מצביעים על כך שהעיסוק בהיבט הרוחני הוא אוניברסאלי וחוצה תרבויות ודתות. עדות אמפירית לכך עולה ממחקר שנערך ב8- מדינות ביבשות שונות בקרב מתבגרים וצעירים המלמד כי 70% מהם ציינו כי רוחניות מהווה מימד משמעותי ומרכזי בחייהם 2012( Roehlkepartain, & Syvertsen, Scales, .(Benson, באופן ספציפי, רוחניות נמצאה כמשאב התפתחותי משמעותי המהווה גורם תומך, מחסן ומגן מפני עבריינות ושימוש בחומרים ממכרים, בעיקר בקרב אוכלוסיות סיכון 2003( Sandy, & Yeager .(Wills, בני נוער בעלי זיקה לערכים משמעותיים החורגים מעיסוק בעצמי הפרטי, מבטאים בעיות התנהגות בשיעור נמוך יותר 2006( Blakeney, & .(Blakeney בדומה לכך, בני נוער שאימצו פרקטיקה רוחנית, כגון: תפילה 2003( al., et (Pearce או מדיטציה 2010( al., et (Mendelson נצפו עם רמות אלימות נמוכות יותר באופן משמעותי. המחקר אף מצביע על קשר משמעותי בין רוחניות לבין עמידות ומסוגלות אקדמית וחברתית בקרב בני נוער בסיכון 1999( .(Massey, אחת המתודות המרכזיות אשר מקדישה מקום מרכזי להיבט הרוחני היא תחום הליווי הרוחני, המתפתח ותופס תאוצה בשנים האחרונות Tannenbaum,( & Galek Flannelly, Harding, .(2008 ראשיתו של תחום הליווי הרוחני בליווי פליאטיבי, דהיינו, סיוע ובמתן תמיכה לאנשים חולים הנמצאים בסכנת חיים ולקראת סוף החיים (כגון: הוספיסים, מחלקות אונקולוגיה ובתי אבות( ולבני משפחותיהם במטרה ליצור השלמה, יחסים משמעותיים ותקווה כמו גם שמירה על הזהות האישית במצב איום. תחום זה שויך באופן מסורתי לאנשי דת. כיום תפקיד זה התנתק משיוך דתי ספציפי, והעיסוק התיאורטי והפרקטי בו התרחב בעיקר.(Canda, 2001; Smith, 2001( הסוציאלית העבודה עולם במסגרת
הליווי הרוחני כתחום מקצועי
הליווי הרוחני מתפתח בעולם בשני מסלולים מקבילים: כתחום התמחות המשתלב בתוך מקצוע טיפולי קיים: העובד הסוציאלי, המחנך בכיתה, הרופא, הצוות הסיעודי משלבים את התפיסה הרוחנית ואת כלי הליווי הרוחני במסגרת עבודתם, בעקבות הכשרה ייעודית בתחום. ואכן בספרות המקצועית והאקדמית יש עדויות רבות לשילוב הליווי הרוחני בדיסציפלינות מגוונות כגון הרפואה, החינוך והעבודה הסוציאלית. המסלול השני מתייחס אל הליווי הרוחני כמקצוע ייחודי בפני עצמו (chaplain( המשתלב בתוך צוותים טיפוליים רב-מקצועיים. המקצוע נלמד במסלולי הכשרה מוכרים ומסודרים (זוהר-סייקס, (2016 תחת פיקוחם של ארגונים שונים בעולם, ביניהם ה- CASP בקנדה וה- ACPE וה- CPSP בארה"ב. בישראל, בניגוד לארצות המערב, עוסקים בליווי רוחני אנשים המגיעים מרקע רוחני מגוון ומטווח רחב של עיסוקים, אמונות ותפיסות, ולא רק אנשים דתיים או אנשי דת.
כחלק מהתפתחות המקצוע בארץ הוקמה רשת של 21 ארגונים לליווי רוחני (בר-סלע, בנטור, שולץ וקורן, (2014 ומוסדו, באמצעות קוד אתי, ועדות מקצועיות לקידום הנושא, קריטריונים וסטנדרטים מקצועיים לתכניות ההכשרה ולעבודת המלווה הרוחני. כיום פועלות בארץ מספר תכניות הכשרה להסמכת מלווים רוחניים (זוהר-סייקס, .(2016 מהותו של הליווי הרוחני טמונה בעצם הנוכחות עם האדם המלּו ֶוה, מתוך הנחה כי הנוכחות המשותפת וההקשבה העמוקה לעולם הרוח שלו, מובילה לחוויה משמעותית ומרפאת. המלווה הרוחני מכוון להיות בנוכחות עם האדם הנמצא במצוקה וליצור מרחב ביטוי לעולם הרוח האישי שלו ולכוחות הריפוי הפנימיים שלו באמצעות שימוש במגוון רחב של כלים, כגון: הקשבה, שיחה, טכניקות הרפייה ונשימה, דימיון מודרך, חיבור תפילה אישית, מדיטציה, מוזיקה, שימוש בחגים ומועדים, טקסים, כלים השלכתיים, יצירה, שימוש בטקסטים. זאת, תוך התאמה אישית ותרבותית לאדם המלווה. מתוך ההבנה ההולכת וגוברת כי לאדם יש משאבים רוחניים שעשויים לסייע לו באופן משמעותי במצבי חיים והתמודדויות, החל הליווי הרוחני להתפשט לזירות חדשות של מצוקה, משבר וסיכון שבהן הוא משמש גורם תמיכה המקדם רווחה נפשית והתמודדות מיטבית. אחת מזירות אלו היא אוכלוסיות של נוער במצבי סיכון ומשבר.
הרקע למחקר ההערכה: שילוב התערבות של ליווי רוחני בשתי מסגרות לנוער בסיכון
מאמר זה מושתת על מחקר הערכה רחב שהתמקד בניסיון להבין לעומק את תפיסותיהם האישיות של המשתתפים בפרויקטים אשר משלבים ליווי רוחני בפעילותם. היוזמה והעידוד למהלך של ליוו רוחני לאוכלוסיות ייעודיות היא פרי מעורבותם של הפדרציה היהודית של ניו יורק בשיתוף אנשי מקצוע ממשרדי הממשלה הרלוונטיים לעבודה עם אוכלוסיית היעד של ג'וינט-אשלים – ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון, בני משפחותיהם ואנשי המקצוע העובדים איתם (זוהר-סייקס וקרני, ,(2013 מהלך זה הוביל ליצירתם של מספר "פרה-פיילוטים" במסגרות נבחרות בשלושה משרדי ממשלה: חינוך, רווחה ובריאות, ולווה במחקר הערכה2 במטרה לבחון ולהעריך את ההתאמה והרלוונטיות של תחום זה לעבודה עם אוכלוסיות אלו (ראה רוסו-נצר ואלחי, .(2015
שיטת המחקר
במסגרת מאמר זה יוצגו ממצאים מתוך מחקר ההערכה הרחב באשר לשילוב ליווי רוחני במסגרות של נוער בסיכון כמעין "מקרה מבחן" study( .(case המחקר בוצע על פי מסורת המתודולוגיה האיכותנית שבמרכזה חקירה של משמעויות פנימיות של הנחקרים, עמדותיהם ותפיסת עולמם 1982( Biklen, & .(Bogdan איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיון עומק חצי-מובנה המאפשר להגיע במידה הקרובה ביותר לפרספקטיבה האישית של המרואיין 1990( ,(Patton, ולהבין את המשמעות המיוחסת לחוויות אלה (שקדי, .(2003
אוכלוסיית המחקר
מחקר ההערכה התמקד בניסיון להבין לעומק את תפיסותיהם האישיות של המשתתפים בפרויקטים אשר משלבים ליווי רוחני בפעילותם, וכלל בסך הכול 22 ראיונות עומק. כדי להבין את התופעה מהיבטים שונים ומשלימים נעשה מאמץ לכלול את נקודות המבט של המלווים הרוחניים, של שותפי התפקיד שלהם במסגרות השונות, כגון: מנהל מסגרת, מפקח ובמידת האפשר גם של מקבלי הליווי עצמם. להלן יוצגו הסוגיות והתמות המרכזיות שעלו מניתוח הראיונות שנערכו עם מנהלי המסגרת ועם המלווים הרוחניים ששולבו במסגרת יחידה לקידום נוער 40( בני נוער( ובמסגרת הוסטל לנערות 15( נערות.(
ממצאים
בראיונות במחקר ההערכה הרחב בלט האתגר המרכזי של השתלבות מלווה רוחני במסגרת חדשה המשקף את המתח בין השאיפה להבנות את התפקיד במחוזות חדשים לבין החשש מפגיעה באופיו הייחודי של הליווי. במסגרות המתייחסות לבני נוער בסיכון בלטה הדואליות שברוחניות שאינה מפורשת. כפי שיפורט בהמשך, כתוצאה מאי הגדרת המחקר בוצע בשיתוף עם נחום אלחי במסגרת ג'וינט-אשלים. התפקיד, נדרש "חיזור" לשם יצירת הקשר הראשוני עם בני הנוער מתוך שאיפה להטעינו בהמשך בתוכני ליווי רוחני. בתוך כך נדרש המלווה להתמודד עם הקושי של הנוער לבטא את עולמו הפנימי בצורה מילולית וישירה.
להלן יוצגו בפירוט שלוש תמות רחבות המאפשרות לשפוך אור על מהות התופעה מנקודת המבט של המלווים ומנהלי המסגרות, ולהעמיק את ההתבוננות על התהליכים שליוו את השתלבות המלווים במסגרות ואת עבודתם עם בני הנוער. התמה הראשונה מתארת את ההקשר הרחב של המסגרות אליהן נכנסו המלווים הרוחניים ועל מאפייניהן. היא מצביעה על מורכבות ההתמודדות של המלווים עם צרכי המערכת מחד גיסא ועל תחושות של עמימות והיסוס הן מצד המלווים עצמם והן מצד שותפי התפקיד ובני הנוער, מאידך גיסא. התמה השנייה משקפת את ההכרה בערך ובתרומה הייחודית של הליווי הרוחני, על רקע אתגרים אלו. בעוד שהתמות הראשונות מהוות את נקודת ההשקה בין המלווים הרוחניים לבין הסביבה והקונטקסט המערכתי-ארגוני, התמה השלישית מתמקדת בתהליך העבודה של המלווים עם בני הנוער, שכלל שהייה, יוזמה וגישוש אחר דרכים מגוונות ליצירת מרחב ליצירת אמון ולביטוי רוחני של בני הנוער. התמות ילוו בציטוטים תומכים מדברי המרואיינים.
כניסת המלווה הרוחני למסגרת
המפגש בין הליווי הרוחני ומאפייניו הייחודיים למסגרות מובנות יצר עמימות וחוסר ודאות הן מצד המלווים שנכנסו ל"טריטוריה לא מוכרת" והן מצד הצוות ובני הנוער. לעמימות זאת סיבות שונות ביניהן חשש מהלא מוכר או הלא מוגדר וחשש מפגיעה בטריטוריה מקצועית. מנהלת ההוסטל, לדוגמה, מתארת את נקודת המוצא המורכבת של אופן ההתנהלות במסגרת ההוסטל ולצד זאת את ההחלטה שלא להבנות את תפקיד המלווה הרוחני על אף העמימות שהדבר מייצר: הוסטלים זה בעצם לקחת התמודדויות, התעסקויות קשות וקיצוניות ולהגביר אותם בווליום אדיר… יש שם משהו מאוד קשה- יש טראומה, זה יושב על כל מיני דברים. בתוך הדבר הזה תכניס את גיל ההתבגרות, שזה לאדם הכי נורמטיבי זה פסיכי… הורמונים וכו.' אז לתוך גיל ההתבגרות הקיצוני והמטורף הזה תכניס גם את הסיכון… זה מטורף. זו האווירה בה אנו מתמודדים. הכול פה קיצוני… אז יש משהו שאנו מאוד משתדלים בהוסטל, הנערות מגיעות מעולם מאוד כאוטי ואנחנו עושים סדר מאוד ברור, הכול מאוד ברור פה, מה התפקיד, מה נדרש.. כדי להפחית חרדות. ופתאום נכנס משהו חדש ועמום והבנות שאלו, מה זה? מה היא עושה? אבל השארנו את זה מאוד פתוח. שזה משהו שהוא נוגד את כל התפיסה וההתנהלות שהכול ברור כדי להפחית חרדה ואמרנו זה פשוט יקרה ובה נראה מה יהיה" (מנהלת הוסטל לנערות.( האתגר הטמון בעמימות שליוותה את הכניסה של הליווי הרוחני לעולם המוגדר והמובנה של המערכת בא לידי ביטוי גם בחוויית המלווה הרוחנית כפי שנראה בדוגמה שלהלן:
כשאני חושבת על הנוכחות של המלווה הרוחני זה להכניס שקט במקום שאין בו שקט, שיש בו הרבה סערות פנימיות וחיצוניות. להיות עם שקט שאולי יקרין החוצה, שקט שמאוד חסר… אבל המורכבות מאוד גדולה. ליווי רוחני יושב על משהו שהוא לא מוגדר כי אנחנו חיים בעולם תפקידים שהוא מאוד מוגדר. אבל הליווי זה עצם הנוכחות שלי עם מישהו, נוכחות של הקשבה, של ניסיון לדובב לשיחות שקשורות לשפה של משמעות, של ניסיון להבנה עמוקה של החיים של הבן אדם וללוות את זה בצורה לא שיפוטית, באמת 'להיות עם' ממקום שהוא מאוד שוויוני. אני חושבת שהתפיסה הממש בסיסית של הליווי הרוחני ולא משנה היכן ועם מי אתה עושה את זה, זה שוויון. כלומר אין היררכיה, אני לא בתוך ההיררכיה המוסדית ולכן אין לי שום פוזה של המטפל.. אני מכירה התנשאות שיש לאנשים שמטפלים באנשים אחרים, ואני מנסה להיות הכי מודעת למקום הזה. זה הבסיס, כל בני האדם שווים. יכולתי להיות במקום שלו והוא יכול להיות במקום שלי, נסיבות של חיים וגם בחירות, הביאו אנשים לכל מיני מקומות, זה מקום של צניעות וענווה, שלא לחשוב שיש לי איזה משהו שאין לאחרים. זה המקום הפילוסופי שממנו אני יוצאת כמלווה רוחנית (מלווה רוחנית) חוסר הבהירות לווה באתגרים מול המסגרת ואנשי הצוות האחרים, כגון סטריאוטיפים על המושג "רוחני" כמיסטי או דתי: בהתחלה הייתה לנו בעיה עם המילה "רוחני" כי זה מתחבר למשהו דתי. זה היה אתגר לא פשוט. כי יש פה לא מעט אנשים חילוניים ואפילו חילוניים פנטיים. מה גם שיש לי פה נערות לא יהודיות וזה גם עניין. זה מאוד .Issue אז המילה רוחני שמתחברת למילה דתית…אבל הבנו שזה לא דתי כי רוחני יכול להיות הכול… זה באיפה שזה פוגש.. והיא [המלווה הרוחנית] העבירה את זה בצורה כל כך נעימה… בחנוכה היא דיברה על אור… אבל על אור וחושך בחיים… ]…[ זה לא מעורר התנגדות אלא נהדר וקשור לחיים. היה בזה משהו שמאוד התחבר והבין את המקום ההוליסטי הזה של התפיסה שלנו (מנהלת מסגרת.( החששות מפני הלא מוכר בלטו גם בחוויית המלווים, והתאפיינו בניסיון של אנשי הצוות לתייג או לאפיין את הליווי הרוחני ככזה הכרוך במיתוסים ותפיסות המחוברות למונח רוחניות: "אתה קורא חלומות? אתה מתקשר? יש לך כוחות? אתה דתי"? (מלווה רוחני) מעבר לסטריאוטיפים, כניסת הליווי הרוחני למסגרת שיש בה תפקידים ברורים וחלוקת עבודה מקובלת, עוררה גם תהיות באשר למהותו ותפקידו: היו קצת חששות של אנשי הצוות האחרים שעולים מתוך העולם המוכר, מה הוא הולך להביא… כל החששות נבעו מתפיסות קודמות כי הם לא מכירים את המקצוע החדש… המקום הפתוח הזה למשהו חדש היה קצת חסר… הוא [המלווה הרוחני] לא דיבר על סמים, אלכוהול, הוא לא ניהל קבוצה מסודרת טיפולית כמו שמלמדים בהנחיית קבוצות, הוא עושה משהו שהוא אחר – צריך להיות סובלניים לעמימות הזו. זה המקום של הכוונות הטובות, ויש להן כוח מאוד גדול (מנהל מסגרת(
הכרה בערך של הליווי הרוחני ובתרומתו לבני נוער במצבי סיכון
על אף החששות שליוו את כניסת המלווה הרוחני לתהליך, בלטה ההכרה בתרומתו. מנהלי המסגרות דיווחו על יצירת אמון, על קשרים משמעותיים שנוצרו בין המלווים הרוחניים לבני הנוער ובינם לבין אנשי הצוות האחרים, ועל הכרה בערכו ובחשיבותו. ערכי יסוד בעבודה החינוכית-טיפולית עם נוער המצבי סיכון המשתקפים בפרקטיקת הליווי הרוחני, עולים מהציטוט הבא:
אני חושב שזה יהיה נכון שביחידות שעובדות עם נוער בסיכון יהיה את המרכיב הזה. עבודה על ליווי רוחני זו שיטה טובה באוכלוסיית הגיל הזו… נוכחות שמכבדת את המקום שלך. מכילה כרגע את הקושי שאתה עובר ומנסה לעזור לך בקושי שעמו אתה מתמודד… זה כמו שתסתכל על היחידה ותוסיף פסקול, תוסיף צליל. תוסיף צבע, תוסיף משהו… מה עושה הצליל? זה לא פונקציה ספציפית כמו טיפול או הדרכה, זה מעלה את התודעה, את האנרגיה, את הכיוון שהולכים אליו… צריך להעיז להכניס דברים חדשים. גם אם מה שהיה עובד, לא צריך לפחד להכניס חדש כי אולי הוא יעבוד יותר טוב (מנהל מסגרת.( עדות לכך עולה בבירור גם מצד המלווים הרוחניים: הצוות היה מאוד ביקורתי בהתחלה.. לא ידעו מי אני ומה אני… ושנראה שאת לא דורכת לנו על יבלות… היום אני לגמרי חלק מהצוות, משתתפת בהצבעות, מביעה דעה. נכנסתי ללב של הצוות בגלל שנכנסתי ללב של הבנות והם ראו שאני יכולה לתרום משהו (מלווה רוחנית.)
עבודה עם בני הנוער
לאור המאפיינים הייחודיים של העבודה עם בני הנוער, בשונה מהליווי הקלאסי הפליאטיבי, נדרשו המלווים הרוחניים להבנות תהליך גישוש איטי ומתמשך שתחילתו בלמידה של המערכת ושל בני הנוער והמשכו בנקיטת צעדים קונקרטיים להנגשת הליווי הרוחני לעולמם של בני הנוער כפי שעולה מהדברים הבאים: זה דורש סבלנות. נוכחות משמעותית ויציבה שמביאה את הכוונות הטובות שיורגשו. זה לא כל כך הוראות הפעלה… אם הוא [המלווה הרוחני] היה דוחק קצת יותר, יכול להיות שהוא היה מפספס. אם הוא היה אומר יאללה בואו ניפגש… להיות במקום הזה של ההשתהות הוא לבוא פשוט – זה מיומנות. זה עדין, להיות. לא להיות עם ציפייה למשהו. מה תגיד, איך תגיב… להיות ממקום שאתה רוצה לתת (מנהל מסגרת.( כדי להשתלב במערכת ואף לתפוס בה מקום משמעותי נדרשה סבלנות רבה: תהליך ההבשלה היה איטי והלמידה התרחשה תוך שהייה יחסית פאסיבית במרחב, כפי שמתארת המלווה הרוחנית: קרה לי משהו די מדהים, די מהר הפכתי להיות משהו משמעותי גם לבנות וגם לצוות. אני חושבת שמה שאיפשר את זה שבאתי בהתחלה ושתקתי, למדתי… זה נורא מפחיד להיכנס להוסטל… זה מפחיד כי זה עולם שמתנהל אחרת מהעולמות שאתה מכיר. אתה באמת צריך לקנות את המקום שלך מההתחלה. אתה מרגיש שנכנסת לאיזה קצה, ואז אתה רוצה ישר להיות משמעותי, ואז המלכודת היא שאם אתה, האגו שלך, הוא הנושא, עכשיו "אני" אהיה משמעותית, אז אתה נופל ואז אתה עושה כל מיני דברים כדי להתמודד, אתה מדבר המון ]…[ היו לי כמה ימים מאוד קשים, זה קשה, אתה מרגיש מיותר… זה לא שבנות באות אליך ושואלות מה שלומך, מי את… אני נמצאת שם ולפעמים שעות שלמות לא מתייחסים אליי. כאילו מי אני בכלל… זו חוויה שמה שעזר לי לעבור אותה, זו איזו שהיא ענווה בסיסית. כי באמת מי אני? אני באה למקום עם כל כך הרבה כאב וסבל, אני לא הנושא, אני לא צריכה שיתייחסו אליי… אני מספיק בוגרת כדי שאוכל לספוג את המקום הזה שאני עכשיו שקופה לכולם, ונראה מה יהיה … אתה צריך את הסבלנות לתת לזה להיות. זאת הייתה ההתחלה. לחנך את עצמי לעשות את העבודה הפנימית ]…[ אני מתבוננת ושותקת (מלווה רוחנית.( מעדויות המלווים הרוחניים עולה כי חוסר ההבניה של התפקיד איפשר להם לבצע התאמות לצרכים הייחודיים של בני הנוער כמו גמישות ויכולת להכיל ולהתמודד עם חוסר ודאות: הייתי צריך לבנות את המקום הזה מהקרשים. בלי שום כותרת או סמכות או משהו… אלא רק מתוך הדבר עצמו. במידה מסוימת זה יותר קשה אבל במובנים אחרים זה אולי יותר מדויק. זה מה שזה. זה מאוד יפה לראות את זה נבנה מעצמו עם הזמן… זו הייתה נוכחות ראשונית וזהירה שלי שם… הייתי סוג של עציץ בהתחלה. בהמשך, ברגע שיש קרבה ויש אינטימיות אז יש גם דרישה לקרבה הזו…. בהמון עדינות ובלי שאפילו הדבר צריך להיות מדובר, לאפשר לבן אדם שמלווה לגעת במקום הזה, להוביל את המפגש לשם.. ]…[ וגם היכולת לפעול בתוך אי וודאות שבעיניי מאוד קשורה לרוח ולאמונה. כי יש צד שמאוד רוצה לדעת מה צריך לעשות, ומה התשובה, ומה אמורים לתכנן, מה הבעיה של הבן אדם ואיך לפתור אותה, וליווי רוחני עובד על להשתיק את הדבר הזה (מלווה רוחני) בשל חוסר היכרות עם הליווי הרוחני ואי ההבניה של התפקיד במערכת, נדרשו מהמלווים הרוחניים צניעות ושהייה שקטה כדי ליצור קשר ראשוני עם אוכלוסיית היעד שיאפשר בהמשך הדרך עבודה רוחנית. על בסיס זה, ובאמצעים מגוונים, יזמו המלווים הרוחניים אינטראקציות באופן אקטיבי אך זהיר, בהתאמה לצרכים ולתחומי העניין של בני הנוער. היכולת לפגוש את בני הנוער בעולם שלהם, בגובה העיניים, איפשרה ליצור אמון וקשר משמעותי כפי שעולה מדברי המלווה הרוחני להלן: הקונטקסטים שנוצרים הם מאוד קז'ואל, יומיומיים. אני קניתי את האמון שלי בקרב בני הנוער באמצעות שיחות "מחששה…" בחצר. … הרבה עבודה נעשתה סביב מוסיקה… אני לא מדריך מוסיקלי. אני מלווה רוחני שמשתמש במתודה של מוסיקה… ברור לי שמוסיקה היא מפתח לעבודה עם בני נוער…. המפתח הוא להקשיב למוסיקה שלהם… זה לפגוש אותם בעולם הרוחני שלהם. היכולת לשהות איתם… יש שם בחורות שהם חזק בתוך עולם מסיבות האסיד, אז לשבת אתם ולשמוע את הלהקות שהם חזק בתחום. ושהן מבינות שאני איתן ושומע… (מלווה רוחני)
ואז הן מתחילות לדבר על מה זה ומה החוויה, מה הן מוצאות במסיבות האלו. צריך איזה אמון כי זה עולם שאינו מדובר… זה גם תיאור מציאות וגם ממש מטפורה של להקשיב לבן אדם, למוסיקה הפנימית שלו… לעבוד עם ילד על שיר שהוא כתב על הגאולה בארמית, זה ליווי רוחני לפי כל הגדרה! לדבר עם ילד על הגאולה, במילים שלו שהוא הלחין (מלווה רוחני) המלווה הרוחנית שלהלן מתייחסת לניצול הזדמנויות יום יומיות באופן יצירתי במגוון ערוצים זמינים אשר איפשרו ליזום וליצור תשתיות ועוגנים קבועים יותר לקשר עם בני הנוער: הכול זה ניצול הזדמנויות אני קוראת לזה, אני כל הזמן עסוקה בלנצל הזדמנויות, לנצל חללים ולראות חלונות ולהזמין… שעות השקט [בהוסטל] היו למשל פלטפורמה שהשתמשתי בה כדי ליצור את הקשר עם הבנות. לא הגדרתי את זה כשיחות של ליווי רוחני… כל פעם הזמנתי מישהי לעשות איתי משהו, לפעמים הוצאתי קלפים טיפוליים, ובאופן מפתיע, זה הפתיע גם את הצוות, הבנות שיתפו איתי פעולה… למשל אני זוכרת את אחת מהבנות היותר קשות ואני פרשתי את הקלפים ודרך זה היא תחילה לספר לי על אימא שלה שמתה, ועל האבא שבכלא. ואחרי שהיא אז גם בנות אחרות… הקלפים היו פתח לבנות ועלו דברים מאוד פתוחים וחשופים. ]X[ היא ילדה אתיופית שלא שמה על אף אחד, מקללת כל היום. ופתאום היא יושבת איתי בחדר האוכל ודרך הקלפים מספרת לי על עצמה… אחר כך מהצוות הסתבר שזה וואוו! והיא פשוט התמסרה… אני נמצאת שם, יוצאת איתן להפסקות עישון, רואה איתן טלוויזיה מכינה ארוחת ערב, אני נמצאת איתן. הרבה פעמים יש משהו שנוצר כזה… הזדמנות לשיחה ]…[ יצא שהייתי ביום שישי בשעות אחר הצהריים ועשינו הדלקת נרות והבאתי עוגה והכנתי תה וישבנו.. כולם הדליקו נרות. זה לא היה מובן מאליו, כל פעם זה התחיל ב"לא לא לא" אבל בסוף כולם התכנסו ביחד עם המדריך והדלקנו יחד ואכלנו עוגה ושתינו תה ובירכנו, וזה היה מאוד יפה…זה רק מראה שיש פה פוטנציאל, שיש אפשרות.. (מלווה רוחנית.( בדומה לכך, גם המנהלת רואה את החשיבות שבהצטרפות המלווה הרוחנית לחוויה של בני הנוער, שמזמנת עבודה מעמיקה יותר: … אפילו בהליכה למכולת… אילו קשרים מדהימים נוצרו שם בהליכה של הרבע שעה הלוך וחזור, המפגש עם אותה נערה מחוץ לכותלי ההוסטל, פתאום זה אחד על אחד ללא רעשי רקע… אלמנט ליצירת קשר או היא עוזרת לנערה לעשות תורנות… לזהות מצוקה ולהיות שם עם הנערה בדבר שלה ואח"כ יהיה אפשר לעשות עם זה המון עבודה (מנהלת מסגרת.( עבודת הליווי הרוחני של בני הנוער, אם כן, נשאה מאפיינים ייחודיים המובחנים מהתהליך הקלאסי עם מבוגרים. התהליך עם בני הנוער לא הוגדר באופן מובנה, אלא דרש חיזור (reaching-out( ליצירת הקשר הראשוני כמו גם עבודת תיווך ליצירת אמון ומוכנות לשיתוף. יתרה מזאת, בקרב בני נוער ובפרט בני נוער בסיכון ניכר קושי בהמללת העולם הפנימי. בשונה מליווי רוחני קלאסי שבו הערוץ המילולי תופס מקום מרכזי, לבני הנוער לא תמיד קיימת המיומנות לבטא את עצמם בצורה מילולית ובמיוחד הם מתקשים להציף באופן ישיר את התכנים הרוחניים המזוהים פעמים רבות עם הליווי הרוחני, כגון: משמעות החיים ואמונה באלוהים. כתוצאה מכך עבודת הליווי הרוחני עם בני הנוער התאפיינה בתהליך הדרגתי, כאשר העיסוק ברוחניות נעשה כ'בדרך אגב:' הם צריכים איזה מדיום, משהו לעשות. רוצים לדעת שייצא להם מזה משהו, רוצים שזה יהיה מגניב קונקרטי ספציפית החבר'ה האלה נמשכים למוסיקה, ככה יצרנו את האמון… לרוב לא מעניין אותם להתפלסף ושתדבר איתם על משמעות החיים. לא מעניין אותם שתגיד להם בוא נתפלל…הם חוששים מ"חפירות," משיחה תלושה… אז יש פן גלוי – מוסיקה, נגינה, רדיו, שיחות מסדרון, תמיד יש איזה משהו שהוא קורה. יצא לי לעבוד גם עם קשישים- איתם ועם מבוגרים אפשר לנהל שיחה שהיא מוגדרת רוחנית: משמעות החיים… נגיד אלמנה שבעלה נפטר, אז מה קרה לבעלה אחרי המוות… זו בהגדרה שיחה רוחנית. עם בני נוער רוב הזמן לא תקבל את זה… אתה כן תקבל אם לא תגדיר את זה ככה, זה יגיע כדרך אגב… אני במחשבה שלי איפה הם נמצאים, איפה הרוח שלהם, איך אפשר לעודד ולהכיל ולהקשיב. אני שם… זה לחשוב על המרק שהוא תירוץ לשקדי מרק… זה הנגלה. הנסתר זה הנוכחות שלי כמלווה רוחני, הפניות שלי… יש לי אוזניים ואני נמצא איתו במקום שהוא נמצא ואני לוקח את השיחה לשם… העוצמות שאני מביא לתוך הסיטואציה הן עוצמות רוחניות ולכן זה ליווי רוחני…. ובליווי הרוחני יש הרבה שהייה והרבה סבלנות והרבה מאוד הכלה ואמונה באדם שאני יושב מולו, ואמונה בסיטואציה שאם היא קשה לו וקשה לי אז זה אומר שיש כאן משהו אמיתי אז בוא נתעכב עוד קצת… בוא לא נברח. הרבה מאוד יכולת פשוט להיות שם- בלי לחשוב שאמור שם לקרות משהו, או שאמור מזה לצאת איזה תוצאה עכשיו או בכלל (מלווה רוחני) ייחודיות החיבור של בני הנוער למשאבים רוחניים ממקורות שונים בולטת גם בתיאורו של המנהל. להלן חוויה שהיה עד לה שמשמעותה התחדדה עבורו מתוך היכרות מקדימה עם הנפשות הפועלות:
היה איזה מפגש אחד מאוד מרגש עבורי. היו שם שני נערים ונערה, שרו וניגנו מאוד יפה, מאוד אסתטי והרמוני… לי הייתה חוויה מיוחדת כי אני קצת מכיר את הנפשות. נגן הקלידים חטף מכות בעברו בבית ספר. זה מוקד הכאב החזק ביותר אולי שאיתו מסתובב בחיים. אחת הסיבות שהוא מסרב היום ללמוד זה כי הוא מרגיש שהרבה חוויות שקשורות בחברה הוא פיספס והוא רוצה לפצות על זה. בין החוויות שזכורות לו אז שהיה אדם שצפה איך מרביצים לו מכות ולא עזר והילד הזה שלא עזר הוא זה שניגן בגיטרה… וכששניהם פתאום מנגנים ויוצרים תיאום ומכילים אחד את השני ושומרים אחד על השני, כי ההוא מחזיק את הקצב ומשתלבים אחד בשני יחד. … זה נראה בעיניי תהליך ריפוי בלי לדבר על הפצע. מין מסע שעוברים ביחד בלי להפריש מוגלה… ושניהם מחזיקים קצב ונותנים תחושת שייכות, מחזיקים קבוצה יפה,- לא קבוצת שייכות לכנופיה מפוקפקת, אלא קבוצת שייכות למשהו יוצר… והנערה שאבא שלה נעלם לה מהחיים באיזשהו שלב והיא צריכה להתמודד עם זה לבד לאורך שנים… המקום הזה של קבוצת שייכות מאוד משמעותי בשבילה… המקום של להשמיע וכל זה ביחד זה מספר סיפור. סיפור גלוי וסיפור סמוי. ]…[ כל חבורת הפצועים האלה מרגישים נוח ואמון איתו [המלווה הרוחני…] זו חוויה מדהימה. אפשר לקרוא לה מוסיקלית. אפשר לקרוא לה סופר רוחנית… אני הרגשתי את זה כחוויה של "וואו." … בהחלט משהו מאוד גבוה. כאילו הוא הרים אותם. וזה היה ממש יפה.. הזכיר לי חיפוש בבוץ אחר זהב… מחפשים בבוץ ומחפשים ופתאום משהו מנצנץ ואז אי אפשר להתעלם. זה היה מוחשי מאוד ועוצמתי" (מנהל מסגרת.( האינטראקציות עם בני הנוער שהחלו כמפגשים אקראיים ושהתאפשרו מתוך ההתאמה לעולמם של בני הנוער, הרבה סבלנות רבה והכלה של עמימות, היו בסיס ליצירת קשרים מתמשכים ועמוקים יותר שנוצרו אף הם באופן לא פורמאלי כתוצאה מעבודת 'החיזור' של המלווה. כחלק מתהליך מתמשך זה הפך המפגש להיות יותר מתוכנן ופחות אקראי עם חלק מבני הנוער. מהראיונות עלה כי ההתמדה והנוכחות הרצופה של המלווה איפשרו יציבות, ביטחון ויצירת אמון. נוכחות זו חשובה במיוחד נוכח חוסר היציבות הקיים לעיתים קרובות בעולמם, והיא מאפשרת קשר רציף עם מבוגר משמעותי. נוכחותו של המלווה התאפשרה פעמים רבות הודות לפניות ולגמישות היחסית שלו. ברמה הטכנית מדובר על פניות בזמן; בשונה מאנשי מקצוע אחרים במערכת למלווה יש בפועל את הזמן להיות בשקט, להקשיב ולתת מקום לביטוי חופשי. אך ברמה מהותית יותר מטרתו של המלווה היא להיות קודם כל פנוי לזולת ולאפשר לו קירבה ומרחב: לי יש יותר זמן, המדריכים נורא עסוקים במהלך המשמרת…הם מאוד עסוקים ואני יכולה להיות עם ילדה מסוימת…ויכולה להחזיק דברים, לעשות דברים…פשוט הייתי שם.
המדריכה הייתה עסוקה, הבנות היו עסוקות ואני הייתי שם. ראיתי משהו והתיישבתי לידה… צריך פשוט לא לפחד ולהתיישב ולשאול "מה שלומך."? ואז היא אמרה: "את יודעת, אני מפחדת להביא ילדים בגלל מה שעברתי, כי אולי אני גם אהיה כזאת, את יודעת שאני גם תוקפנית… ואז דיברנו על זה" (מלווה רוחנית) עצם זה שאני פנוי, שיש אדם במערכת שהוא לא מורה או מדריך שאין לו תפקיד ספציפי והוא מבוגר וקשוב – זה הרבה…! לאט מתחיל לחלחל להם שאני שם בשבילם ואין לי משהו שאני אמור לעשות כמו להעביר אותם בגרות. זה דבר שנורא מאפשר… אני שם… פנוי, קשוב, פשוט שם… זה מאפשר לי להיות בעצם במקום פנוי אליהם…. אצלי הוא לא יכול להיכשל בכלום… כשאתה בעצם מצליח באמת להיות במקומות שהם יותר פנויים למה שמתעורר מהרגע ולהיות יותר קשוב, זה מאפשר לתהליך להתרחש (מלווה רוחני)
דיון וסיכום
בחברות המסורתיות הפנייה למנהיגים רוחניים בזמן מצוקה ומשבר היא טבעית. לעומת זאת בעולם המערבי הטיפולי נשאר המימד הרוחני לרוב "מחוץ לתחום." עם זאת בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במחקרים בתחומים מגוונים, כגון: רפואה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, ניהול ועבודה סוציאלית, המצביעים על הכרה נרחבת וגוברת במקומו המשמעותי של תפקוד פסיכולוגי כגורם מגן להתמודדות וכמשאב לבריאות נפשית ופיזית 2005( Sperry, & Shafranske 2003; Thoresen, & .(Miller מחקרים מצביעים על חשיבות ההתייחסות לחוויות ולערכים רוחניים במסגרת טיפול או ייעוץ בין אישי Engels,( ,(2001 בהכשרת יועצים ומחנכים 2002( Archer, & Parker (Weinstein, ובבניית תכניות המכוונות להעצמת המיטביות הפסיכולוגית Visser,( & Garssen Dierendonck, van ,(2005 ולא רק כמשאב להתמודדות במצב קצה, כגון: חולי ואובדן 1996( .(Pargament, מאמר זה ביקש להאיר את מקום הרוח והליווי הרוחני כמתודה ספציפית, זווית פחות מוכרת בעבודה עם בני נוער בכלל ובסיכון בפרט, באמצעות תיאור "מקרה מבחן" study( (case המשקף ניסיון חלוצי-גישושי לשילוב ליווי רוחני במסגרות לנוער בסיכון. מהראיונות שנערכו עם המלווים הרוחניים ועם מנהלי המסגרות עולה כי התהליך, אף אם לווה בתחילה בחששות ואי-בהירות, נחווה כמשמעותי וכבעל תרומה רבה הן עבור הצוות והן עבור בני הנוער עצמם. תרומה זו באה לידי ביטוי באמצעות הכלה של שאלות עמוקות של פגיעות, משמעות, אובדן וכאוס מחד ובהקשבה עמוקה לתכנים המעסיקים אותם תוך איפשור של שיח עמוק סביב גורמים מזמנים בסביבתם, מאידך. תהליך העבודה עם בני הנוער בא לידי ביטוי בזיהוי עוגנים קונקרטיים שנדרשו למלווים הרוחניים כבסיס ליצירת נגישות, אמון וחיבור, ובהמשך ככלי ליצירת מרחב לביטוי העולם הפנימי והרוחני של בני הנוער. הכלים הבולטים ל"חיזור" ולפנייה לא פורמאלית התבססו על נוכחות מתמשכת, מכילה, לא-שיפוטית וגמישה במרחב הציבורי של בני הנוער, שהות משותפת, סיוע במשימות שוטפות, כמו: פעילות ושיחות פרטניות וקבוצתיות סביב קבלת שבת ולוח החגים היהודי והקשבה למוסיקה. פעילויות קונקרטיות אלו שימשו את המלווים כאמצעי ליצירת קשר ואמון, ללמידת הסוגיות הרוחניות עימן מתמודדים בני הנוער ולמציאת דרכים לאפשר פתיחת מרחב ואפיק לביטוי אישי ורוחני באופן תומך ומכיל.
על אף מגבלות גודל המדגם והצורך במחקרים נוספים שיחדדו תובנות ראשוניות-גישושיות אלו, תרומתו של מאמר זה היא בהגברת המודעות של אנשי חינוך וטיפול העובדים עם בני נוער בסיכון לחשיבות ההיבט הרוחני כחלק בלתי נפרד מהמימדים השונים המרכיבים את האדם כשלם 2003( Rude, & Roehlkepartain .(Benson, שאלות קיומיות באשר לטבע האדם והעולם, חיים ומוות, תכלית ומשמעות, מעסיקות את בני הנוער כחלק מתהליך ההתפתחות הטבעי שלהם ואף בולטות עוד יותר כיום בעידן הפוסט-מודרני הדיגיטלי והגלובאלי המאופיין בחוסר יציבות ובהתפוררות מסורות וערכים מסורתיים מחייבים. גיל התבגרות מהווה תקופה רגישה, שברירית וחשופה לחיפוש אחר משמעות, זהות, כיוון לחיים וערכים אשר ללא תמיכה ותיווך מתאימים עלולה להוביל למשיכה, לפנייה או להיסחפות לתשובות "מן המוכן" כגון אלו המצויות במיסיונריות, בחזרה בתשובה ובהצטרפות לכתות.
תופעות מעין אלו עלולות ללוות בלבול זהות, ניכור מהסביבה הקרובה, שבר ערכי-אידיאולוגי ותחושת ריקנות הבולטים במיוחד בקרב בני נוער בסיכון (למשל, 1998 .(Hunter, מנגד, התייחסות מכבדת למימד הרוחני המאפשרת חקירה ובירור ערכי-פנימי, נמצאה כמשמעותית במיוחד עבור בני נוער וכגורם המקדם עמידות בפני גורמי סיכון, חוסן נפשי, הישגים אקדמיים, מעורבות בקהילה והתפתחות מיטבית al.,( et Lerner 2000; Kessler, 2015 Miller, ,(2003; וממחישה את הפוטנציאל הגלום באפיק זה. על רקע זה בולטת החשיבות שביצירת מרחב פתוח לעיסוק בשאלות אלה ולחקירה אותנטית של עולם הרוח של בני הנוער, על משמעויותיו הייחודיות והמשאבים הטמונים בו, מתוך כבוד, חוסר-שיפוטיות ואמפתיה במסגרת יחסים תומכים (מייזלס, ;2015 רוסו-נצר, .(2013 ביצירת מרחב כזה בקרב נוער בסיכון בפרט חשוב לקחת בחשבון את מורכבות העיסוק בתכנים אלו בתקופת גיל זו אשר מצד אחד מאופיינת בחיפוש אינטנסיבי אחר משמעות וזהות, ומנגד נמנעת או מתקשה בשיח מפורש על תכנים אלו. רגישות לכך תאפשר נוכחות וחקירה פתוחה ומוגנת שאינה מכוונת או מובילה לתפיסה מסוימת, אלא מסוגלת להכיל את הדיאלקטיקה בין חוסר קונקרטיות, גמישות ועמימות לבין ה"קולבים" או ה"עוגנים" הקונקרטיים באופן המותאם לתנאים הרלוונטיים, לקצב, לצרכים הייחודיים ולעולמם של בני הנוער.
מקורות
בוניאל-נסים, מ' ודאו, ס' .(2009( תרבות וירטואלית בחברה בין-תרבותית. עט השדה, ,3.23-17
בר-סלע, ג,' בנטור, נ,' שולץ, מ,' וקורן, ב' .(2014( ליווי רוחני בבתי חולים ובשירותי בריאות אחרים בישראל מקצוע בהתהוות. הרפואה, 153 ,(5( .288-285
זוהר-סייקס, נ. .(2016( בשביל הרוח: התפתחות הליווי הרוחני כתפיסה וכלים לסיוע לאוכלוסיות במשבר, במצוקה ובסיכון. עט השדה, ,16 .89-80
זוהר-סייקס, נ' וקרני, ד' .(2013( בשביל הרוח: ליווי רוחני באשלים, מוגש לוועדה מקצועית של ג'וינט אשלים.
מייזלס, ע' .(2014( רוחניות וחינוך. עיונים בחינוך ,11-12 .118-99
רוסו-נצר, פ' .(2013( בית-ספר למשמעות. הד החינוך, אוגוסט, .137-134
רוסו-נצר, פ' ואלחי, נ' .(2015( דוח סיכום ממצאי הערכה פרויקט "בשביל הרוח." ירושלים: אשלים – ג'וינט ישראל.
שקדי, א' .(2003( מילים המנסות לגעת – מחקר איכותני, תיאוריה ויישום. תל אביב: רמות.
Barak, A., & Grohol, J. M. (2011(. Current and future trends in Internet- supported mental health interventions. Journal of Technology in Human Services, 29(3(, 155-196.
Benard, B. (1991(. Fostering Resiliency in Kids: Protective Factors in the Family, School, and Community. Portland, OR: Western Center for Drug-Free Schools and Communities.
Benson, P. L., Roehlkepartain, E. C., & Rude, S. P. (2003(. Spiritual development in childhood and adolescence: Toward a field of inquiry. Applied Developmental Science, 7(3(, 205-213.
Benson, P. L., Scales, P. C., Syvertsen, A. K., & Roehlkepartain, E. C. (2012(. Is youth spiritual development a universal developmental process? An international exploration. The Journal of Positive Psychology, 7(6(, 453–470.
Blakeney R.F. & Blakeney, C.D. (2006( Delinquency: A Quest for Moral and Spiritual Integrity? In E. C. Roehlkepartain, P. E. King, L. Wagener, & P. L. Benson, (Eds(. The handbook of spiritual development in childhood and adolescence (pp. 371-383(. Thousand Oaks, CA, US: Sage Publications, Inc.
Bogdan, R.C., & Biklen, S.K. (1982(. Qualitative Research for Education: An introduction to theory and methods (3rd Edition(. Boston: Allyn and Bacon.
Bronk, K. C. (2011( Neuropsychology of adolescent development (12 to 18 years old(. In A. S. Davis. Handbook of pediatric neuropsychology (pp. 47-57(. New York, NY, US: Springer Publishing Co.
Brown, H. P. & Peterson, J. H. (1991(. Assessing spirituality in addiction treatment and follow-up: Development of the Brown-Peterson Recovery Progress Inventory (B-PRPI(. Alcoholism Treatment Quarterly, (82(, 21-50.
Canda, E.R. & Smith, E. D. (2001(. Transpersonal perspectives on spirituality in social work. New York, NY, US: Haworth Press.
Damon W. (2008(. The path to purpose: Helping our children find their calling in life. New York: Free Press.
Diener, E., & Seligman, M. E. (2004(. Beyond money toward an economy of well being. Psychological science in the public interest, 5(1(, 1-31.
Engels, D. W. (2001(. Spirituality in counseling. Counseling and Values, 45, 162.
Erikson, E. H. (1975(. Life history and the historical moment.Oxford, England:
- W. Norton.
Frankl, V.E. (1969(. The will to meaning. NY: New American Library.
Furman, L. D., Benson, P. W., Grimwood, C. & Canda, E. (2004(. Religion and Spirituality in Social Work Education and Direct Practice at the Millennium: A Survey of UK Social Workers. British Journal of Social Work, 34(6(, 767-792.
Gomez, M. J., Fassinger, R. E., Prosser, J., Cooke, K., Mejia, B., & Luna, J. (2001(. Voces abriendo caminos (voices forging paths(: A qualitative study of the career development of notable Latinas. Journal of Counseling Psychology, 48, 286- 300.
Grof, C. & Grof, S. (1990(. The stormy search for the self. New York: Tarcher/ Perigee.
Harding, S., Flannelly, K., Galek, K., & Tannenbaum, H. (2008(. Spiritual Care, Pastoral Care, and Chaplains: Trends in the Health Care Literature. Journal of Health Care Chaplaincy, 14(2(, 99–117.
Hunter, E. (1998(. Adolescent attraction to Cults. Adolescence, 33, 709-714.
Idler. E. L., & Kasl, S. V. (1992( Religion, disability, depression, and the timing of death. American Journal of Sociology, 97(4(, 1052-1079.
Jung, C.J. (1969(. Psychology and Religion – West and East: Collected Works, Volume 11. Routledge and Kegan Paul, London.
Kessler, R. (2000(. The soul of education: Helping students find connection, compassion, and character at school. Alexandria, Va: Association for Supervision and Curriculum Development.
Leak, G. K., DeNeve, K. M., & Greteman, A. J. (2007(. The relationship between spirituality, assessed through self-transcendent goal strivings, and positive psychological attributes. Research in the Social Scientific Study of Religion, 18, 263-279.
Lent, R.W. (2004(. Toward a unifying theoretical and practical perspective on well-being and psychosocial adjustment. Journal of Counseling Psychology, 51, 482–509.
Lerner, R. M., Dowling, E. M., & Anderson, P. M. (2003(. Positive youth development: Thriving as the basis of personhood and civil society. Applied Developmental Science, 7(3(, 172- 180.
Maslow, A. H. (1971(. The farther reaches of human nature. New York, NY, US: Arkana/Penguin Books.
Massey, S. D. (1999(. A Study of the Relationship between Resilience and Spirituality among High Risk Youth. Ed.D. Thesis, University of Minnesota.
Mendelson,T., Greenberg, M. T., Dariotis, J. K., Gould, L. F., Rhoades, B. L., & Leaf, P. J. (2010(. Feasibility and preliminary outcomes of a school- based mindfulness intervention for urban youth. Journal of Abnormal Child Psychology, 3(87(, 985-994.
Miller, W. R., & Thoresen, C. E. (2003(. Spirituality, religion, and health: An emerging research field. American psychologist, 5(81(, 24-35.
Mohan, D. L., & Uys, K. (2006(. Towards living with meaning and purpose: Spiritual perspectives of people at work. SA Journal of Industrial Psychology, 32(1(, p–53.
Moules, N. J. (2000(. Postmodernism and the sacred: Reclaiming connection in our greater-than-human worlds. Journal of Marital and Family Therapy, 26(2(, 229-240.
Pargament, K. I. (1996(. Religious methods of coping: Resources for the conservation and transformation of significance. In E. P. Shafranske (Ed(. Religion and the clinical practice of psychology (pp. 215-239(. Washington, DC, US: American Psychological Association.
Patton, M. Q. (1990(. Qualitative evaluation and research methods . SAGE Publications.
Pearce, M.J., Little, T.D. & Perez, J.E. (2003(. Religiousness and depressive symptoms among adolescents. Journal of Clinical Child and Adolescent Psychology, 32, 267–276.
Petersen, A. C. (1988(. Adolescent development. Annual Review of Psychology, 39, 583-607.
Rose, E. M., Westefeld, J. S., & Ansely, T. N. (2001(. Spiritual issues in counseling: Clients’ beliefs and preferences. Journal of Counseling Psychology, 4(81(, 61–71.
Ryan, R. M., & Deci, E. L. (2001(. On happiness and human potentials: A review of research on hedonic and eudaimonic well-being. Annual Review of Psychology, 52, 141–166.
Seligman, M. E. P. & Csikszentmihalyi, M. (2000( Positive psychology: An introduction. American Psychologist, 55(1(, 5-14.
Shafranske, E. P., & Sperry, L. (2005(. Addressing the spiritual dimension in psychotherapy: Introduction and overview.
Steinberg, L. & Morris, A. S. (2001(. Adolescent development. Journal of Cognitive Education and Psychology, 2(1(, 2001, 55-87.
Tanyi, R.A. (2002(. Towards clarification of the meaning of spirituality. Journal of Advanced Nursing, 39, 500-509.
Tart, C. T (2006(. Current status of transpersonal psychology. Journal of Consciousness Studies, 13(4(, 2006, 83-87.
Twenge, J. M. (2000(. The age of anxiety. Journal of Personality and Social Psychology, 79(6(, 1007-1021.
Van Dierendonck, D., & Mohan, K. (2006(. Some thoughts on spirituality and eudaimonic well-being. Mental Health, Religion & Culture, 9(3(, 227-238.
Van Dierendonck, D., Garssen, B., & Visser, A. (2005(. Burnout Prevention Through Personal Growth. International Journal of Stress Management, 12(1(, 62-77.
Weinstein, C. M., Parker, J., & Archer Jr, J. (2002(. College counselor attitudes toward spiritual and religious issues and practices in counseling. Journal of College Counseling, 5(2(, 2002, 164-174.
Wells, M., & Mitchell, K. J. (2008(. How do high-risk youth use the internet? Characteristics and implications for prevention. Child Maltreatment, 13(3(, 227-234.
Wills, E. (2009(. Spirituality and subjective well-being: Evidences for a new domain in the personal well-being index. Journal of Happiness Studies, 10(1(, 49-69.
Wills, T., Yaeger, A., & Sandy, J. (2003(. Buffering effect of religiousness for adolescent substance use. Psychology of Addictive Behaviors, 17(1(, 24-31.
Young, J. S., Cashwell, C. S., & Shcherbakova, J. (2000(. The moderating relationship of spirituality on negative life events and psychological adjustment. Counseling and Values, 4
