תפקודים חברתיים כמעניקים משמעות

מאת  ד"ר צבי לניר

מעבר של האדם מתקופת הבגרות הראשונה והפעילה של חייו שבה משמעות החיים שלו הוסברה והוענקה לו במידה רבה מהעולם החיצוני, לתקופת הבגרות המאוחרת בה על האדם לעצב לעצמו ובעצמו את המשמעות של חייוהיא אתגר קשה אך חשוב ביותר על מנת להפוך תקופת חיים זו לתקופה של פריחה ואושר מחודשים.

היכולת לעצב מחדש את המשמעות של החיים בבגרות המאוחרת היא שמאפשרת לאדם את ההבנה החדשה של חייו ומעניקה לו את הכוח להתמודד עם קשיי החיים, האובדנים של היקרים לו, המחלות והמצוקות שצפויים לאדם בשנות חייו הבאות. מי שיכשל ביצירת המשמעות המחודשת בתקופת הבגרות המאוחרת של חייו יסבול מאותה תחושת ריקנות וחוסר משמעות שהסימפטומים שלה הם שעמום, נרגנות, דיכאון ואובדן המוטיבציה להמשיך ולהתמודד.

המשמעות החדשה של החיים בבגרות המאוחרת

בתקופת הבגרות המאוחרת אנחנו לא שואלים את שאלת משמעות החיים כפי שהפילוסופים שואלים אותה, מבחינתנו זו היא שאלה פרקטית. ולכן, מתוך הנסיבות האישיות שלנו אנחנו צריכים לחפש ולפלס את דרכנו האישית למשמעות. מבחנה של המשמעות החדשה הוא בהתנהגות ובפעולה. היא נבחנת בשאלות פרקטיות של חיי היום יום והתפקודים האישיים והחברתיים של האדם. המשמעות החדשה הזו מתחילה בהתכנסות פנימה. במסע פנימי אישי של האדם אל נפשו, חשיבתו וגופו. מתוך ההתכנסות הזו יצירת איזון חדש, בין הפנים והחוץ, בין האישי והחברתי.

העבודה לחיפוש המשמעות החדשה בתקופת הבגרות המאוחרת אינה חיפוש עצמי, בדומה לאותו מסע להודו שעשינו לאחר הצבא על מנת לחפש את עצמנו. המשמעות החדשה הזו היא לא דבר שאתה יכול למצוא אלא דבר שאתה צריך ליצור בעצמך ועבור עצמך ולנהוג מעתה בהתאם לו.

בתקופת הבגרות המאוחרת לא רק משמעותה של המשפחתיות נגלית לנו מחדש אלא גם הקהילתיות נגלית לנו מחדש כמי שאמורה לספק לנו משמעות  ותמיכה חשובה לרווחה הנפשית שלנו

ההתמקדות הזו בעצמי יש בה פרדוקס לכאורה. האדם הרוצה להבין את עצמו חייב להתמקד בצורה מעמיקה בשאלת המשמעות של חייו, אך הוא מגלה שתהליך זה פותח אותו גם בצורה חדשה לעולם שמעבר לו והוא הופך להיות מודע באופן עמוק ורגיש יותר לקיומם ולצורכיהם של האחרים. האדם השרוי בתהליך של חיפוש המשמעות האישית שלו אינו אדם אנוכי. הרגישות הגוברת לעולמו הפנימי יוצרת בו רגישות אחרת ומחודשת גם לחוץ. אלה הם יחסים משלימים, כשהפנים והחוץ מזינים ומתגברים זה את זה. כשהאדם לומד לחיות עם ניגודיות משלימה בין הפנים והחוץ, הוא חי באופן שלם יותר בתוך העולם, אבל גם בתוך עצמו. מצד אחד הוא קשור קשר עמוק יותר לעולם החיצוני לו, ומצד שני הוא מרגיש שלם יותר בביתו ובתוך עצמו, בתוך השגרה היומיומית שלו. האדם לומד לדעת ליהנות כשהוא לבד עם עצמו ועם זאת לא להרגיש בודד.

יצירת המשמעות החדשה הזו מאפשרת לאדם לזכות בהערכה חדשה מצדם של אנשים המשמעותיים לו, אך מה שחשוב הרבה יותר מכך, גם מהאיש הקרוב לו יותר מכולם – הוא עצמו. התוצאה הפרקטית העיקרית איננה שאנו עושים דברים חדשים אלא שאנו עושים את הדברים שעשינו אך מתוך מודעות למשמעות החדשה שלהם עבורנו. משמעות הדברים אינה נמצאת בדברים עצמם אלא במשמעות שאנו נותנים  להם ובגישה החדשה שלנו כלפיהם, הנובעת מאותה משמעות החדשה שהענקנו להם. להלן אדגים ואמחיש זאת בשלושה ממדים של תפקודים חברתיים:

המשמעות החדשה של מעגלי המשפחה, הקהילה והחברות

נוכח השינויים התפקודיים, הפיזיים והמנטאליים שהאדם עובר בתקופת הבגרות המאוחרת, צריכה להתרחש חזרה למפגש עם מעגלי משפחה, חברים, מכרים וידידים, ומציאת המשמעות המחודשת שלהם לעצמי. מעגלים אלו צריכים לתפוס עתה מקום חשוב וחדש ב'ריק' העלול להיווצר עם אובדן מערכות היחסים האינטנסיביות של  תקופת הבגרות הראשונה, שנבעו במידה רבה מההשתייכות למקום העבודה ולבניית התא המשפחתי. השאיפה היא לקרבה ואינטימיות חדשה המאפשרת לאדם לשמור על הייחודיות שלו. לא להיטמע בסטראוטיפים של סבא או סבתא שתפקידם להיות שמרטפים, אלא ליצור מפגש שיש בו הזדהות ותמיכה אך גם שמירה על אינדיבידואליזם ואוטונומיה.

בתקופת הבגרות המאוחרת לא רק משמעותה של המשפחתיות נגלית לנו מחדש אלא גם הקהילתיות נגלית לנו מחדש כמי שאמורה לספק לנו משמעות ותמיכה חשובה לרווחה הנפשית שלנו. קהילתיות במובן המסורתי כפי שהכרנו אותה בעבר היא כיום לגבי רובנו דבר נדיר. אך גם כשנדמה לנו שהקהילה היום היא כבר לא כזו, כפי שהייתה וחווינו אותה בעבר, עלינו להסתכל עליה ועל מעורבותנו בה עתה מחדש ולהעניק לה משמעויות מותאמות.  החברות גם היא מקבלת עתה משמעות חדשה. אנחנו נזקקים לחברות אינטימית. המבחן אינו כמות החברים שנותרו לנו אלא האיכות האינטימית שאנו יכולים להפיק  מהחברות הזו. אל לנו להצטער מהתרחקות חברים מתקופת הבגרות הראשונה שהחברות עימם אינה עולה בקנה אחד עם המשמעות החדשה של חיינו. מאידך, המודעות לסוג החברות שאנו כמהים לו מאפשרת לנו פתיחות לרכישת חברים חדשים.

הלמידה מקבלת משמעות חדשה. אנו צריכים ללמד עצמנו שלא להסתפק בלמידה במובן של צירוף מידע חדש למאגר הזיכרון ושליפתו, אלא גם ואף בעיקר להקנות לעצמנו יכולות ללמידה כתהליך שמשנה אותנו

המשמעות החדשה של האהבה

האהבה בתקופת הבגרות המאוחרת שונה באיכויותיה מהאהבה כפי שחווינו אותה בתקופות חיים קודמות. היא פחות מושפעת מההורמונים שלנו. היא יותר רגועה, אך לא פחות מתגמלת. דרך הבנת המשמעות החדשה של האהבה בתקופת חיים זו אנחנו מגלים מחדש את עצמנו. את מי ואת מה שאנו מעדיפים ובוחרים עתה לעצמנו. את הנטיות החדשות שלנו וגם את מה גורם לנו אושר ונינוחות. הבנת המשמעות החדשה של האהבה מאפשרת לנו לגלות מחדש איך גורמים עתה אושר לאחרים. שלא כבצעירותנו, שיא האושר שבאהבה אינו מגולם עתה ביחסי מין, אלא ברוך, בחיבה, ובהבנה חדשה לצרכיו של האהוב או האהובה דרך הזוגיות שאנו מקיימים. המודעות המחודשת הזו למשמעותה של האהבה היא גם שמניעה אותנו לגלות מחדש את הפרטים הקטנים ביותר של גופנו ושל נפשנו. האהבה במשמעות חדשה זו גם היא עניין נלמד. אם נהיה מודעים למשמעותה, נתכוון אליה, נלמד אותה, והיא תפתיע אותנו כפרי בשל וטוב.

האהבה בתקופת הבגרות המאוחרת שונה באיכויותיה מהאהבה כפי שחווינו אותה בתקופות חיים קודמות. היא פחות מושפעת מההורמונים שלנו. היא יותר רגועה, אך לא פחות מתגמלת

המשמעות החדשה של הלמידה

בתקופת הבגרות הראשונה התרגלנו לחשוב על למידה כמצב שבו נוסף מידע חדש למאגרי הזיכרון שלנו. אנחנו עדיין זוכרים את החשיבות שייחסנו לצורך לזכור את שמו של האדם שהוצג בפנינו או את תוכן המייל שקבלנו. הלמידה מקבלת משמעות חדשה. אנו צריכים ללמד עצמנו שלא להסתפק בלמידה במובן של צירוף מידע חדש למאגר הזיכרון ושליפתו, אלא גם ואף בעיקר להקנות לעצמנו יכולות ללמידה כתהליך שמשנה אותנו. למידה כזו היא כה חשובה לנו עתה בתקופת הבגרות המאוחרת בהיותה גורם להתחדשות מתמשכת. תקופת הבגרות המאוחרת היא הזדמנות טובה ללמוד תחומים חדשים ונושאים חדשים אך לא פחות מכך, גם להפעיל ולפתח כישורי חשיבה ומתוך כך לשנות את מהות הלמידה שלנו. כוונתנו היא ליכולות המאפשרות לנו לשנות את עצמנו מתוך לקחי ההתנסויות שלנו בחיי היומיום. יכולות כאלה הן גלגל התנופה של תהליך מציאת המשמעות והם צריכים מעתה להפוך להרגל חיים ולבן לוויה המאפשר לבטא את המשמעות.

האדם השרוי בתהליך של חיפוש המשמעות האישית שלו אינו אדם אנוכי. הרגישות הגוברת לעולמו הפנימי יוצרת בו רגישות אחרת ומחודשת גם לחוץ. אלה הם יחסים משלימים, כשהפנים והחוץ מזינים ומתגברים זה את זה.

מי שיכשל ביצירת המשמעות המחודשת בתקופת הבגרות המאוחרת של חייו יסבול מאותה תחושת ריקנות וחוסר משמעות שהסימפטומים שלה הם דיכאון ואובדן המוטיבציה להמשיך ולהתמודד

לסיכום

כאמור, האדם בתקופות חייו הקודמות אינו נזקק בדרך כלל לשאול את עצמו את שאלת משמעות החיים. זו מונחלת לו מלמעלה, מהחברה בה הוא חי, דרך הציפיות שלה ממנו כיצד עליו לנהוג במשפחה, העבודה והמעגלים החברתיים שלו. כשהאדם נכנס לתקופת הבגרות המאוחרת שלו הוא עומד בפני מצבים שבהם אין לו תשובות שבאות מבחוץ. עליו לנווט בעצמו ולהגדיר מחדש את משמעות חייו דרך הפתרונות שהוא נותן לבעיות החדשות שבפניהן הוא ניצב. 

כשהאדם נכנס לתקופת הבגרות המאוחרת שלו הוא עומד בפני מצבים שבהם אין לו תשובות שבאות מבחוץ. עליו לנווט בעצמו ולהגדיר מחדש את משמעות חייו דרך הפתרונות שהוא נותן לבעיות החדשות שבפניהן הוא ניצב.

כשאנו מגיעים לתקופת הבגרות המאוחרת שלנו, מועברים מסרים הקוראים לנו לחולל שינוי במערך חיי המשפחה או הזוגיות שלנו, לרכוש חברים חדשים ולעבור לעסוק בתחביבים חדשים ובפעילויות של התנדבות חברתית. אך אלו כשלעצמם לא יחוללו בנו את השינוי הנדרש, ואל לנו להסתפק בכך.

נוכח ה'ריק' שבו אנו עשויים למצוא את עצמנו קל עתה לקבל עצות ואנו הופכים לשוק של קוני פתרונות הישר מהמדף – אסור לנו להסתפק בכך. עלינו להשקיע בעצמי שלנו דרך עבודה פנימית עמוקה ומתמשכת. עלינו לפתח כישורי חשיבה חדשים שלא נדרשנו להם באותה צורה בתקופת הבגרות הראשונה ומתוך כך להפוך כל מפגש חדש שלנו עם המציאות להזדמנות להמשך הלמידה ולשיפור כישורים אישיים וחברתיים. ללמד את עצמנו כיצד ללמוד ולשנות את עצמנו מתוך ובמהלך המפגשים עם האחר. ניתן לומר כי תהליך כזה צריך מעתה להוות חלק בלתי נפרד מכל מה שהאדם חווה, חושב ועושה. זו היא במידה רבה מהות החיים בתקופת הבגרות המאוחרת.

כיצד עושים זאת? בשנים האחרונות התרחשו התפתחויות חדשות בתחום הבנתנו את הקוגניציה האנושית ואת תהליכי הלמידה האנושיים, המאפשרות להציע מערך חדש של הדרכה וייעוץ הממוקד בתקופת הבגרות המאוחרת.

 

ד"ר צבי לניר, נשיא מייסד של חברת פרקטיס

המאמר פורסם לראשונה במגזין הגיל החדש ומובא כאן לטובת הקוראים 

אתר זה לרבות המאמר המובא אינו למטרות רווח ועינינו הוא הגברת הזיקה בקרב המתענינים במשמעות בחיים

Image by Hebi B. from Pixabay 

נכתב ע"י ד"ר צבי לניר

אחרים קראו גם את:

החיים הטובים או החיים המשמעותיים?

המאמר נכתב ע"י ד"ר ירון סלע, פסיכולוג קליני מומחה, מציג את תרומתם של שני רכיבי …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן