רמזי משמעות וייחודו של הרגע

לא מעט מתעניינים תופסים את המושג הלוגותרפי "רמז משמעות" כאירוע רגעי זמני חולף כזה המתחמק מההווה ומהכאן ועכשיו, מסתורי משהו שנדמה אולי שניתן לגלות אותו או להבחין בו רק בדיעבד- והיה זה לי רמז לכתוב עליו יותר… / דרור שקד

רמז משמעות על פי הלוגותרפיה הינו רמז לגבי דבר מה משמעותי בעיני האדם בעשייה היום יומית, באמונתו הדתית, בערכיו ובעיסוקיו. זהו רגע שעשוי להיות מכונן ולחולל מפנה בחייו / פאברי

רמז משמעות במובנו הלוגותרפי הינו רמז לוגו, כלומר  משפט, מילה או רמז בלתי מילולי בדומה לטון פתאומי של התרגשות המרמז על דבר מה משמעותי בעיני "המחפש" (פאברי, 1992). המושג משמעות בחיים הוא מופשט וסובייקטיבי ומכאן האתגר לשלבו בתהליך המפגיש בין בני אדם בעלי ערכים שונים תפיסות עולם שונות וניסיון חיים שונה זה מזה. להיות אנושי משמעו להיות בהתמודדות עם משמעות שיש להגשימה וערכים שיש לממשם (Maslow, A. H. 1962).

בחייו של האדם יש משמעות ייחודית לכל מצב ולכל רגע, וכל אחד נדרש למצוא אותה בעצמו, אולם אין לשכוח שישנם מצבים בעלי מכנה משותף לאנשים רבים, ומכאן שיש גם משמעויות אשר משותפות לבני אדם שונים (Frankl, V. E. 1969 p.70-74). הלוגותרפיסט יכול לעזור לאדם לנקוט צעדים שיובילו לגילוי המשמעות הייחודיים לו בחייו, הוא משמש כמורה מסייע בגילוי זה (1986 Frankl, V. E). קשיים עשויים גם להוות הזדמנויות לצמיחה אישית ומתוך השיח שמתקיים בין האדם לעצמו ומתוך כוונה למצוא רמזי משמעות אישית מההתנסות הספציפית בה מדובר ותוך הסתמכות על מאגר אישי של התנסויות קודמות (Schön, D. A. 1987). רמז משמעות על פי הלוגותרפיה הינו רמז לגבי דבר מה משמעותי בעיני האדם בעשייה היום יומית, באמונתו הדתית, בערכיו ובעיסוקיו. זהו רגע שעשוי להיות מכונן ולחולל מפנה בחייו. רמזי משמעות עשויים ללמד אותנו על החיובי בכל אירוע וכפי שרואה זאת פאברי   (1988 Fabry, J. B.) מדובר על הפוטנציאל להטות את נקודת המבט למוקדי הכוח והעוצמה שנמצאים באדם, וניתן לעשות זאת על ידי חיבור לממד הנשגב והרוחני המצוי באדם. משמעות הרגע (Meaning of the moment) – זוהי המשמעות הספציפית של חיי האדם ברגע נתון ,ומימושה נעשה על ידי הערכים הקטגוריים שהוצעו על ידי פראנקל (לפירוט הערכים ראו בלקסיקון המונחים באתר זה)על פי פראנקל לכל אדם בכל רגע ורגע יש את המשמעות הייחודית לו ואם לא מממשים את ההזדמנות להגשים אותה בסיטואציה מסוימת, היא נמוגה ונעלמת (Frankl, 1959, p. 108 & 2006 pp.110-111).

בספרו "האדם מחפש משמעות" מתאר ויקטור פרנקל את חוויותיו במחנות הריכוז בהן שהה משך שלוש שנים,  אודות אחת מהן שהתרחשה במחנה באווארי הוא כותב כך:
"פעם אחרת היינו עושים במלאכה בתוך תעלה, בהתקוממות נמרצת אחרונה נגד חדלון התקווה של המוות הממשמש ובא, חשתי כי רוחי מבקיעה פתאום את חומת הקדרות האופפת אותי. חשתי כי רוחי יוצאת מגבולותיו של אותו עולם חדל תקווה, חדל משמעות, ואי מזה שמעתי קול מריע תרועת נצחון "הן!" בתשובה על שאלתי אם יש איזו תכלית אחרונה. אותה שעה נדלק אור בבית איכרים רחוק, שעמד בקו האופק כאילו ציירוהו שם, בעיצומה של האפרורית המשמימה של שחר העולה בבוואריה. והאור האיר בחושך. שעות על גבי שעות חצבתי במעדרי באדמה הקפואה. הזקיף עבר והטיח בי דברי עלבון. ושוב התייחדתי עם אהובתי.
חשתי יותר ויותר כי היא נוכחת… היא היתה שם ואז באותו רגע ממש, ירדה בלאט ציפור וישבה לפניי, על אותה תלולית של עפר שהעליתי מן המחפורת והשהתה עליי את מבטה" (פרנקל, 1970).

הבנת משמעויות הן נכונות רק לאותו הרגע בתהליך, מה לומר, מתי ואף ניצול הזדמנות להחלטה על הסכמה. זוהי משמעות הרגע –  (Frankl, 1959, 2006, p. 108) &  (Frankl, 1959, 2006, pp. 110-111). תחושת המשמעות היא סובייקטיבית ושונה מאדם אחד למשנהו, המשמעות היא אישית ותלויה במצב שהוא עצמו ייחודי וחד-פעמי, ועל כן היא ייחודית וחד-פעמית(Frankl, V. E. 1955 p.73). כאשר ניצב האדם נוכח השאלה של הגשמת אפשרויותיו והוא חש שהמצב מנוגד לערכיו, הוא עלול לחוש חרדה ואשמה. זוהי תוצאה בלתי נמנעת הנובעת מהיותו אינדיבידואל נפרד וחסר ברירה אלא להתבונן בעולם דרך עיניו שלו. על פי רולו מיי May, R. 2015 p.97)) התבוננות זאת מובילה אותו לתחושות של אשמה שמקורה במבנה הקיומי האקזיסטנציאלי שלו.

בספרה המופלא של שגית שלמה "שירה ומשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומעשה" 2019, מקדישה המחברת פרק שלם לניתוח "רמזי משמעות" (פרק ד' עמודים 75-91) והנה מס' ציטוטים מתוך פרק זה:

"מציאת המשמעות כרוכה לפי פרנקל בזיהוי ובפענוח נכון של הרמזים שאנו מקבלים כל הזמן, במעין מבחן "רב ברירה" בו עלינו למצוא את התשובה המדויקת ביותר עבורנו בכל רגע ורגע"

"…אחד הדברים ששמתי לב אליהם הוא שככל שאני בתשומת לב לנעשה סביבי ולעצמי, ככל שאיבריי מחודדים- שעיניי פקוחות לרווחה, שאוזניי כרויות, שגופי מזמין אליו פנימה, שלבי ער ואיני ישנה, ככל שאני במה שמכונה -מצב של "קשיבות" (mindful)- או אז מופיעים למולי חלקיקי תשובות, נקרים בדרכי סימנים ורמזים שהולכים ומתרבים והם מוכיחים את עצמם שוב ושוב כמעין מפגש עם הנשגב…" . 

"...אפילו בחוויות הקשות ביותר עמן נדרש האדם להתמודד בחייו ניתן לחוות יופי ולהיות בתשומת לב לטוב שהרגע הנוכחי מזמן לו, לא כל שכן במצבי חיים שגרתיים.אלו הם רמזי משמעות או רמזי לוגו"

"פאברי (1983) ממשיל את המשמעות העליונה למשדר ענק, לוגוס המוצב במרכז היקום, המשדר אותות משמעיים באופן מתמיד ולכל הכיוונים. כל אחד מאתנו, לפי משל זה, מחזיק מקלט זעיר משלו במצפונו המזוהה כאיבר המשמעות, ומנסה לכוונן את עצמו לאותו משדר כדי לקלוט את האותות, את אותם רמזי לוגו.
מציאת המשמעות כרוכה לפי פרנקל בזיהוי ובפענוח נכון של הרמזים שאנו מקבלים כל הזמן, במעין מבחן "רב ברירה" בו עלינו למצוא את התשובה המדויקת ביותר עבורנו בכל רגע ורגע"

עוד מציעה המחברת רעיונות ותרגילים אישיים מעמיקים אותם היא מכנה "סימני דרך למשמעות" המסייעים במציאה וזיקוק רמזי משמעות על ידי שימוש באינטואיציה, אסוציאציות, שימוש בטקסטים בשירה ("אבל רמז אחד/ כבר הבנתי לבד/ כבר הבנתי היטב" / חוה אלברשטיין), מחשבה על אירועים, רגעים וסימנים בחיינו  שהצלחנו לפענח את טיבם. תרגילים אלו מסייעים לנו להבין בבהירות מצבים מסויים ומשקפים לנו את איזורי הכוח והמשמעות שלנו.

ביבליוגרפיה:

Fabry, J. B. (1988). Guideposts to meaning: Discovering what really matters. Oakland, CA: Institute of Logotherapy Press.

Frankl, V. E. (1959). The spiritual dimension in existential analysis and logotherapy. Journal of Individual Psychology

Frankl, V. E. (1969). The will to meaning. New York: New American Library. Oxford: Washington Square Press.

Frankl, V. E. (1986). The doctor and the soul: From psychotherapy to logotherapy (3rd ed.). New York, NY: Vintage Books.

Maslow, A. H. (1962). Lessons from the peak-experiences. Journal of humanistic psychology, 2(1)

May, R. (2015). The discovery of being. WW Norton & Company.

Schön, D. A. (1987). Educating the reflective practitioner: Toward a new design for teaching and learning in the professions. Jossey-Bass

Shlomo, S, (2019) Poetry of Meaning – Logotherapy between theory and practice" Ra'ananna (Israel)-place of publication

Shlomo, S, (2019) Poetry of Meaning – Logotherapy between theory and practice" Ra'ananna (Israel)-place of publication

שגית שלמה, "שירה ומשמעות – לוגותרפיה בין תיאוריה ומעשה" , ישראל 2019 , 460 עמ' עברית

ללקסיקון מונחים בלוגותרפיה – לחץ כאן

למאמרים נוספים של דרור שקד

לציטוטים ממויין לפי א' ב' לפי נושאים

Photo by Biel Morro on Unsplash

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד (Ph.D), לוגותרפיסט קליני מוסמך, בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטת תל אביב, ומוסמך Logotherapy Clinical in Diplomate מטעם מכון ויקטור פראנקל ו־Institute Frankl Viktor USA . מוסמך לגישור מקצועי וגישור משפחתי בפרידה וגירושין מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגר תאר שני במדעי התנהגות, ותאר שלישי בפילוסופיה. מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב. מייסד ומנהל מגזין המאמרים "בלוגותרפיה" ומחברם של הספרים "מבטים נסתרים" ו "גישור ממוקד משמעות".

אחרים קראו גם את:

התעלות עצמית

נוירוזה נואוגנית והתעלות עצמית: הגישה הקיומית-הומניסטית בפסיכולוגיה קלינית

המאמר "Noogenic Neurosis and Self-Transcendence: The Existential-Humanistic Approach in Clinical Psychology" מאת אורליאנו פאציולה מתמקד …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן