Frankl, Adler, and Spirituality

מאמר זה מתמקד בהבדלים התיאורטיים בין אלפרד אדלר ועמיתו לשעבר ויקטור פרנקל מנקודת מבטו של פסיכולוג שאמונותיו הקליניות הושפעו משניהם. אי אפשר להימנע מעימות כזה שכן לאחד אחד אוריינטציה אדלריאנית, ופרנקל מתייחס לפסיכולוגיה האדלריאנית בפרדוקסליות בשבח ובבוז. פרנקל אמנם זיכה את אדלר כחלוץ הפסיכותרפיה הקיומית וחשיבות הגורמים חברתיים, אולם הוא רואה בתרומותיו שלו עצמו לפסיכיאטריה די בכדי להצדיק את מיסוד “הגישה הווינאית השלישית לפסיכותרפיה” .

המאמר דן ביחס בין שתי הגישות והקשר בין המשמעות האדלריאנית לזו של פראנקל.

This paper is centered upon the theoretical differences between Alfred Adler and his former colleague Viktor Frankl from the point of view of a psychologist whose clinical beliefs have been influenced by both leaders. Such a confrontation cannot be honestly avoided by one with an Adlerian orientation, for Frankl treats Adlerian psychology with a paradoxical praise and disdain. He has credited Adler with pioneering existential psychiatry and the importance of social factors. Yet he regards his own contributions to psychiatry as sufficient to warrant a “Third Viennese School of Psychotherapy.”
There is little doubt that Frankl has, by his personal actions, reemphasized in our times the necessity of a psychology of courage and spirituality. It is likewise important to emphasize that Frankl’s existential analysis can flourish only by misinterpreting the meaning and intent of Adlerian efforts.
Personally, I have little doubt “that Viktor E. Frankl is one of them.

To read more

WALTER E. O’CONNELL, PH. D., a diplomate in clinical psychology (ABPP), is a research psychologist at the Veterans Administration Hospital, Houston, Texas, with faculty appointments at the University of St. Thomas, the University of Houston, and Baylor College of Medicine. He is a Fellow of the American Psychological Association and President of the American Society of Adlerian Psychology. He is especially interested in the development of democratic processes in schools and homes and in psychodramatic techniques for the teaching of humor.

O’Connell, W. E. (1972). Frankl, Adler, and spirituality. Journal of religion and health11(2), 134-138

נכתב ע"י תוכן מקושר

תוכן מקושר
כל הזכויות שמורות לכותבי ובעלי המאמר ו/או לאתרי המקור - אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים וטקסטים המגיעים לידינו. אם זיהיתם באתר צילום או טקסט שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו בדוא”ל ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם. This site is not for profit. All rights reserved to the authors and authors of the article and / or to the source sites - we respect copyright and make an effort to locate the rights holders in the photographs and texts that come to us. If you have identified a photo or text on the site that you have rights to, you may contact us by email and request to stop publishing it or request to add your credit.

אחרים קראו גם את:

התעלות

SELF-TRANSCENDENCE AS A HUMAN PHENOMENON

מאמר מאת ויקטור פראנקל על רעיון ההתעלות העצמית של האדם. המאמר מתאר את האיכויות האנושיות …

כתיבת תגובה