תיאור סדנה קבוצתית בגיל השלישי – ברוח הלוגותרפיה

תיאור של מנחה הסדנה "לא הפסדנו את הרכבת", טוליו סולודקי. עבודה קבוצתית בגיל השלישי – ברוח הלוגותרפיה. הסדנה נערכה במסגרת 8 מפגשים בעיר מודיעין לעולים חדשים דוברי ספרדית

מאפייני הקבוצה

משתתפי הקבוצה שייכים למועדון חברים הפועל בעיר מודיעין. כולם דוברי ספרדית, עולים ותיקים וחדשים ומספר מועט של ישראלים. מדובר על אנשים אקדמאיים בתחומים שונים, אשר מרביתם עלו לארץ בגיל מבוגר. נתון זה הקשה על חלקם  לרכוש שליטה נאותה בשפה העברית ובעקבות כך נמנעה מהם הגישה לפעילויות חברתיות ותרבותיות אשר בנמצא במודיעין בפרט ובארץ בכלל. ישנם אנשים שכן שולטים בשפה העברית אך משתתפים בקבוצה הודות לשורשיהם הדרום אמריקאים המחבר בין כולם.  במועדון הנ"ל מתקיימות פעילויות פעמיים בשבוע, המכוונות הן לשיפור השפה העברית המדוברת והן לפעילויות תרבות (הרצאות בתחומי ידע שונים, צפייה בסרטים, העמקת הידע על חגי ישראל) ולאירועים חברתיים כגון מסיבות, ימי הולדת, מופעי בידור, הצגות תיאטרון וכד'.

מטרות שהוצעו לקבוצה

בהיותי משוכנע שהלוגותרפיה מסייעת באופן מובהק במציאת משמעות החיים  גם בגיל השלישי, הצעתי  – לאחר הסבר קצר לגבי מהות האסכולה –  לכלל הקבוצה להשתתף בשמונה מפגשים אשר בהם נלמד (בספרדית כמובן) ונעמיק בעקרונות וביסודות הלוגותרפיה. מספר המעוניינים להשתתף היה גבוה ולכן שקלתי שלמען עבודה קבוצתית יעילה ומועילה על הקבוצה למנות 12 משתתפים. בעתיד ניתן יהיה לשקול פתיחת קבוצות נוספות.

מתוך השראה שקיבלתי מספרו של דוד גוטמן, שם הסדנא הנבחר היה " לא הפסדנו את הרכבת". הכוונה הייתה להגיש מלכתחילה גישה חיובית על החיים ושגם בגיל השלישי החיים שומרים על מלוא משמעותם

הסדנא התקיימה על פי מודלים שונים:

בתחילתה הצלחנו לקיים 4 מפגשים במועדון, עד התפרצותה של הקורונה וסגירת המועדון בעקבותיה. הימים שבאו לאחר מכן התאפיינו בשליחת מסרונים באמצעות הוואטסאפ ולבסוף החלטתי להמשיך את הסדנא באמצעות הזום וכך הצלחנו לקיים בהצלחה 4 מפגשים  נוספים – הודות לטכנולוגיה.

התקרבות אל חייו ואל פועלו של ויקטור פרנקל – החשיפה אל דוגמת חייו של ויקטור פרנקל, קריאת קטעים נבחרים שבספרו "האדם מחפש משמעות" והניתוח של תכניו ציידו את הקבוצה במושגים הבסיסיים של הלוגותרפיה והובילו לכך שמשתתפי הקבוצה החלו  לקשר בין המושגים הנלמדים לבין חייהם האישיים. שורשיה הפילוסופיות של הלוגותרפיה שימשו בסיס פורה בהתקרבות לפילוסופים אקזיסטנציאליסטיים והומניסטים וכמו כן תרמו בהבחנה בין המשותף והשונה שביניהם  לבין מושגיה של הלוגותרפיה.

הבנת המושגים הבסיסיים כגון הערכים, הריק הקיומי, חופש הרצון – הכניסו במלוא עוזם את המשתתפים  בתוך האסכולה של הלוגותרפיה ואל תוך הקשר שבין מושגים אלה אל חייו של כל אחד ואחד.

המשולש הטראגי, המשולש הנוירוטי ומצבי משבר וכוח ההתרסה של הרוח האנושית היוו מושגים מרכזיים בדינמיקה של הקבוצה, היות והמשתתפים – בעלי ניסיון רב בחיים  ובאמתחתם התנסויות שונות ודומות לאלה של חבריהם – הפנימו במהירות את משמעות המושגים ושלטו ביכולתם לראות במבט אחר מצבים שונים שבחייהם ואת עמדותיהם לחיים.

שיטת העבודה בסדנא התבססה על פיתוח מושגי יסוד שהעברתי ובהמשך לכך עבודה בקבוצות אשר ניתחו מושגים אלה.

הכלים שבהם נעזרתי היו מצגות, שאלונים, סיפורים, ראיונות ביוטיוב.  בסיום כל מפגש קיבלו המשתתפים הנחיות לביצוע משימה (כגון קריאת טקסטים, ניתוח סיפור, מילוי שאלון וכד') אשר הוצגה ונותחה במפגש הבא. הדיונים יתקיימו לעיתים בקבוצה הגדולה ולפעמים המשתתפים חולקו לתתי קבוצות. ללא ספק, הקורונה "נטלה חלק" במפגשים אשר התקיימו באמצעות זום . הביחד המיוחד שנוצר איפשר לחזק את משתתפי הקבוצה בהתנסותם הכה מיוחדת בתקופה נדירה זו והכלים הלוגותרפיים שרתו את צרכיהם.

זיהוי התייחסויות ומשאבים שברשות המשתתפים

מתודולוגיה  בתתי הקבוצות : דיון ומילוי השאלון     במליאה : סיכום כללי

דוגמאות לתשובות שהתקבלו בדיון בקבוצה

האהבה של מי עומדת לרשותי ע"מ להזין את נפשי וכדי להעניק בחזרה?

בני זוג / משפחה / חברים / נכדים / קשרים חדשים.

מהו היעוד אשר בכוחו לעזור לי לא ללכת לאיבוד במצבים מכבידים?

לזהות את הטוב בכל מצב / הבעיות הן לא נצחיות/ לא להיכנס לפאניקה/ בעזרת אלה שאני אוהב אותם/ לדעת להשוות ולהבין שמצבי טוב פיזית ומנטלית/ לחשוב על הדברים החיוביים ולהישאר אופטימי / מבקש עזרה / קודם להירגע ולאחר מכן להבין את המצב / לחשוב על ילדי ונכדי.

כיצד להצליח להיפתח ללמידה במצבים קשים?

מתמסרת למלוא האנרגיה שבי / לא לחשוב עם הלב / להעז / להראות את יכולותיי /  לחפש פתרונות / להיעזר בהתנסויות קודמות / לחלוק את הבעיות עם אחרים /  להקשיב לאלה המחזיקים בידע רחב יותר בתחום.

איזה עמדות עלי לשפר ו/או לרכוש ע"מ לעקוף מכשולים?

להתגבר על התלות השפתית / הנני זקוק לכוח רצון רב יותר / עלי להיות סובלני יותר ולהקדיש את מלוא הזמן הדרוש / עלי ללמוד כיצד להשתנות בגילי / עלי להתווכח פחות ולהעמיק את ההבנה שלי / עלי להעריך נכונה את המכשולים שבדרכי / לבטוח יותר בעצמי / לסמוך יותר בהחלטותיי / להיות יותר אסרטיבי / פחות רגשן / יותר חיובי / לדעת למחוק מהעבר את הלא חיוני ולחיות את ההווה.

למי ביכולתי להציע שירות או תמיכה כרגע?

למשפחתי ולחברי / לאנשים שחווים מצבים שאני חוויתי והכרתי / לכל מי שזקוק לדבר מה.

באיזה אופן אני מתעשר רוחנית/ריגשית? האם ביכולתי לשפר דרכים אלו?

מוזיקה / קריאה / טיפוח צמחים / להשתדל להיות אדם טוב /הייתי רוצה להיות אדם מאמין יותר / בעל אמונה / באמצעות המסורת היהודית / ליצור קשרים עם אנשי רוח / באמצעות חשיבתי.

האם אני מפנה זמן ע"מ להנות מהטבע – באופן מכוון ומודע?

אני לא עושה זאת / הייתי צריך להקדיש יותר זמן / אני מתבונן על כל מה שסביבי / אני משתדל אם כי לא תמיד / מנסה להתבונן / אני עושה זאת מעט מאוד / אני נחשף לטבע בטלוויזיה.

כיצד אני חווה את האומנות ואת התרבות בחיים השגרתיים?

קריאה / קולנוע / ציור / תיאטרון / עיתונים / קונצרטים / סדנאות בספרות / קורסים / מוזיאונים.

האם אני נעזר בחוש ההומור ע"מ להקל על התנהלות חיי ?

כן / גם במצבים עצובים / בכל סיטואציה / מעט / הרבה מאוד.

האם אני מחפש התבודדות או פרטיות במטרה להיות עם עצמי ?

זה עומד לרשותי כי אני גרה לבד / בזמן קריאה וכוס קפה יש לי את זה / אני משתדל לעשות זאת / כן / לא / יש לי רגעים של יצירתיות במטבח.

עבודה עם ערכים

במהלך המפגשים בלטה ההזדהות של המשתתפים עם ערכים יצירתיים, חווייתיים והתייחסותיים וכמו כן הם נותחו בהרחבה והועמדו מול השפעת  הערכים של החברה הצרכנית. נדונו מה הם הצרכים הבסיסיים האמיתיים בהיבט הפיזי, הפסיכולוגי והנפשי. מול ערכים כגון תהילה וסטטוס, הקבוצה ניתחה את המלכודות שבתוכן אנו נלכדים ומה הם באמת הצרכים שלנו ועם איזה ערכים אנו מזדהים, ההבדל בין המשמעותי והמהנה. נותח חופש הבחירה שיש לכולנו למרות "תכתיבי חברת השפע". ניכר היה שהמשתתפים הזדהו באופן מובהק עם ערכים רגשיים כגון חיבה, שייכות, מסוגלות עצמית – ורוחניים כגון אהבה, משמעות, התעלות.

כמוסר השכל של הדיון ניתן לומר : "למדת להזדקק לדברים שאינך זקוק בהם כלל"

התיחסות למושג משמעות החיים

בקבוצה התקיימו דיון וניתוח סביב עקרונות הלוגותרפיה ובמהלכם הודגש ש:

  • יש לזהות אלטרנטיבות בכל סיטואציה ובמיוחד מול הקשיים.
  • יש להציל את ערך העבר שלנו, אנו רוויי התנסויות שאל לנו לאבד אותן.
  • עלינו ללמוד ליצור בשלב הזה של חיינו משמעות חדשה, במטרה לא להישאב אל הריק הקיומי.
  • עלינו להיות מודעים שבכל נסיבה וגיל אנו מסוגלים לבחור .
  • ביכולתנו להחליט מהו הדבר המשמעותי בשבילי, למרות שהאחרים סבורים אחרת.
  • גם בבדידות שחלקנו חווים, עלינו ללמוד ללוות ולהיות עם עצמנו.
  • יש באפשרותנו להנות ממה שיש לנו ולתכנן בהתמדה פרויקטים חדשים.
  • במצבי סבל ומחלה, להתמסר לעשייה ולא לתלונה. לא להתכחש למציאות אך להתבונן בה מזווית אחרת.
  • ביכולתנו להנות מהרגעים הפשוטים, כמו למשל מפגשים עם חברים.
  • חיוני לראות, גם בשלב הזה של חיינו, את ההזדמנויות של צמיחה ומשמעות.
  • באפשרותנו להיות יותר סלחניים כלפי עצמנו ולצחוק ממגבלותינו.

על קשיים מצוקות וכוח ההתרסה

דוגמאות שהועלו בנדון במהלך הדיונים הקבוצתיים:

  • לאחר מותו בטרם עת של אחיו אחד המשתתפים, ולאחר אבל ממושך , ציין אותו משתתף שהוא מצא משמעות במתן עזרה לאנשים שעסקו ב"מבצע משה".
  • במשך זמן רב משתתף סבל קשות כתוצאה מקשר עם אחותו ואמו, קשר שהוא כינה "חולני". הודעה שהגיעה מאביו ואשר נכתב בה "יש להמשיך קדימה" שינתה את עמדתו של המשתתף. המסר שקיבל העביר את מרכז תשומת ליבו אל הלימודים והמקצוע אשר נתנו לו משמעות לחייו, תוך גיוס כוחות להתרחק מהמצב המשפחתי המזיק.
  • משתתף אשר בעצב עמוק עזב את הוריו המבוגרים ועלה ארצה, סבל מרגש עז של אשמה ורק לאחר שהצליח להתמסר טוטאלית לילדיו התגבר על כאבו .
  • משתתפת אחת התאלמנה ובעקבות זאת החליטה לעלות ארצה ולהתחבר אל ילדיה שהתגוררו בארץ. היא עזבה חיים של שפע ונוחות אך מצאה משמעות במפגש המחודש עם ילדיה.
  • לחיות עם מחלה קשה אך בו זמנית לחפש דרכים להתגבר ולהתמודד.

משתתפי הקבוצה הפנימו את חשיבות כוח ההתרסה בחייהם הן בעבר והן ברגעים העכשוויים. משתתפי הקבוצה השיבו לשאלון אשן דן בנושא דיכאון. שאלון זה כלל מספר שאלות על מצבם הנפשי והרוחני של המשתתפים.

ציוני השאלון התחלקו כדלקמן:

עד 63 נקודות – אין סימני דיכאון

בין 64 ל74  – דיכאון מתון

יותר מ75  – מצב דיכאוני

הממוצע שהתקבל בקבוצה היה 35 נקודות, נתון המעיד על מצב של חוסן נפשי משמעותי וביטחון רב.

אני מבקש להבליט את מאפייני קבוצה זו, שחייה בתוך קהילה וזוכה לתמיכת ילדיהם ובני משפחותיהם ואף משתתפת באופן פעיל בחיי החברה, דבר היוצר קבוצת חברים אשר מחזקים אחד את השני. כל זה תורם לכך שלא נופתע מול איכות החיים שקבוצה זו השיגה, על אף גיל המשתתפים, מצבי חולי ומגבלות שונות, כל זאת על רקע ימי הקורונה הארוכים והמורכבים שכולנו חווים.

ללא צל של ספק, הסדנא והעשייה המשותפת תרמו באופן ניכר להשגת ציון מכובד לקבוצה, ואשר המחוזקים ביותר היו האנשים שהם  לבד.

למידה המשותפת

משתתפי הסדנא התבקשו במפגש המסכם של הסדנא להצביע על אלמנטים  מתוך הלוגותרפיה שמהם הם מפיקים תועלת ומיישמים בחיים העכשוויים שלהם.

להלן התייחסותם:

+  לחשוב יותר על עצמי וללמוד לאהוב את עצמי כפי שאני.

+  לא לחשוב על דברים השייכים  לזמנים שחלפו.

+  להשתדל לא לדאוג לבעיות אשר פתרונם אינם בידי.

+  להיות פעיל כל הזמן, ולסמן יעדים שברצוני להשיג.

+  להיות בעל חשיבה חיובית.

+  לשמור על כוח ההתרסה למרות המכשולים שעלולים לעמוד בדרכי.

+  לדעת לבקש עזרה, כאשר הדבר נחוץ.

+  נוכחתי לדעת בסדנא שיש בי את מלוא החופש לחשוב ולפעול – ולא הייתי מודע לכך לפני כן.

+  מושג "כוח ההתרסה" מסייע לי בכל רגע נתון להתגבר על סבלי ולצאת מחוזק.

+  בשבילי, המושג המרכזי הוא "משמעות החיים" והחיפוש – פעיל ובמודע –  להשיגו.

+  הסדנא עזרה לי להכיר את עמדותיי מול הקשיים והצורך להגיע לעמדה הולמת מצב.

+  למרות ימי הפנדמיה למדתי שבגילנו "הצעיר", טיב עמדותינו מול המכשולים הוא חיוני.

+  עלי ללמוד להיות "אבא" של העתיד ופחות "בן" של העבר.

+ עזר לי מאוד ללמוד על  נושא האשמה וכיצד לנהל אותה.

תובנות ומסקנות שלי כמנחה הקבוצה

ההתלבטות הראשונה שלי הייתה באיזו מידה  הנושא שהצגתי יהיה רלוונטי לקבוצה. מיד הבנתי שכל מה שקשור לעולמם הרגשי והרוחני הוא בעל חשיבות עליונה אצל אנשים בשלב הזה של חייהם.

ההתלבטות השנייה – באיזו מידה אוכל לשמור מרחק מקצועי מול שני מצבים : האחד – חלק מהאנשים הם חברים שלי. והשני –  גם אני שייך לגיל השלישי.

התהליך הקבוצתי שהתרחש הוכיח לי שהן הכבוד ההדדי והן הכבוד לידע תרמו לכך שהדינמיקה שנוצרה היתה חיובית מאוד ושלהיות חלק מ"הגיל השלישי" לא רק שלא מהווה קושי או מכשול אלא ההיפך הוא הנכון: מתאפשר בשל כך מצב של הבנה עמוקה יותר ושל אמפטיה.

התלבטות שלישית נוצרה כאשר נאלצתי להעביר את המפגשים דרך הזום. שאלתי את עצמי כיצד הסדנא תפעל, האם תשמר הדינמיקה הקבוצתית  הבריאה שהושגה.בדיעבד, החלטה  זו הוכחה כנכונה . בנוסף להמשכיות המפגשים, העבודה דרך הזום אפשרה אווירה מיוחדת וחיובית וענתה על הצורך  בקיום הקשר בין אנשי הקבוצה, גם בתקופת הקורונה.

תוך כדי העבודה הקבוצתית נוכחתי לדעת שהידע שהועבר, מזוויות שונות ואשר לו תחומי חפיפה רבים, חיזקו את תפיסתי שהלוגותרפיה היא הפסיכולוגיה ההולמת את האנשים הבריאים בנפשם וברוחם.

במהלך ההערכה הסופית למדתי עד כמה משתתפי הקבוצה הפנימו , כצידה לדרכם, המושגים הבסיסיים של הלוגותרפיה. אני למדתי, במהלך ההתנסות כולה, על עוצמת ניסיונם ועומק כוח ההתרסה שברשות המשתתפים.

ללא צל של ספק, התהליך כולו היווה בשבילי התנסות נדירה ברמה האישית והמקצועית, שהועצמה על רקע תקופה הקורונה שנכפתה על חיי כולנו.

הגיל השלישי והלוגותרפיה

גישות רבות ומגוונות מאפשרות לנו לגשת ולפרש את משמעותן של תופעות ההזדקנות.

הגישה המסורתית מדברת על "מעגל החיים". גישה זו עוסקת בתפקידים השונים שלבני האדם, לאורך חייהם. היא מתייחסת לגיל הכרונולוגי, כסימן לשלב ההתפתחותי שבו נמצא האדם ולתפקידו במשפחה. הגישה אינה לוקחת בחשבון השונות בין בני אדם ומתייחסת לזקנים כגוף אחד. היא אף לא לוקחת בחשבון שכשמדברים על גיל, יש להסתכל גם על הגיל הרגשי, הראייה הסובייקטיבית והתפקוד החברתי.

הגישה המסורתית–הכרונולוגית מהווה קרקע פורייה ליצירת סטריאוטיפים ודעות קדומות על הגיל השלישי, דבר המשפיע על הדימוי העצמי של המבוגר עצמו. לאפיונים אלה מתווספת תופעת הגילנות המתבטאת ברוב תחומי החיים, כגון בספרות, בהומור, בתקשורת, בעולם הפרסום, בעולמם של ילדים ונוער וכד'.

מול הגישה הכרונולוגית מזוהות גישות חדשות בגרונטולוגיה שבתפיסתן קרובות לעקרונות הלוגותרפיה, אשר רואים בתקופת חיים זו איכויות לא פחות בולטות מאשר בשלבים קודמים של החיים.

השינויים בתקופתנו מהירים יותר מאשר ביכולתה של תפיסתנו לקלוט זאת ולעקוב אחריהם, כולל השינויים המהירים המתרחשים בגילאים המתקדמים. ההזדקנות טומנת בחובה הצורך במציאת משמעות חדשה לחיים, צורך בפיתוח מיומנויות חדשות של חשיבה, רגש, פעולה ומעורבות חברתית. היום אנשים מצליחים להישאר פעילים עד סמוך למוות – הגיל התפקודי הפך להיות מרכזי להבנת הגיל השלישי.

בתקופה הזאת של חיינו – מה תהייה מעתה משמעות החיים ?  היום, כשמאחורינו תקופות אחרות בחיים ובאמתחתנו מגבלות פיזיות ובריאותיות – התשובה לשאלה "מה משמעותי עבורי" תיתן היכולת שלנו "להמשיך להזדקן מבלי להיות זקן".

" ומעבר לאני – כך כותב ויקטור פרנקל-  ההוויה האנושית פירושה שלעולם האדם מופנה או מכוון אלי משהו או מישהו שאינו הוא עצמו…  רק במידה שהאדם חווה את ההתעלות הזו מעבר לעצמו בהווייתו האנושית, הרי הוא נעשה אנושי באמת או ישות עצמאית אמיתית".

ודוד גוטמן מוסיף: "רבים משלים את עצמם כי מאורע כלשהו שיקרה בעתיד ייתן משמעות לחיים. כך מבלים בהמתנה אך המשמעות היא עכשיו, בכל רגע ורגע. האדם המבוגר יכול להיות מועיל לחברה עוד הרבה זמן אחרי הגמלאות, בין בשכר או בהתנדבות.  הזיקנה פירושה לא רק הסתיידות עורקים. התרומה של הגיל השלישי לעולם היא חשובה ומובנת" . גוטמן נותן גם דוגמאות למציאת משמעות בחיים בתקופת הזיקנה: יצירה, התנסות, מוזיקה, ספרות, המשך רכישת השכלה, תרבות, יחס בין דורי, חופש חיצוני ופנימי, התמודדות עם רגש אשם ובדידות, התייחסות לגורל שאי אפשר לשנותו, צחוק.

הסדנא שהועברה במודיעין – "לא הפסדנו את הרכבת" – חיזקה אצל כל אחד מהמשתתפים את משמעות חייהם.

"אדם אינו מזדקן כאשר עורו מתקמט אלא כאשר מתקמטים חלומותיו, מטרותיו ותקוותיו" (גרפיטי מהרחוב)

ביבליוגרפיה בה עשיתי שימוש 

  • גוטמן, דוד : לוגותרפיה למטפל. הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב.
  • גוטמן, דוד : האם איחרתי את הרכבת?. הוצאת מודן.
  • דורון, ישראל : גילנות בחברה הישראלית. מכון ואן ליר.
  • לוקאס, אליזבת : משמעות הסבל. הוצאת מודן.
  • לניר, צבי : עת התבונה. ספרי ניב .
  • מכון לוגופורו : כלים לעבודה קבוצתית, (מתוך חוברת לבוגרים- בספרדית), מקסיקו.
  • פאברי, ג'וזף: המשמעות על חייך, ספריית הפועלים.
  • פרילוצקי, דנה – כהן מירי : גרונטולוגיה מעשית, ג'וינט ישראל.
  • פרנקל, ויקטור : השאיפה למשמעות, הוצאת דביר.
  • פרנקל, ויקטור : האדם מחפש משמעות, הוצאת דביר.
  • פרנקל, ויקטור : הרופא והנפש, הוצאת דביר.
  • שקד, דרור : רעיונות לפעילות והנחייה בתחום משמעות החיים, בלוגותרפיה. 

נכתב ע"י טוליו סולודקי

טוליו סולודקי, עובד סוציאלי, מתמחה בעבודה קהילתית, עבודה ורווחה וכן בעבודה עם עולים בארץ ובעולם מטעם הסוכנות. עוסק רבות בהתנדבות עם מגוון מגזרים בחברה ומשלב בעבודתו כלים וגישות מתחום הלוגותרפיה.

אחרים קראו גם את:

פרשת ויחי יוסף

מעבדות לפרשנות: לבחור משמעות בסיפור חיינו

המאמר בוחן את ההבדל התודעתי בין יעקב, שחי בתחושת מאבק וסבל, לבין יוסף, שמצא משמעות …

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן