על היחסים בין ויקטור פרנקל לאלפרד אדלר.
וינה של שנות ה-20 הייתה כמרקחה של חדשנות פסיכולוגית שנדונה סביב שולחנות בתי הקפה. במרכזה התפתחה מערכת יחסים מורכבת ומרתקת בין הפסיכולוג המבוסס אלפרד אדלר לבין הסטודנט הצעיר והמבריק, ויקטור פראנקל.
נחזור לאותם ימים ב'קפה סילר' ונתחקה אחר המסע שהחל בהערכה עמוקה והפך למחלוקת אידיאולוגית נוקבת. נגלה כיצד דווקא גירושו הדרמטי של פראנקל מהחברה לפסיכולוגיה אינדיבידואלית בשנת 1927 סלל את הדרך להולדתה של 'האסכולה הווינאית השלישית' הלוגותרפיה (מתוך הביוגרפיה של פרנקל). נבחן את קווי הדמיון והשוני בין שתי הגישות, ונבין מדוע פראנקל העריך את תורתו של אדלר כ'קומת קרקע' הכרחית בבניין חקר הנפש, אך האמין שכדי להבין את האדם בשלמותו, חובה לבנות מעליה את 'קומת הגבהים' (מתוך "הרופא והנפש") של הרוח והשאיפה למשמעות.
לקריאת בעברית 4 עמודים מלווים בתמונות
This site is not for profit. ©All rights reserved to the authors and authors of the article and / or the book and / or to the source sites – we respect copyright and make an effort to locate the rights holders in the photographs and texts that come to us. If you have identified a photo or text on the site that you have rights to, you may contact us by email and request to stop publishing it or request to add your credit.
מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע