הקיום האנושי מכוון תמיד למשהו שמעבר לעצמו, לתפקיד או לאדם אחר, אף אם אינו מודע לכך.
על פי הלוגותרפיה המשמעות מיוחסת תמיד לאדם מסויים וברגע מסויים, והיא תוצאה של זיהוי רמזים וניצול הזדמנויות הנקרות בדרכינו כל הזמן. כלומר: המשמעות היא סובייקטיבית, אישית, ייחודית ומשתנה, או כפי שמכונה "משמעות הרגע". עם זאת משמעות זאת היא שלוחה, נגזרת, השתקפות של משמעות רחבה יותר, אובייקטיבית, בלתי נגישה לבני אנוש המכונה: "משמעות עליונה" או "משמעות סופית".
משמעות על פי הלוגותרפיה מניחה את קיומו של סדר יקומי, לפיו יש לנו יעוד כיחידים, גם אם תפקיד משני ביותר. סדר זה מכונה בשמות שונים: אלוהים, חיים, טבע, סביבה ועוד, ועל האדם נותר רק להאמין בקיומה ולחתור אליה תוך שהוא יודע כי לעולם לא יוכל להשיגה באמת. אם יתמזל מזלו יזכה להעיף מבט חטוף באותותיה כמו בתופעת הסינכרוניזציה ("צירופי מקרים").
הסובייקטיביות של המשמעות לפי פרנקל אינה גורעת כהוא זה מהאוביקטיביות שלה.
מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע