המשולש הטראגי : Tragic triad – כאב, אשמה ומוות – שלושה מצבים שחווים כל בני האדם. ערך הגישה של האדם מחולק לעמדות משמעותיות שנבחרו על ידו כלפי כאב, אשמה ומוות (Frankl, 1969, p. 73) ליתר דיוק, היחס שנבחר לכאב משקף את היחס לגורל; היחס שנבחר כלפי אשמה משקף את היחס לעצמי; הגישה שנבחרה כלפי המוות משקפת את יחסו ואחריותו לחייו. (Frankl, 1969, pp. 73-74).
אין הכוונה שהלוגותרפיה היא פסימית בטבעה כמו האקזיסטנציאליזם. היא דווקא גישה אופטימית לחיים כי מלמדת שאין היבטים שליליים וטראגיים שאינך יכול על פי העמדה שאתה נוקט כלפיהם למצוא בהם הישגים חיוביים. במקרה של כאב אדם נוקט עמדה כלפי גורלו, אחרת לא יוכל להפיק משמעות מהסבל. במקרה של אשם-העמדה שאדם נוקט היא כלפי עצמו והוא מסוגל לשנות את עצמו אך לא את הגורל. זכות מיוחדת לאדם להעשות אשם ואחריותו להתגבר על האשמה. כשאנחנו מתיחסים לאדם כקורבן של נסיבות והשפעותיהן, לא רק שאנו חדלים לראותו כאדם אלא אף פוגעים בעצם שאיפתו להשתנות. במקרה מוות (חלופיות החיים) – שוב דבר אינו הולך לאיבוד מהעבר. נוכח טבעם החלופי של חייו האדם אחראי לנצל את ההזדמנויות החולפות, לממש את הגלום בהן, להכיר בערכים, ויהיו יצירתיים, חווייתיים או ערכי התיחסות. Schulenberg , et. al., (2008)
Frankl, V. E. (1969). The will to meaning: Foundations and applications of logotherapy. New York: World Publishing Co.
Schulenberg, S. E., Hutzell, R. R., Nassif, C., & Rogina, J. M. (2008). Logotherapy for clinical practice. Psychotherapy Theory, Research, Practice, Training, 45, 447-
463.
מגזין בלוגותרפיה מגזין לוגותרפיה ומשמעות בחיים, פילוסופיה וישום, מאמרים כתבות מחקרים ומידע