לוגוסקופיה

ה "לוגוסקופיה" היא שיטה יישומית המתרגמת תובנות לפרקטיקה ופעולות באמצעות התבוננות רב-ממדית. מטרתה המרכזית היא לחלץ את בן השיח ממצבי "תקיעות" וממצבים בהם יש קושי להבחין בבהירות בתמונה הרחבה שקשורה ומשפיעה עליו. כלי העבודה מרכזי הוא סט "משקפות" להתבוננות (כגון משקפת העובדות, הרגשות, הערכים, האופטימיות ועוד), המאפשרות לבן השיח לבחון ולנתח סיטואציות מאתגרות ממספר פרספקטיבות. התובנות העולות מן הניתוח הזה מתגבשות לכדי "מפה לוגוסקופית" המארגנת את המידע והתובנות. מפה זו מאפשרת לבן השיח להחזיר לעצמו את מיקוד השליטה, לקחת אחריות ולגבש תוכנית לנקיטת פעולות מעשיות.

הלוגוסקופיה מהווה כלי לשיח רב ממדי וככלי המסייע בהרחבת המודעות של האדם לעצמו למטרותיו ולמציאות בה הוא חי על ידי הגדלת טווח ההתבוננות שלו בצורה רב ממדית ורב כיוונית, בעזרת אותן "משקפות".

מקור המונח "לוגוסקופיה" מורכב משתי מילים המייצגות את מהות השיטה : לוגוס שפירושו כמו בלוגותרפיה הוא משמעות או פשר, וסקופיה   (Skopein  או σκοπεῖν ביוונית עתיקה)  שפירושה התבוננות, בחינה וחקירה.

הרעיון של פיתוח ה "לוגוסקופיה" הוצג לראשונה על ידי ד"ר דרור שקד  ב 2016 ויצא לאור כספר במהדורה מוגבלת ב 18 ינואר 2020

לקישור למאמר + קישור לספר המלא – לחץ כאן 

 

 

 

נכתב ע"י דרור שקד

דרור שקד (Ph.D), חבר באגודה הבינלאומית ללוגותרפיה וניתוח קיומי במכון ויקטור פרנקל בווינה, בוגר התוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטת תל אביב ומוסמך Logotherapy Clinical in Diplomate מטעם מכון ויקטור פראנקל ו-Institute Frankl Viktor USA. מוסמך לגישור מקצועי ומשפחתי מטעם "גבים" ומכון מגיד האוניברסיטה העברית בירושלים, ולימודי תעודה ב-CBT. תואר שני במדעי ההתנהגות ותואר שלישי (Ph.D) מאוניברסיטת סליניוס למדעים וספרות, בולוניה, איטליה, בתחום יישום הלוגותרפיה בגישור וניהול קונפליקטים במערכות יחסים. מייסד שותף ומנהלו הראשון של "מכון מצפן לחקר המשמעות בחיים" באוניברסיטת תל אביב, ועוסק בפיתוח תכנים יישומים והכשרה בתחום הלוגותרפיה היישומית במסגרת "המרכז הישראלי ללוגותרפיה יישומית" (ICAL). מחברם של הספרים "מבטים נסתרים" (2018) "לוגוסקופיה" (2020) "גישור ממוקד משמעות" (2023), "בין אדם למשמעות - המדריך ללוגותרפיה יישומית" (2025).

אחרים קראו גם את:

דת ובריאות נפשית

השפעת הדת על משמעות ובריאות נפשית

המאמר מתמקד בשלב התפתחותי שבו שאלות קיומיות הופכות למרכזיות, ומציע כיצד מסגרות דתיות ורוחניות יכולות …

דילוג לתוכן