8. מה בין תסכול קיומי וריק קיומי?

ויקטור פרנקל טבע בשנות החמישים של המאה העשרים את המונח "ריק קיומי" שפירושו מצב של העדר משמעות, חוסר תכלית וריקנות פנימית. זוהי תחושה המלווה לתסמונת אותה כינה "תסכול קיומי", או בלשונו של הפסיכולוג אברהם מאסלו "חווית שאול".

מאפייניו של הריק הקיומי עשויים להיות תסכול, שעמום, אדישות, העדר כיוון ואי סיפוק מן החיים. לעיתים הוא מוסווה ע"י השאיפה לכוח, לכסף, לעונג, ותוצאותיו, כפי שמראה המחקר, עלולות להיות חמורות, ביניהן: דכאון, קיזוז המין, התמכרות לסמים, אלימות, הצטרפות לכתות ועוד. תופעה זו של ה"ריק הקיומי" הולכת ומתפשטת דווקא בעידן של שפע ואינספור אפשרויות בחירה, והפכה ל"נוירוזת המונים", לפי פרנקל. הטכנולוגיה מרחיבה את זמננו הפנוי ואת נוחיותנו, וגורמת לנו להיות יותר ויותר פאסיביים ואימפוטנטיים, ופחות נתונים למתח חיובי שתובע מאתנו פעולות אקטיביות לטובת מטרות בעלות ערך. הסיבות לכך מגוונות. אחת מהן היא שאנשים לא יודעים מה לעשות עם כל השפע שברשותם ומחפשים בו את המשמעות העליונה של החיים. כמו כן, החברה המתועשת, המבוססת על יצירת מוצרי צריכה מרובים, מפעילה לחץ כבד על האנשים לצרוך מוצרים אלה תוך הבטחות שווא לאושר, והמרדף הזה אחר האשליה מגביר את הספק, את התסכול ואת תחושת הריקנות.

עוד גורם להתרחבות התופעה הוא התפוררות המסורות וכוחה של הדת, העדר ערכים מוחלטים ואוניברסליים, תפיסות שאיבדו מאמינותן, אינטואיציה עמומה, ופילוסופיות מודרניות המציעות בלבול ואי וודאות. אין מי שיורה לאדם את הדרך והוא אף מתקשה למצוא אותה בעצמו. בעיה זאת קשורה לשאלת החופש, שהפכה פרדוקסלית בימינו – אנו נהנים מן החופש שלנו אך עדיין לא ערים במידה מספקת לאחריות שיש לנו נכחו, ומכאן גם חווים חוסר ביטחון, חוסר קוהרנטיות והעדר תכלית. גם הניסיונות החיצוניים לתת מענה לצורך האדם במשמעות בדמות תוכניות טלוויזיה פסבדו ריאליסטיות, ספרי אינסטנט המבטיחים אושר נצחי, תגליות מדעיות שעושות רדוקציה לאדם ומחפיצות אותו או תפיסות ניהיליסטיות כאלה ואחרות – אינם צולחים כי שוללות את אנושיותו של האדם ואינן ייחודיות לו.
קיימות שתי קבוצות מרכזיות של אנשים הנראות בטיפול הפסיכותרפי מתמודדות עם אותה חווית "ריק קיומי" – האחת מאופיינת בצעירים מתבגרים שסובלים מחוסר בטחון והעדר יד מכוונת, והשנייה – אותם "אנשים בספק" השרויים בתחושת ריקנות ומחפשים תשובה, מטרה, רעיון, או תפקיד להתמודד איתו/ פרנקל טוען ש"הריק הקיומי" אינו תופעה פתולוגית אלא תולדה של הטלתו מהמרחב הנואולוגי (של הרוח) למישור הפסיכולוגי (של הנפש), כי המשמעות תמיד קיימת, ייחודית לכל אדם, ואינה תלויה בדבר, אף שלעיתים אינה מודעת, והוא יכול לגרום לנוירוזה גם אם אינו נובע ממנה. למרות התופעה הרווחת הזאת גם בתקופה מבלבלת כשלנו פונה פרנקל אל האדם באשר הוא: "אינך צריך להתייאש בשל יאושך. עליך לראות ביאוש הזה דווקא הוכחה לקיומה של… "השאיפה למשמעות" (פרנקל, 1969 )

נכתב ע"י dror

דרור שקד (Ph.D) מאוני' סליניוס, בולוניה, איטליה, נושא המחקר “גישור מבוסס משמעות”. מייסד ומנהל מגזין בלוגותרפיה, מייסד שותף ומנהלו הראשון של מכון מצפן לחקר המשמעות באוני' ת"א. לוגותרפיסט בעל הסמכת Diplomate in Clinical Logotherapy מטעם מכון ויקטור פרנקל ארצות הברית Viktor Frankl institute USA . מומחה לגישור, מוסמך לגישור משפחה וגירושין, ומשלב את הלוגותרפיה ותפיסת המשמעות בחיים כמניע בסיסי בחיי האדם. מחבר הספר "מבטים נסתרים" - מסע פילוסופי בין נקודות מבט, עוסק ביעוץ וליווי אישי ומשפחתי בהתמודדות עם קשיים ומנחה במסגרות שונות.

אחרים קראו גם את:

אלם המשמעות

אלם המשמעות

מבט לוגותרפי מאת דרור שקד, על רגעי שהייה בסבל נטול משמעות   

דילוג לתוכן